ג'ורג' פרננדס
.jpg) | |||||||||
| לידה |
3 ביולי 1930 מנגלור, נשיאות מדראס,  הודו הבריטית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
29 בינואר 2019 (בגיל 88) ניו דלהי, הודו  | ||||||||
| מדינה |
הודו, הראג' הבריטי, הדומיניון של הודו | ||||||||
| השכלה |
St. Aloysius College | ||||||||
| מפלגה |
ג'נטה דאל (מאוחדת), Samata Party, Samyukta Socialist Party, ג'נטה דאל | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
פדמה ויבושהאן בעסקי ציבור (2020) | |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
ג'ורג' מתיו פרננדס (באנגלית: George Mathew Fernandes; בהינדי जॉर्ज फ़र्नान्डिस; 3 ביולי 1930– 29 בינואר 2019) היה פוליטיקאי הודי שכיהן כשר ההגנה של הודו במהלך מלחמת קרגיל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ורג' מתיו פרננדס נולד ב-3 ביולי 1930 במנגלור, נשיאות מדראס, הודו הבריטית (היום בקרנאטקה, הודו)[1] למשפה נוצרית-קתולית. בגיל 16 נשלח פרננדס לסמינר נוצרי כדי להכשירו לשמש ככומר, אך הוא עזב בגיל 19 לאחר שהתאכזב מאורח החיים של המורים, שחיו טוב יותר מהתלמידים.[2]
בעקבות עזיבתו את לימודי הכמורה ב-1949, עבר פרננדס לבומביי, שם מצא עבודה בטיימס אוף אינדיה.
במהלך מגוריו בבומביי, הצטרף פרננדס לארגן העובדים הסוציאליסטי. ב-1961 נבחר לחבר המועצת העירייה של בומביי, בה כיהן כחבר עד 1968. באפריל 1963 נעצר פרננדס בעקבות חוקי חירום שהפועלו בעקבות מלחמת הודו–סין, והוחזק במעצר עד דצמבר 1963.[3]
ביולי 1973 נבחר פרננדס לראש ועד העובדים של חברת הרכבות ההודית בסניף המרכז (בומביי) ובאוקטובר 1973 היה לנשיא ועד העובדים (אנ'). תחת הנהגתו קיים הארגון שביתה במאי 1974, שגרמה להכרה בו כדמות אופוזיציונית בולטת לממשל אינדירה גנדי.[4]
במהלך תקופה זו, הביא פרננדס התנגדות לניסיון הגרעיני הראשון של הודו, בודהה מחייך, שבוצע במאי 1974.[2]
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1967 נבחר פרננדס לראשונה לחבר בלוק סבהה, מטעם מפלגת סמיוקטה סמג'וואדי דאל (אנ') וכיהן בתפקיד עד 1971.
פרננדס נעצר במהלך מצב החירום בהודו מיוני 1975 עד 1977, כמו מרבית חברי האופוזיציה, אך הוא הואשם גם בהחזקת דינמיט במטרה לפוצץ מבני ממשל ומסילות רכבת, ועל כן הוחזק במעצר לאחר תום מצב החירום ושחרור מרבית האסירים הפוליטיים.[5] הוא התמודד בבחירות ללוק סבהה מטעם מפלגת ג'נטה שהוקמה על ידי פעילי האופוזיציה המשחוררים.[6] לאחר ניצחון הג'נטה בבחירות, מונה פרננדס לשר התקשורת בממשלת מורארג'י דסאי.
ביולי 1977 מונה פרננדס לשר התעשייה,[7] כשמסגרת תפקידו נאבק בחברת קוקה קולה, ואסר על שיווק המשקה בעקבות סירוב החברה לחשוף את מרשם המשקה כפי שנדרש על ידי החוק ההודי. המשקה חזר לשוק ההודי רק בימי ממשלת פ"ו נרסימהה ראו ב-1993.[8] הוא פעל בצורה דומה גם נגד חברת IBM.[9]
פרננדס התבטא בתקיפות נגד חברי הג'נטה שהמשיכו לקיים קשרים עם הראשטריה סוויאמסווק סאנג, בעלי ה"נאמנות הכפולה", דבר שהביא להתמוטטות הממשלה.
בבחירות ללוק סבהה ב-1984 איבד פרננדס את מושבו בלוק סבהה לטובת הקונגרס הלאומי ההודי, ולקראת הבחירות ללוק סבהה ב-1989 הצטרף לג'נטה דאל ולאחר ניצחונה בבחירות מונה לשר הרכבות בממשלת ו. פ. סינג.[9]
ב-1994 פרש פרננדס מהג'נטה דאל, והקים את מפלגת סמאטה (אנ'). בבחירות ללוק סבהה ב-1996 הודיעה המפלגה על תמיכתה במפלגת העם ההודית, והצטרפה לממשלה בראשות אטאל ביהארי ואג'פאיי שהחזיקה מעמד במשך 13 יום, ולאחר מכן הייתה באופוזיציה.
בבחירות ב-1998 זכתה מפלגת העם ההודית לצד שותפותיה ברוב, ופרננדס מונה לשר ההגנה של הודו בממשלת אטאל ביהארי ואג'פאיי השנייה וכיהן בתפקיד במהלך מלחמת קרגיל. במהלך כהונתו ביצעה הודו את הניסיון האוטומי השני שלה, פקוהראן-II.
פרננדס שימש כשר ההגנה גם הממשלת ואג'פאיי השלישית, שהוקמה לאחר הבחירות ב-1999. הוא התפטר מהתפקיד במרץ 2001 לאחר התפוצצות פרשת שחיתות, אך שב לתפקיד באוקטובר 2001.
ב-2003 התמזגה מפלגת סמאטה בראשות פרננדס עם מפלגת ג'נטה דאל (מאוחדת).
בבחירות ללוק סבהה ב-2004 הובסה הברית הדמוקרטית הלאומית בראשות מפלגת העם ההודית בבחירות, ופרננדס היה לחבר באופוזיציה. בבחירות ב-2009 סירבה הג'נטה דאל (מאוחדת) להרשות לפרננדס להתמודד מטעמה בבחירות עקב מצבו הבריאותי, ופרננדס, שהתמודד כעצמאי, הובס בבחירות. באוגוסט 2009 נבחר פרננדס לחבר ברג'יה סבהה, תקפיד בו כיהן עד יולי 2010.
באוקטובר 2006 האשימה לשכת החקירות המרכזית של הודו את פרננדס ואת ראש מפלגת סמאטה, ג'איה ג'אילטליי, כי קיבלו 435 אלף דולר כדי לקדם עסקה בין התעשייה האווירית לבין חיל הים ההודי לרכישת מערכות טילי ברק מהתעשייה האווירית, בעסקה שנחתמה בשנת 2000.[10] הוא נוקה על ידי לשכת החקירות המרכזית ובית המשפט בפברואר 2017.[11]
פרננדס סבל מאלצהיימר בסוף ימיו, ומת ב-29 בינואר 2019.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 George Fernandes, the giant killer of Indian politics who took on Indira Gandhi, dies at 88, India Today, 29 בינואר 2019
- ^ 1 2 Amitav Ghosh, Incendiary Circumstances: A Chronicle of the Turmoil of Our Times., Houghton Mifflin Harcourt, 2007, עמ' 85–86, ISBN 978-0-618-87221-3
- ^ George Fernandes vs The State Of Maharashtra on 1 October, 1963, Bombay High Court
- ^ Stephen Sherlock, Railway Workers and Their Unions: Origins of 1974 Indian Railways Strike, Economic and Political Weekly vol. 24, no. 41, 1989, עמ' 2317–2321, JSTOR 4395459
- ^ Who was George Fernandes, the veteran parliamentarian and political legend? 10 things about him, India Today, 29 בינואר 2019
- ^ How Morarji Desai convinced George Fernandes to contest in 1977: Arun Jaitley recalls prison days, India Today, 30 בינואר 2019
- ^ change in portfolio, 6 ביולי 1977
- ^ Sonal Gera, George Fernandes: The industries minister who threw Coca-Cola out of India, India Today, 29 בינואר 2019
- ^ 1 2 George Fernandes: From trade union leader to Union minister, India Today, 17 במאי 1998
- ^ אורה קורן, חשד: בכירים בהודו קיבלו שוחד מהתעשייה האווירית, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2006
- ^ Court accepts CBIs report exonerating Fernandes in Barak deal, India Today, 1 בפברואר 2017
