ג'ון הנקוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון הנקוק
John Hancock
לידה 23 בינואר 1737
בריינטרי, מסצ'וסטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוקטובר 1793 (בגיל 56)
Hancock Manor, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות גרנארי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • בית הספר הלטיני של בוסטון (1750)
  • הרווארד קולג' (1754) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דורותי קווינסי (17751793) עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל מסצ'וסטס ה־1
25 באוקטובר 1780 – 29 בינואר 1785
(4 שנים ו־13 שבועות)
תומאס קושינג
- ה־3
30 במאי 1787 – 8 באוקטובר 1793
(6 שנים ו־18 שבועות)
נשיא הקונגרס הקונטיננטלי
24 במאי 1775 – 31 באוקטובר 1777
(שנתיים ו־23 שבועות)
פייטון רנדולף
פרסים והוקרה
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ון הנקוק

ג'ון הנקוקאנגלית: John Hancock, ‏האזנה?‏, 12 בינואר 17378 באוקטובר 1793) היה מהאבות המייסדים של ארצות הברית, הנשיא השני של הקונגרס הקונטיננטלי ושל הקונגרס הפרובנציונלי של מסצ'וסטס; מושל מסצ'וסטס הראשון והאיש הראשון שחתם על הכרזת העצמאות האמריקנית. חתימתו הבולטת של ג'ון הנקוק על ההכרזה, הפכה את שמו לכדי מילה נרדפת למילה חתימה. על פי האגדה הבליט הנקוק את חתימת שמו כך שלא נשאר כל מקום לספקות בקשר לזהות החותם, על מנת להתגרות ישירות בג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון הנקוק נולד בעיר בריינטרי (היום קווינסי) במסצ'וסטס. אביו מת בעודו צעיר לימים ולכן אומץ על ידי דודו – תומאס הנקוק, סוחר מצליח מניו-אינגלנד. לאחר שסיים את בית הספר הלטיני של בוסטון, החל הנקוק ללמוד באוניברסיטת הרווארד וב-1754, כשהוא בן 17, סיים את לימודיו בהצלחה והוענק לו תואר.

לאחר מכן החל ג'ון הנקוק לעבוד בעסקיו של דודו. מ-1760 עד 1764 התגורר הנקוק באנגליה, במטרה לבנות קשרים עם לקוחות וספקים בריטים למען עסקיו של דודו. זמן קצר לאחר שובו מאנגליה מת דודו, והוריש להנקוק את כל הונו ועסקיו, שהפכו את הנקוק לאיש העשיר ביותר בניו-אינגלנד בזמנו.

הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסקיו של הנקוק במושבות גרמו לו להיות מתנגד ברור של חוק מס הבולים, שפגע בכלכלת המושבות. חוק הבולים בוטל, אך סדרה של חוקים אחרים הובילו למיסוי הולך וגדל על מצרכי היסוד במושבות. לבסוף הלכו עסקיו והפכו למחתרתיים והוא החל בהברחת זכוכית, עופרת, נייר ותה לאזור בוסטון. ב-1768, לאחר שעגנה בלונדון, הוחרמה ספינתו של הנקוק, ה"ליברטי", על ידי סוכני מכס בריטים באשמת הפרת חוקי המיסים; הדבר גרם להתפרצויות של זעם והתפרעויות בקרב בוסטונאים שהיו תלויים בסחורה שהייתה על סיפון ה"ליברטי". הסחר וההברחות של הנקוק מימנו חלק גדול ממעשי המרד המקומיים כנגד הרשויות הבריטיות. למרות שבתחילה היה רק ממממני ההפיכה ההולכת וקרבה, הפך הנקוק מאוחר יותר למבקר גלוי של השלטון הבריטי. ב-5 במרץ 1774, בציון השנה הרביעית לטבח בוסטון, נשא הנקוק נאום שבו גינה בחוזקה את הבריטים. באותה השנה נבחר הנקוק, בפה מלא, לנשיא הקונגרס הפרובנציונאלי של מסצ'וסטס. תחת הנקוק הקימה מסצ'וסטס קבוצות של "מנטמנים" (Minuteman) – חיילים שטענו שביכולתם להיות מוכנים לקרב בתוך פחות מ-60 שניות. החרם של הנקוק על התה שיובא על ידי חברת הודו המזרחית הבריטית, הוביל, בסופו של דבר, למסיבת התה המפורסמת בבוסטון.

בזמן המהפכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתימתו המפורסמת של הנקוק על הכרזת העצמאות של ארצות הברית

באפריל 1775, כשכוונותיהם של הבריטים החלו להתבהר, ברחו ג'ון הנקוק וסמואל אדמס מבוסטון והשתכנו בבית "קלארק-הנקוק" בלקסינגטון, מסצ'וסטס (בית שעומד על תלו עד היום). לבית זה הגיע פול רוויר, בערך בחצות, והספיק להזהיר את הנקוק ואדמס מהחיילים הבריטים הצועדים לכיוון העיר, אזהרה שהיוותה את הסיבה העיקרית לניצחון המושבות בקרב שניטש למחרת (קרבות לקסינגטון וקונקורד). גנרל תומאס גייג' הבריטי ציווה על מאסר הנקוק ואדאמס באשמת בגידה. לאחר תבוסתם בקרב לקסינגטון-קונקורד, הפיצו הבריטים כרזה שהבטיחה חנינה מלאה לכל מי שיניח את נשקו וישוב להיות נאמן לכתר – לכל אחד, מלבד הנקוק ואדמס.

ב-24 במאי 1775, נבחר הנקוק לכהן כנשיא השלישי של הקונגרס הקונטיננטלי השני, כשהוא מחליף את הנרי מידלטון. הוא כיהן בתפקיד זה עד ה-30 באוקטובר 1777, מחליפו היה הנרי לורנס.

בחודש הראשון לכהונתו, ב-19 ביוני 1775, מינה הנקוק את ג'ורג' וושינגטון למפקד העליון על צבא המושבות ההולך ונבנה. שנה לאחר מכן, ב-4 ביולי 1776, שלח הנקוק לג'ורג' וושינגטון את דבר ההחלטה של הקונגרס שקראה לעצמאות המושבות, ביחד עם עותק מהכרזת העצמאות.

משנת 1780 ועד 1785 כיהן הנקוק כמושל מסצ'וסטס (הראשון לכהן בתפקיד זה). כישוריו כנואם וכמתווך היו להערצה. עיקר תרומתו של הנקוק בזמן המלחמה באה לידי ביטוי ביכולתו להשיג מימון וציוד לחיילים האמריקנים; למרות כישורי המסחר האלו, אפילו הוא התקשה להיענות לדרישות הגוברות לבשר למען האכלת הצבא הרעב.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה המשיך הנקוק לייצג את מדינתו ואת האינטרסים שלה בכל מפגשי המושבות. לאחר שנבחר בשנית לכהן כמושל מסצ'וסטס (ב-1787), הוביל את מדינתו לאשרור החוקה הפדרלית של ארצות הברית. ג'ון הנקוק מת ב-1793, כשהוא מכהן את כהונתו השנייה כמושל מסצ'וסטס ונקבר בבוסטון בצמוד לקורבנות הטבח בבוסטון, חברו סמואל אדמס ועוד ממספר האבות המייסדים של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון הנקוק בוויקישיתוף