ג'ו אלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ו אלון
ג'ו אלון לאחר טיסה
לידה 25 ביולי 1929
עין חרוד, ארץ ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 ביולי 1973 (בגיל 43)
מרילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
עלה לישראל מרץ 1949
דרגה אלוף משנה (אוויר) אלוף משנה
תפקידים צבאיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הכניסה למרכז המבקרים "מרכז ג'ו אלון" ביער להב שבנגב, שהוקם לזכרו.

יוסף (ג'ו) אלון (25 ביולי 1929 - 1 ביולי 1973) היה טייס קרב ישראלי בדרגת אלוף משנה, ממקימי חיל האוויר הישראלי. נרצח בחודש יולי 1973 בעת ששימש כעוזר הנספח הצבאי בארצות הברית. מעשה הרצח לא פוענח מעולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלון נולד כג'וזף פלצ'ק בי"ז בתמוז תרפ"ט לפרידל וטקלה בקיבוץ עין חרוד. כשהיה בן שנתיים, בשנת 1931, חזרו הוריו לצ'כוסלובקיה מסיבות בריאותיות. בשנת 1939 נשלח לבריטניה עם אחיו דוד, במסגרת הקינדר-טרנספורטים שאורגן על ידי סר ניקולס וינטון הבריטי, ואומץ שם על ידי ג'ני וג'ורג' דוידסון, זוג נוצרים חשוכי ילדים. כך למעשה ניצלו חייו. הוריו נספו בשואה.

לאחר המלחמה חזר לצ'כוסלובקיה וסיים את לימודיו בבית ספר מקצועי. הוא התגייס לחיל האוויר הצ'כוסלובקי, שם סיים בהצלחה קורס טיס. במרץ 1949 עלה לישראל, התגייס לצה"ל והתנדב כטייס לחיל האוויר הישראלי. בשנת 1955 עיברת את שם משפחתו ל"אלון". בחיל האוויר עבר קורסים שונים. שירת ב-1953 כטייס מטאור, ב-1955 - כטייס אוראגן, ב-1956 - כטייס מיסטר. מאוגוסט 1960 עד אוגוסט 1961 שימש מפקד טייסת 101 שהטיסה מטוסי מיסטר, ובנובמבר 1961 חזר לפקד עליה כטייסת המיראז'ים הראשונה של צה"ל. ב-1965, לאחר שנה של קורס פיקוד ומטה באנגליה עבר למטה חיל האוויר כראש ענף בטיחות טיסה. גולת הכותרת של פעילותו בצה"ל הייתה הקמתו של בסיס חיל האוויר בחצרים ופיקודו עליו.

בשנת 1970 מונה לנספח האווירי בארצות הברית. במהלך פעילותו יצר קשרים הדוקים עם הקהילה היהודית, סייע בפעולות המגבית היהודית והרצה בפני תלמידים וסטודנטים.

ב-1 ביולי 1973 נרצח אלון ביריות בפתח ביתו שבמרילנד. זהות הרוצחים ומניעיהם לא נתבררו עד היום. הוא הותיר אחריו אישה, דבורה, ושלוש בנות.

על פי מסמך חסוי של ה-FBI שנחשף בשנת 2007 עולה כי לדברי מקור פלסטיני בוצע הרצח בידי ארגון ספטמבר השחור.

בסמוך לקיבוץ להב שבנגב ניטע יער להב לזכרו, במימון תרומות חבריו מישראל וארצות הברית. כמו כן נוסד מרכז ג'ו אלון על שמו המשמש כמרכז חינוכי ותיירותי לידיעת הארץ ולהכרת הנגב. במרכז ישנו גם מוזיאון להכרת התרבות הבדואית. כמו כן נקראת הדרך מבאר שבע לבסיס חיל האוויר חצרים על שמו.

תאוריית קשר על נסיבות מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרטה הדוקומנטרי של ליאורה עמיר-ברמץ ששודר בערוץ הראשון, ב-6 באפריל 2011, טען אורי מילשטיין שאלון, בתפקידו כסוכן "המוסד" תחת כיסוי של נספח אווירי בוושינגטון, נחשף לקנוניה ישראלית אמריקאית, שלא היה אמור להיחשף אליה ושהיה חשש שלא ינצור את לשונו אודותיה: "לאפשר למצרים לשקם כבודם באמצעות הישג צבאי מוגבל בסיני", במה ששלושה חודשים לאחר חיסולו נודעה כמלחמת יום הכיפורים, על מנת לאפשר מהלך מדיני שיוביל להסכם שלום בין ישראל למצרים בתיווך אמריקאי וכך יצמצם את המעורבות הסובייטית במזרח התיכון.

לאחר שידור הסרט פרסם החוקר פרופ' אורי בר-יוסף מאמר ב"הארץ", בו הסתייג בחריפות מתאוריה זו, וציין שהיא "דומה לזו ששמעתי לאחרונה, ולפיה חייזרים השתלטו על ראש הממשלה ואשתו ולכן הם מתנהגים כפי שהם מתנהגים"[1].

פרד ברטון (ר' לקריאה נוספת להלן), מצא כי רצח ג'ו אלון בוצע על ידי הארגון הפלסטיני "ספטמבר השחור", שלקח אחריות על הרצח מיד לאחר ביצועו, כחלק ממלחמת החיסולים בינו לבין "המוסד" שהגיעה לשיאה במהלך 1973. בדרך דומה נרצח גם איש "המוסד" ברוך כהן במדריד ונערך ניסיון התנקשות בצדוק אופיר בבריסל. מודיע של ארגון "ספטמבר השחור" בארצות הברית אישר כי ג'ו אלון נפגש עמו לפני הרצח וככל הנראה ניסה לגייסו כסוכן של "המוסד". לפי ברטון את הרצח ביצע פלסטיני בשם חסן עלי שנמלט לאחר הרצח לברזיל. ככל הנראה חסן עלי חוסל על ידי "המוסד" ב-2010.

בינואר 2017, לאחר 44 שנה, החליט ה-FBI לפתוח מחדש את חקירת הרצח.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מי רצח את ג'ו אלון? מאת פרד ברטון עם ג'ון ברונינג, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2011
  • "מי רצח את אבא?" סרט תיעודי הדן בתעלומת הרצח של ג'ו אלון שהופק בערוץ הראשון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]