ברנרד ביילין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברנרד ביילין
Bernard Bailyn
אין תמונה חופשית
לידה 9 בספטמבר 1922
הרטפורד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוגוסט 2020 (בגיל 97)
בלמונט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, היסטוריון העת החדשה, היסטוריון, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
מונחה לדוקטורט Gordon S. Wood עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • המדליה הלאומית למדעי הרוח (2010)
  • פרס הספר הלאומי
  • מדליית יובל המאה של הרווארד
  • פרס בנקרופט (1968)
  • פרס פוליצר בהיסטוריה (1968)
  • פרס פוליצר בהיסטוריה (1987)
  • הרצאת ג'פרסון (1998)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ברנרד בייליןאנגלית: Bernard Bailyn;‏ 9 בספטמבר 19227 באוגוסט 2020) היה היסטוריון יהודי-אמריקאי, שהתמחה בהיסטוריה של ארצות הברית בתקופה הקולוניאלית ובתקופה המהפכנית. מ-1953 ועד למותו היה נמנה עם סגל אוניברסיטת הרווארד.

זכה בפרס פוליצר להיסטוריה, פעמיים, בשנים 1968 ו-1987.

בשנת 1963 נבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים וב-1998 הוזמן בידי הקרן הלאומית למדעי הרוח לשאת את הרצאת ג'פרסון. ב-2010 הוענקה לו המדליה הלאומית למדעי הרוח.

במחקריו עסק ביילין במגוון תחומים, אולם את עיקר פרסומו קנה בזכות תרומתו ללימוד הרפובליקניזם בארצות הברית ופיתוח היסטוריה אטלנטית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביילין נולד בהרטפורד, קונטיקט, ואת תואר הבוגר שלו השלים בויליאמס קולג' (Williams College) ב-1945. בשנת 1953 הוענק לביילין תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת הרווארד והוא השתלם בסגל המחלקה להיסטוריה במוסד. בשנת 1961 התמנה לפרופסור בכיר ובשנת 1993 הוענקה לו דרגת פרופסור אמריטוס.

בעשורים הראשונים לפעילותו המחקרית התמקד ביילין בהיסטוריה פוליטית ואינטלקטואלית, ובעיקר בזו של המהפכה האמריקאית. בשנות ה-80 של המאה ה-20 פנה ביילין להיסטוריה חברתית ועסק בסוגיות דמוגרפיות ותרבותיות הקשורות בהיסטוריה קולוניאלית של ארצות הברית. בו בזמן תרם ביילין תרומה חשובה להתפתחותו של תחום הלימודים העוסק בהיסטוריה אטלנטית, בעיקר באמצעות הסמינר השנתי על "ההיסטוריה של העולם האטלנטי" שהתקיים כל שנה תחת הנחייתו.

מלבד היותו סופר פורה ועטור פרסים ומעמודי התווך של ההיסטוריה האמריקאית מאז המחצית השנייה של המאה ה-20, העמיד ביילין עשרות תלמידים שהשתלבו גם הם בעשייה האקדמית.

נפטר ב-7 באוגוסט 2020 בגיל 97 כתוצאה מכשל לבבי.[1]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The New England Merchants in the Seventeenth Century. Harvard University Press, 1955.
  • Massachusetts Shipping, 1697-1714: A Statistical Study. (with Lotte Bailyn) Harvard University Press, 1959.
  • Bailyn, Bernard, ed. The Debate on the Constitution: Federalist and Antifederalist University of North Carolina Press, 1960.
  • Bailyn, Bernard, ed. Pamphlets of the American Revolution, 1750-1776. Harvard University Press, 1965.
  • The Ideological Origins of the American Revolution. Harvard University Press, 1967; (עבור ספר זה הוענקו לביילין פרסי הפוליצר והבנקרופט לשנת 1968).
  • The Origins of American Politics. Knopf, 1968.
  • The Ordeal of Thomas Hutchinson. Harvard University Press, 1974.
  • The Great Republic: A History of the American People. Little, Brown, 1977; (ספר עזר בעל מספר מחברים שזכה למספר מהדורות).
  • The Peopling of British North America: An Introduction. Knopf, 1986.
  • Voyagers to the West: A Passage in the Peopling of America on the Eve of the Revolution. Knopf, 1986; (עבור ספר זה הוענק לביילין בשנית פרס הפוליצר וכן מספר פרסים נוספים).
  • Faces of Revolution: Personalities and Themes in the Struggle for American Independence. Knopf, 1990.
  • Bailyn, Bernard, ed. The Debate on the Constitution: Federalist and Antifederalist Speeches, Articles, and Letters During the Struggle for Ratification. Part One: September 1787 to February 1788. Library of America, 1993.
  • Speeches, Articles, and Letters During the Struggle for Ratification. Part Two: January to August 1788. Library of America, 1993.
  • On the Teaching and Writing of History. 1994.
  • Education in the Forming of American Society: Needs and Opportunities for Study.
  • To Begin the World Anew: The Genius and Ambiguities of the American Founders. Knopf, 2003.
  • Atlantic History: Concept and Contours. Harvard University Press, 2005.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ McLean, Renwick; Schuessler, Jennifer (7 באוגוסט 2020). "Bernard Bailyn, Eminent Historian of Early America, Dies at 97". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2020.