מולאיאם סינג ידאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מולאיאם סינג ידאב
मुलायम सिंह यादव
לידה 22 בנובמבר 1939
סאיפאי (אנ'), המחוזות המאוחדים (אנ'), הודו הבריטיתהודו הבריטית הודו הבריטית
פטירה 10 באוקטובר 2022 (בגיל 82)
גורגאון, הריאנה, הודוהודו הודו
מדינה הודו, הדומיניון של הודו, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Dr. Bhimrao Ambedkar University, Agra
  • Karm Kshetra Post Graduate College, Etawah עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה סמג'וואדי עריכת הנתון בוויקינתונים
שר ההגנה של הודו ה־21
1 ביולי 1966 – 19 במרץ 1998
(31 שנים)
תחת ראש ממשלת הודו ה. ד. דווה גאודה, אינדר קומאר גוג'ראל
ראש השרים של אוטר פרדש ה־15
5 בדצמבר 1989 – 24 ביולי 1991
(שנה ו־33 שבועות)
5 בדצמבר 1993 – 3 ביולי 1995
(שנה ו־30 שבועות)
→ שלטון הנשיא
29 באוגוסט 2003 – 13 במאי 2007
(3 שנים ו־36 שבועות)
פרסים והוקרה
פדמה ויבושהאן בעסקי ציבור (2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלואיאם סינג ידאבהינדי: मुलायम सिंह यादव;‏ 22 בנובמבר 193910 באוקטובר 2022) היה פוליטיקאי הודי שכיהן כראש השרים של אוטר פרדש וכשר ההגנה של הודו. מייסד ומנהיג מפלגת סמג'וואדי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלואיאם סינג ידאב נולד בסאיפאי (אנ'), שבמחוזות המאוחדים (אנ') בהודו הבריטית (היום באוטר פרדש, הודו) למשפחת איכרים. ידאב רצה להיות מתאבק, אך לבסוף קיבל תואר במדעי המדינה מאוניברסיטת אגרה.

ב-1954, כשהוא בן 14, נחשף ידאב לכתביו של ראם מנהור לוהיה (אנ'), מנהיג סוציאליסטי, שקריאתו לשוויון השפיעה על תפיסתו של ידאב ביחס למוסלמים ובני הקאסטות הנמוכות. ידאב אף נעצר במהלך מחאתו של מנהור על עללית מחירם של מי ההשקיה באוטר פרדש.[1]

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1967 נבחר ידאב לחבר בבית התחתון של האספה המחוקקת של אוטר פרדש מטעם מפלגת סמיוקטה הסוצאיליסטית (אנ'). לאחר מות לוהיה הצטרף ידאב לבהרטיה קרנטי דאל (אנ') שבהנהגת צ'ראן סינג[2] הוא נבחר בשנית לאספה ב-1974, אך נעצר כמו מרבית חברי האופוזיציה בהודו במהלך מצב החירום בהודו מיוני 1975 עד ינואר 1977.

עם סיום מצב החירום חזר ידאב לאספה המחוקקת של אוטר פרדש, ונבחר למנהיג מפלגת לוק דאל (אנ') באוטר פרדש.[1] ב-1980 הפסיד ידאב את מושבו באספה, אך ב-1982 נבחר לבית העליון של האספה, תפקיד בו החזיק עד 1985, אז חזר לבית התחתון וכיהן כמנהיג האופוזיציה על 1987. ב-1987 בעקבות מות מנהיג המפלגה צ'אראן סינג התפצלה מפלגת לוק דאל ללוק דאל-A ולוק דאל-B, השנייה בהנהגת ידאב.[2]

ב-1988 התאחדה מפלגתו עם מפלגת ג'נטה דאל, ובבחירות באוטר פרדש ב-1989 קיבלה המפלגה 208 מתוך 425 מושבים, ובדצמבר 1989 הושבע ידאב כראש השרים בתמיכת מפלגת העם ההודית. במהלך כהונתו הראשונה כראש השרים, התמודד ידאב עם סכסוך איודיה, בו דרשו פעילי הינדוטבה והראשטריה סוויאמסווק סאנג את הריסתו של מסגד באבור והקמת מקדש הינדואי לאל ראם תחתיו. ב-30 באוקטובר 1990 הגיעו העניינים לכדי רתיחה, כשידאב הורה למשאת אוטר פרדש לפתוח בירי על המפגינים. כ-200,000 איש נעצרו, מחצית המדינה הושמה תחת עוצר, ועיתונים נאסרו. ב-5 בנובמבר 1990 התפטרו חמישה שרים בממשלתו כמחאה וכחלק מהתפוררות הקואליציה שהובילה ג'נטה דאל.[3] ידאב המשיך לכהן בתמיכת הקונגרס הלאומי ההודי, עד יולי 1991. ידאב גם התעמת עם פעילי מפלגת ג'נטה דאל ועם איחוד בהרטיה קיסן (אנ'), ארגון חקלאים במדינה, וביולי 1990 אסר על קיום עצרת מטעמה בלקנאו. בעימותים שפרצו נהרגו שני מפגינים ו-20,000 נעצרו.[3]

עם התפלגות ג'נטה דאל, הצטרף ידאב לצ'אנדרה שקאר ולסמג'אוודי ג'נטה דאל (אנ') בראשותו.

בבחירות באוטר פרדש ב-1991 ניצחה מפלגת העם ההודית, והקימה ממשלה ללא צורך בתמיכה חיצונית. ידאב פרש מסמג'וואדי גנ'טה דאל, הקים ב-1992 את מפלגת סמג'אוודי, ועם הריסת מסגד באבור על ידי הינודאים ב-1992 זכה לפופולריות בקרב המוסלמים, שזכרו לו את הצלת המסגד בניסיון הריסתו הקודם ב-1990. ממשלת הודו פיזרה את ממשלות המדינות שבהנהגת מפלגת העם ההודית בעקבות האירוע ב-1992, ובבחירות שנערכו ב-1993, לאחר כשנה של ממשל הנשיא, ידאב הקים ברית פוליטית בין מפלגתו לבהוג'אן סמג'. הברית ניצחה בבחירות, כשמפלגת סמג'וואדי זוכה ב-109 מושבים ובהוג'אן סמג' ב-67 מושבים, שהביאו אותם למקום שני לאחר מפלגת העם ההודית (177), אך עקב סירובם של מפלגות אחרות לתמוך במפלגת העם, התמנה ידאב לראש השרים פעם נוספת. הממשלה התפרקה כשמנהיגת בהוג'אן סמג' קומארי מאיאוואטי פרשה ביולי 1995 והקימה ממשלה בתמיכת מפלגת העם ההודית. בעקבות כך הפכו ידאב ומאיאוואטי ומפלגותיהם לאויבים מרים.

ב-1996 עבר ידאב לפוליטיקה לאומית, כשהוא נבחר ללוק סבהה. ידאב התמודד על מועמד החזית המאוחדת לראשות הממשלה, אך ה. ד. דווה גאודה ממפלגת ג'נטה דאל היה למועמד הסופי. ידאב מונה לשר ההגנה בממשלתו ולאחר התפטרותו ב-1997 היה לשר ההגנה בממשלת אינדר קומאר גוג'ראל.

ידאב נבחר ללוק סבהה בבחירות ב-1998 וב-1999, אך הפעם היה חבר באופוזיציה. ב-2002 זכתה מפלגתו ב-143 מושבים באספה המחוקקת של אוטר פרדש, ולאחר ממשלה קצרה של בהוג'אן סמג' ומפלגת העם ההודית, הקים ידאב קואליציה וחזר לכהן כראש השרים. בבחירות באוטר פרדש ב-2007 ניצחנה מפלגת בהוג'אן סמג', וידאב היה למנהיג האופוזיציה עד לבחירתו ללוק סבהה ב-2009.

בבחירות לאספה המחוקקת של אוטר פרדש ב-2012 ניצחה מפלגת סמג'אוודי (אנ'), אך ידאב בחר לתת לבנו, אקילש ידאב (אנ'), להיות לראש השרים באוטר פרדש. ידאב עצמו נבחר ללוק סבהה פעמים נוספות, ב-2014 ו-2019, וכיהן בו עד למותו באוקטובר 2022.

ידאב נפטר ב-10 באוקטובר 2022 בבית חולים פרטי בגורגאון. גופתו נשרפה בעיירת מולדתו, סאיפאי.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מולאיאם סינג ידאב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Prashant Srivastava, How Mulayam Singh Yadav redefined Hindi heartland politics, India Today, ‏11 באוקטובר 2022
  2. ^ 1 2 A. K. Verma, Samajwadi Party in Uttar Pradesh, Economic and Political Weekly Vol. 39, No. 14/15, Apr. 3-16, 2004, עמ' 1509-1514‏, JSTOR 4414868
  3. ^ 1 2 Ian Duncan, New Political Equations in North India: Mayawati, Mulayam, and Government Instability in Uttar Pradesh, Asian Survey vol. 37, no. 10, 1997, עמ' 979–96‏, JSTOR 2645617
  4. ^ Sumana Nandy, Ministers, actors, party workers bid adieu to Netaji Mulayam Singh Yadav in UP's Saifai, India Today, ‏11 באוקטובר 2022