ג'אנג יי-מו
![](https://he.wikipedia.org/wiki/קובץ:Zhang_Yimou_from_"Full_River_Red"_at_Red_Carpet_of_the_Tokyo_International_Film_Festival_2023_(53347207442)_(cropped).jpg) | |
| לידה |
2 באפריל 1950 (בן 76) שיאן, הרפובליקה העממית של סין  |
|---|---|
| מדינה |
הרפובליקה העממית של סין |
| השכלה |
אקדמיה הסרטים של בייג'ינג |
| בת זוג |
גונג לי |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'אנג יי-מו (בכתב סיני: 張藝謀, בסינית מפושטת: 张艺谋; נולד ב-14 בנובמבר 1951) הוא במאי, תסריטאי, מפיק, צלם קולנוע ושחקן קולנוע סיני, כמו גם מפיק מופעי ענק. בהיסטוריית הקולנוע של סין הוא נחשב לבן הדור החמישי.[1] ג'אנג הוא אחד הבמאים החשובים בהיסטוריה של המדינה, וסרטיו זכו בפרסים רבים בפסטיבלים בין-לאומיים, ובהצלחה מקומית. שלושה מסרטיו היו המועמדים הסיניים היחידים לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר (ג'ודואו 1990, הפנסים האדומים 1991 וגיבור 2002) בשנת 2008 ביים את טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בבייג'ינג, ובשנת 2022 ביים את טקס הפתיחה של משחקי החורף בבייג׳ינג.
ג'אנג הקים גם מספר מופעי ענק ברחבי סין, תחת השם "התרשמות" כשבכל מקום השחקנים הם מקומיים, הסיפורים מקומיים וגם שפות הדיבור מקומיות. בכך תורם ג'אנג לשימור המורשת המקומית ודואג לפרנסת אנשי המקום, המופיעים כל ערב אחרי עבודתם. בין המופעים המועלי
כמייצג בכיר של דור הקולנוע החמישי בסין, :ג'אנג עוסק רבות במלחמת סין–יפן השנייה ובמהפכת התרבות, כמו גם בהיסטוריה הרחוקה. אולם בהצגת המאורעות ההיסטוריים הוא שם דגש לחיי האדם הפשוט ברגישות רבה. כצלם בתחילת דרכו הקולנועית, הוא שם לב ומדגיש צבעוניות ויופי ויזואלי. ג'אנג היה מהראשונים שפתחו את הקולנוע הסיני לעולם הרחב, וסרטיו הוצגו במרבית ארצות העולם בהצלחה מסחרית נאה.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סוֹרְגוּם אדום (1987) בו גם שיחק. הסרט זכה בפרס דוב הזהב.
- Codename Cougar (1989)
- ז'ודואו (1990)
- הפנסים האדומים (1991). הסרט זכה בפרס באפט"א לסרט הזר הטוב ביותר.
- סיפורה של קיו ז'ו (1992). הסרט זכה בפרס אריה הזהב.
- סיפור חיים (1994). הסרט זכה בפרס באפט"א לסרט הזר הטוב ביותר ובפרס גרנד פרי.
- כנופיות שנגחאי (1995)
- אפילו לא אחד פחות (1999) הסרט זכה בפרס אריה הזהב.
- הדרך הביתה (1999)
- ימים של אושר (2000)
- גיבור (2002)
- מחול הפגיונות (2004)
- לרכב לבד לאורך אלפי מיילים (2005)
- קללת פרח הזהב (2006)
- אשה, רובה וחנות אטריות (סיפור אהבה פשוט) (2009)
- תחת עץ העוזרד (כשתקראי בשמך) (2010)
- פרחי מלחמה (2011)
- לחזור הביתה (2014)
- החומה הגדולה (2016)
- צל (אנג') (2018)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'אנג יי-מו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ג'אנג יי-מו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ג'אנג יי-מו, באתר AllMovie (באנגלית)- ג'אנג יי-מו, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
ג'אנג יי-מו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'אנג יי-מו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'אנג יי-מו, באתר Discogs (באנגלית)
- אבנר שביט, קאן, שניים סינים: ריאיון עם ז'אנג יימו וגונג לי על "לחזור הביתה", באתר וואלה, 2 באפריל 2015
- עופרה עופר אורן, "לחזור הביתה": האם האהבה יכולה להביס את העוול, בבלוג "סופרת ספרים", 5 במאי 2015
- ג'אנג יי-מו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Fifth Generation directors, BaiduWiki
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| אנציקלופדיות | |
| בקרת זהויות |
|
