ג'חנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'חנון
ג'חנון ולצידו סחוג, רסק עגבניות וביצה קשה
מאכלים
סוג מגדנאות, מזון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא עדן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ג'חנון

ג'חנון הוא מאכל יהודי-תימני מסורתי שמקורו ביהדות עדן.[1]

הג'חנון עשוי מקמח לבן, מרגרינה או חמאה מזוקקת, קורט מלח וסוכר המעובדים ומקופלים שוב ושוב ליצירת בצק עלים. לאחר יצירת השכבות הרבות, הג'חנון מגולגל לקוטר של כשלושה סנטימטרים. את הג'חנון אופים בתוך סיר באפייה איטית - בטמפרטורה נמוכה של פחות מ-100 מעלות צלזיוס במשך 8 עד 12 שעות. לעיתים לשם העשרת הטעם שמים בסיר גם סילאן.

טעמו של הג'חנון עשיר ושמנוני, והוא אינו מוגדר על ידי רוב האנשים כמתוק או מלוח. בשל מרכיביו הוא ידוע כמשביע למדי. באופן מסורתי מכינים את הג'חנון בערב שבת, במקרה זה הוא נאכל כארוחת בוקר משביעה של שבת. אולם, מקובל לאכול את הג'חנון במהלך כל השבוע. במטבח הישראלי יש המכינים את הג'חנון בתוך סיר החמין.

את הג'חנון מקובל לאכול כיום בתוספת של עגבניות מרוסקות טריות, ממרח חריף כגון סחוג וביצה קשה חומה המבושלת בסיר יחד עם הג'חנון.

מקור הג'חנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הג'חנון במקורו הוא מהעיר עדן שבתימן. שמו המקורי הוא גח'נון ולא ג'חנון (יהודי דרום תימן לא הגו את האות ג הדגושה כ- J).

בעדן נהגו להכינו מתקתק יותר, תוך שימוש בסאמנה (חמאה מזוקקת) או שמן שומשום ולאכלו עם תוספת של חלווה או סוכר ולא עם עגבניות מרוסקות וביצה.

במקור הג'חנון נעשה כמעט תמיד מקמח מלא ולא לבן, היות שקמח לבן טרם היה נפוץ כמו שהוא כיום.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מאיפה בתימן בא הג'חנון?, באתר אאוריקה