בתולת מגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מותה של בתולת המגן הרבור בקרב מול ההונים

בתולת מגןנורדית עתיקה: skjaldmær) הוא כינויה של אישה לוחמת מן המיתולוגיה הנורדית.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתולות מגן מוזכרות בסאגות שונות וגם בגסטה דנורום ובסיפורים עממים אחרים מן התרבות הגרמאנית. דמות הואלקירה המיתולוגית התבססה גם היא ככל הנראה על דמותה של בתולת מגן.

בסאגות הנורדיות מזוהות מספר בתולות מגן בשמן הפרטי כגון ברינהילד, הרבור, הנסיכה השוודית תורנביורג ועוד. בחלק מן הסאגות מוזכר כי נשים ששימשו כבתולות מגן עסקו כבר מילדותן בפעילות שנחשבה "גברית" כגון פשיטות ושוד של עוברי אורח ביערות כאשר הן לבושות בבגדי גברים, נלחמות ונהרגות בקרבות.

בחלק מן הסאגות מתוארות בתולות מגן אשר משלבות את פעילותן כלוחמות עם תפקידים נשיים "מסורתיים" במשק הבית או כאלה החוזרות לגמרי לתפקידים ה"נשיים" לאחר סיום תפקידן כלוחמות. לטענת החוקרות ג'ודית יש וג'ני יוכנס (Judith Jesch, Jenny Jochens), יש בכך עדות לתפקיד שהן ממלאות כדמויות בפנטזיות של גברים ונשים, ומסמלות את הסיכון שבנטישת התפקוד המגדרי המסורתי.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה 'בתולה' במושג נובעת מכך שהדמויות הן לרוב של נשים צעירות ושל נשים שמסרבות להינשא או שמושאות בניגוד לרצונן. התמות המרכזיות באבטיפוס של "בתולות לוחמות" מכל סוג בפולקלור הן חתירה לקרב (לרוב מתוך נקמה), חוסר נכונותה של הדמות להינשא והיעלמותה של הדמות ברגע בו היא מתחתנת[1]. בתולות מגן אמנם מקיימות יחסי מין ומתחתנות עם גיבורים, אולם לאחר שהן עושות כן - הן מפסיקות להיות בתולות מגן והופכות להיות פשוט נשים 'נשיות', זאת משום שבתולות מגן לא יכולות להיות נשואות. לדוגמה: אודין העניש את בתולת המגן ברינהילד (Brynhildr) בכך שכפה עליה להתחתן, וברגע שהיא התחתנה - היא חדלה להיות בתולת מגן[2].

עדויות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחברה הנורדית של ימי הביניים כמו בחברות רבות אחרות הייתה קיימת הבחנה ברורה בין תפקידי הגברים ותפקידי הנשים. למרות זאת, בתקופה שקדמה לנצרות באזורים אלה היה מעמדן החברתי של הנשים שווה לזה של הגברים: הן יכלו לבחור לעצמן את בני זוגן לנישואין וגם להתגרש מהם.

נשים לוחמות לא היו ככל הנראה תופעה רחבה, אולם ברור כי היא התקיימה במקרים מסוימים, וניתן לקשר אירועים מן המציאות לתיאורי האגדות העממיות. התופעה נעלמה לחלוטין עם התבססות הנצרות כדת השולטת באזור זה.

ממצאים ארכאולוגיים מן התקופה, בה נקברו נשים כמקובל בתקופה זו, ביחד עם חניתות ומגנים, מוכיחים כי ככל הנראה גם הן השתתפו בקרבות ונהרגו בהם, אם כי יש צורך בבדיקות נוספות על מנת לאשר עובדה זו באופן מוחלט.

קיימות מספר עדויות אמינות כי בתקופה הוויקינגית שימשו גם נשים כלוחמות. ההיסטוריון הביזנטי יואניס סקיליציס (Ἰωάννης Σκυλίτζης) טוען כי נשים השתתפו בשנת 971 בקרב בו תקף סוויאטוסלב, נסיך קייב את הביזנטים בבולגריה. כאשר הורנגים הובסו בקרב דורוסטולון, התברר כי בקרב הקרבנות נמצאו נשים חמושות רבות. נטען כי אחותו למחצה של לייוו אייריקסון נטלה חלק בקרב נגד ילידים אמריקנים בוינלנד כאשר היא הרה, ונלחמה חשופת חזה וחמושה בחרב. לדברי סקסו גרמטיקוס נלחמו בשנת 750 שלוש מאות בתולות מגן מן הצד הדני בקרב ברוולה (Bråvalla) בין מלך שוודיה ומלך דנמרק באזור גוטלנד. הוא מזכיר בין היתר את בתולת המגן לגראתה, אשתו של רגנאר לודברוק, אשר הצילה אותו מתבוסה בקרב, כאשר הובילה בראש מתקפה לעזרתו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בתולת מגן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Carol J. Clover, Maiden Warriors and Other Sons, The Journal of English and Germanic Philology, Vol. 85, No. 1 (Jan., 1986), pp. 35-49
  2. ^ Self, K. M. "The Valkyrie’s Gender: Old Norse Shield-Maidens and Valkyries as a Third Gender." Feminist Formations, vol. 26 no. 1, 2014, pp. 143-172. Project MUSE