סווארן סינג
 | |||||||||
| לידה |
19 באוגוסט 1907 פנג'אב, הודו  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 בספטמבר 1994 (בגיל 87) ניו דלהי, הודו | ||||||||
| מדינה |
הדומיניון של הודו, הראג' הבריטי, הודו | ||||||||
| השכלה |
Guru Nanak Dev University | ||||||||
| מפלגה |
הקונגרס הלאומי ההודי | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
פדמה ויבהושן | |||||||||
  | |||||||||
סרדר סווארן סינג (בפנג'אבי: ਸਵਰਨ ਸਿੰਘ; 19 באוגוסט 1907 – 30 בספטמבר 1994) היה פוליטיקאי הודי-סיקי שכיהן בתפקידים שונים בממשלות הודו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סווארן סינג נולד ב-19 באוגוסט 1907 בכפר שהנקר בפנג'אב למשפחה סיקית. הוא קיבל תואר במדעים ולאחר מכן פנה למשפטים בג'הנקר, שם החל לעסוק בעריכת דין ב-1932.[1]
בשנות השלושים היה סינג חבר בשירומאני אקאלי דאל. מעט לפני הבחירות לאספה המחוקקת של פנג'אב ב-1946 הקים באלדב סינג את המפלגה הפתנית, וסווארן סינג נבחר לסגנו במפלגה החדשה.[דרוש מקור] סווארן סינג נחר לחבר האספה, ומעט לאחר מכן מונה לשר הפיתוח.[1] ביוני 1948 מונה לשר המשפטים.[2]
בבחירות ללוק סבהה ב-1952 התמודד סינג כמועמד הקונגרס הלאומי ההודי במחוז בחירה ג'הלנדר. הוא חזר ונבחר מטעם אותו מחוז בחירה ב-1957, 1962, 1967 ו־1971.[1]
עם בחירתו ללוק סבהה ב-1952 מונה סינג לשר העובדים, השיכון והאספקה בממשלת ג'ווהרלל נהרו השנייה, וב-1957 מונה לשר הפלדה, המכרות ודלק בממשלת נהרו השלישית. בממשלת נהרו הרביעית ב-1962 מונה לשר הרכבות (1962), מזון וחקלאות (1963) ותעשייה וצרכים אזרחיים.[1]
נהרו הסתמך על סינג במהלך שיחות גבול עם ראש ממשלת סין ג'ואו אנלאי באפריל 1960, ושוב במהלך דיונים עם נשיא פקיסטן זולפיקאר עלי בהוטו ב-1962.[3]
ביולי 1964 סינג מונה לשר החוץ בממשלת לאל בהדור שסטרי, כשהוא נהיה שר החוץ הראשון שאינו ראש הממשלה.[3] בנובמבר 1966 מינתה אותו אינדירה גנדי לשר ההגנה של הודו. הוא חזר לתפקיד שר החוץ ביולי 1970, והחזיק בתפקיד במהלך מלחמת העצמאות של בנגלדש ומלחמת הודו–פקיסטן השלישית ב-1971, ומילא תפקיד חשוב בחזית הדיפלומטית ובמועצת הביטחון של האו"ם במהלך המלחמה.
באוקטובר 1974 חזר סינג לתפקיד שר ההגנה, ובדצמבר 1975 תמה כהונתו כשר,[4] לאחר שהיה השר היחיד לערער על החלטת אינדירה גנדי בישיבת הממשלה בה הכרז מצב החירום בהודו.[3]
במהלך מצב החירום בהודו ב-1975, עמד סינג בראש ועדה שהציגה שינויים בחוקת הודו.[5] השינויים, שנכנסו לתוקף בינואר 1977,[6] בוטלו לאחר תבוסת אינדירה גנדי בבחירות ב-1977.
לאחר תבוסת הקונגרס בבחירות ב-1977, התפצלה המפלגה להקונגרס (S) והקוגרס (I). סינג מונה לנשיא הקונגרס (S).[7] המפלגה התמוססה בבחירות ב-1980, וסינג הצטרף לקונגרס הלאומי ההודי בראשות אינדירה גנדי, למרות שלא היה פעיל כפוליטיקאי.[1] בעקבות כישוריו הדיפלומטיים ומוצאו הסיקי, שימש סינג כנושא ונותן מטעם ממשלת הודו במהלך המאבק הסיקי בשנות השמונים.[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Swaran Singh 1907-1994, digital archive
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 Congress trouble-shooter (עמ' 10), The Indian Express, 31 באוקטובר 1994 (באנגלית)
- ^ Bhargava re-formes E. Pungab Cabinet, The Indian Express, 12 ביוני 1948 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Inder Malhotra, Swaran Singh: MEA's modest maestro, The Indian Express, 2 בנובמבר 1994 (באנגלית)
- ^ R. Shashanka, PM Indira Gandhi exercises care and caution in reshuffling her cabinet, India Today, 31 בדצמבר 1975 (באנגלית)
- ^ C.P. Ramachandran, Swarn Singh Committe and the Bill to amend the Constitution, India Today, 15 בספטמבר 1976
- ^ Parliament: Revolutionary changes, India Today
- ^ Ajay Singh, Congress Party seems to be heading for yet another split, India Today, 15 ביולי 1978
- ^ October 14, 1982, Forty Years Ago: Cabinet Reshuffle, The Indian Express, 14 באוקטובר 2022
| שרי החוץ של הודו | ||
|---|---|---|
|
