ג'ורג' וולטון
.jpg) | |||||
| ג'ורג' וולטון | |||||
| לידה |
1749 מחוז קמברלנד, מושבת וירג'יניה, אמריקה הבריטית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 בפברואר 1804 (בגיל 55 בערך) אוגוסטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | מתחם בית המשפט, אוגוסטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||
| מפלגה |
פטריוטים | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
ג'ורג' וולטון (באנגלית: George Walton; 1749 – 2 בפברואר 1804) היה אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית ואחד מחותמי הכרזת העצמאות של ארצות הברית, כאשר ייצג את ג'ורג'יה בקונגרס הקונטיננטלי.[1] הוא גם כיהן כמושל ג'ורג'יה ה-12 בשתי תקופות כהונה מנובמבר 1779 ועד ינואר 1780 ומינואר עד נובמבר 1789. ב-1795 הוא מונה כסנאטור מטעם ג'ורג'יה כדי להשלים את תקופת כהונתו של סנאטור שהתפטר.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ורג' וולטון נולד במחוז קמברלנד שבמושבת וירג'יניה. שנת לידתו המדויקת לא ידועה, אך הסברה היא שהוא נולד ב-1749. המחקר מציין את שנת לידתו ב-1740, אך אחרים מאחרים אותה ל-1749 או 1750. הביוגרפית של חותמי הכרזת העצמאות, דלה גריי ברתלמאס עושה שימוש בשנה 1741,[2] הוא התייתם מהוריו בינקותו, ואומץ על ידי דודו, שאצלו הוא התלמד במקצוע הנגרות. וולטון היה צעיר שקדן, אך דודו הרפה את ידיו באופן פעיל בנוגע ללימודים והאמין שילד שקדן יהפוך לבטלן. וולטון המשיך בלימודיו, ומהרגע בו הסתיימה תקופת ההתלמדות שלו, הוא עבר ב-1769 לסוואנה ,ג'ורג'יה כדי ללמוד משפטים בהדרכתו של עורך דין בשם יאנג, וב-1774 התקבל ללשכת עורכי הדין. עם תום המהפכה האמריקאית הוא כבר היה לאחד מעורכי הדין המצליחים בג'ורג'יה.
המהפכה האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולטון היה תומך של הפטריוטים. הוא נבחר כמזכיר הקונגרס הפרובינציאלי של ג'ורג'יה והיה לנשיא מועצת הביטחון. ב-1776 הוא שימש כנציג לקונגרס הקונטיננטלי השני בפילדלפיה, תפקיד בו היה החזיק עד לסוף 1778. ב-2 ביולי 1776 הוא הצביע מטעם ג'ורג'יה על הכרזת העצמאות של ארצות הברית, יחד עם באטן גווינט וליימן הול.
במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, שירת וולטון בגדוד של הגנרל רוברט האו. ב-9 בינואר 1778, קיבל וולטון מינוי כקולונל ברגימנט המיליציה הראשון של ג'ורג'יה. במהלך הקרב על סוואנה ב-1778, נפצע וולטון בקרב ונלקח בשבי. הוא נפגע בירך מקליע מוסקט שגרם לנפילתו מסוסו. כתוצאה מכך הוא נשבה על ידי הבריטים שאפשרו לו להחלים מפציעתו לפני ששלחו אותו לכלא סנברי, שבו הוחזקו שבויים נוספים. באוקטובר 1779 שוחרר וולטון בעסקת חילופי שבויים.
באותו חודש נבחר וולטון לכהונתו הראשונה כמושל ג'ורג'יה, תפקיד בו הוא כיהן במשך חודשיים.
המשך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 1795 מונה וולטון לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית שהתפנה בשל התפטרותו של ג'יימס ג'קסון. בתפקיד זה כיהן וולטון מנובמבר 1795 ועד פברואר 1796, כאשר יורשו, ג'וזאיה טאטנאל, נבחר באופן רשמי. הוא היה בעל בריתו הפוליטי של הגנרל הסקוטי, לכלן מקינטוש, ויריבו של באטן גווינט. הוא וגווינט ניהלו מאבקים פוליטיים שכתוצאה מהם הוא סולק מתפקידו והוגש נגדו כתב אישום בגין מעשים פליליים שונים. מאוחר יותר הוא הוקע על תמיכתו בדו-קרב שבו נגרם מותו של גווינט על ידי מקינטוש.
וולטון תמך במכירות הקרקעות של יאזו {אנג|Yazoo land scandal}} הונאת קרקעות רחבה שהתבצעה בראשית שנות ה-90 של המאה ה-18 על ידי המושל ג'ורג' מתיוס והאספה הכללית של ג'ורג'יה. השערורייה הובילה לחזרתו של ג'קסון הבייתה מהסנאט להנהיג תנועת רפורמה. כמי שמונה למלא את המשך תקופת כהונתו בסנאט, התחולל סכסוך בין ג'קסון ווולטון על המכירה לספסרי הקרקעות. ג'קסון ניצח, ווולטון עזב את תפקידו.
ב-1788 נפגשו אלכסנדר מקגיליווריי (אנ') ומנהיגים נוספים של האינדיאנים משבטי המוסקוגי עם מנהיגי ג'ורג'יה ברוק לנדינג, אך לא עלה בידם להגיע להסכם שלום. תוצאה זו גרמה לוולטון, שכיהן אז כמושל, להיות מודאג ש"הסיכויים שלנו לשלום נאלצו להיכנע אל מול המלחמה".[3] וולטון כתב לקולונל ג'ארד אירווין והביע את דאגתו ואת הפתעתו מהמתקפות האינדיאניות ליד נהר אוקוני. ברוק לנדינג לא נחתם הסכם, אלא בסופו של דבר נחתם הסכם ניו יורק ב-1790 שעל פיו הועברו אדמות המוסקוגי לג'ורג'יה.
במהלך שנות ה-80 של המאה ה-18, הקדיש וולטון את זמנו כמעט באופן בלעדי לפוליטיקה של ג'ורג'יה. הוא כיהן כנשיא בית המשפט העליון של המדינה, כנציב למשא ומתן עם שבטי הצ'רוקי ב-1783, כחבר בוועד הנציגים של אוגוסטה בשנים 1784 ו-1785, וכחבר הוועדה ליישוב סכסוך הגבול בין ג'ורג'יה לבין קרוליינה הדרומית ב-1786. ב-1787 הוא נבחר כנציג לועידת החוקה של ארצות הברית, דחה את המינוי, שכן מחויבויותיו במדינה גזלו את כל זמנו. ב-1789 הוא היה חבר בחבר האלקטורים ושימש כנציג בוועידת החוקה של ג'ורג'יה.
באותה שנה נבחר וולטון לתקופת כהונתו השנייה כמושל ג'ורג'יה, תפקיד בו הוא כיהן במשך כמעט שנה. במהלך תקופת כהונתו זו, התקבלה חוקת ג'ורג'יה החדשה, בירת המדינה עברה לאוגוסטה, ונקבע הגבול המערבי שלה. לאחר סיום כהונתו כמושל, כיהן וולטון כשופט בבית המשפט הגבוה של ג'ורג'יה מ-1790 ועד מותו. הוא גם כיהן בשארית תקופת כהונתו של ג'יימס ג'קסון בסנאט של ארצות הברית בשנים 1795–1796. הוא היה המייסד ונאמן של אקדמיית מחוז ריצ'מונד באוגוסטה ושל פרנקלין קולג' (כיום אוניברסיטת ג'ורג'יה) באת'נס.
מותו והנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ורג' וולטון נפטר ב-2 בפברואר 1804 בביתו, מדו גארדן, קוטג' שנבנה על ידו במהלך תקופת כהונתו השנייה כמושל על אדמה שהוחרמה מלויאליסט מחוץ לאוגוסטה. הוא הניח אחריו את רעייתו, דורותי, לבית קמבר, שאותה הוא נשא לאישה ב-1775, ואת אחד משני בניו.[4] בתחילה הוא נטמן ברוזני, ביתו של אחיינו רוברט ווטקינסט. ב-1848 הוא נטמן מחדש למרגלות אנדרטת החותמים (Signers Monument) שבחזית בית המשפט ברחוב גרין שבאוגוסטה. אף על פי שוולטון היה תושב ג'ורג'יה ויליד וירג'יניה, הוא לא החזיק בבעלותו עבדים.[5]
על שמו של וולטון נקרא מחוז בג'ורג'יה.[6] לפחות שני בתי ספר נושאים את שמו: בית הספר התיכון המקיף על שם ג'ורג' וולטון במריאטה, ג'ורג'יה, ואקדמיית ג'ורג' וולטון, בית ספר פרטי במונרו, ג'ורג'יה.
בנו, ג'ורג' וולטון הבן, היה מזכיר המדינה הראשון של טריטוריית פלורידה. הוא גם היה האזרח הראשון שכיהן כמושל הטריטוריה, כאשר מונה כמושל בפועל עד להגעתו של ויליאם פופ דובאל שכיהן כמושל הטריטוריה הראשון. על שמו קרוי מחוז וולטון שבפלורידה. נכדתו של וולטון, אוקטביה וולטון לה ורט (אנ'), הייתה אשת חברה ידועה וסופרת. בן אחיינו, תומאס ג'ורג' וולטון, בנה את הבית ההיסטורי קריקסייד שלידי מורקנטון, קרוליינה הצפונית.[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ורג' וולטון באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ג'ורג' וולטון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'ורג' וולטון באנציקלופדיה החדשה של ג'ורג'יה (באנגלית)
- ג'ורג' וולטון באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ג'ורג' וולטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Bernstein, Richard B. (2009). "Appendix: The Founding Fathers, A Partial List". The Founding Fathers Reconsidered. New York: Oxford University Press. pp. 176–180.
- ^ Barthelmas, Della Gray (1997). The signers of the Declaration of Independence: a biographical and genealogical reference. Jefferson, N.C.: McFarland. p. 272.
- ^ Kokomoor, Kevin (November 2015). "Creeks, Federalists, and the Idea of Coexistence in the Early Republic". The Journal of Southern History. 81 (4): 808.
- ^ Knight, Lucien Lamar (1913). Georgia's Landmarks, Memorials, and Legends (2006 reprint ed.). Gretna, Louisiana: Pelican Publishing. pp. 1003–1005.
- ^ "Artist calls out 'Declaration of Independence' painting, notes most men in the piece owned slaves". Fox News. 22 June 2020.
- ^ Krakow, Kenneth K. (1975). Georgia Place-Names: Their History and Origins. Macon, GA: Winship Press. p. 245.
- ^ John B. Wells, III (September 1971). "Creekside". National Register of Historic Places - Nomination and Inventory. North Carolina State Historic Preservation Office.
מושלי ג'ורג'יה 
| ||
|---|---|---|
|
