אבנר גדסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבנר גדסי
Avner gadassi.jpg
לידה 24 במאי 1952 (בן 66)
שכונת התקווה, תל אביב
מוקד פעילות אזור
שנות פעילות 1970 - הווה
סוגה שילוב של רוק ומוזיקה מזרחית
עיסוק זמר ומלחין

אבנר גדסי (נולד ב-24 במאי 1952) הוא זמר ומלחין ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדסי נולד בשכונת התקווה וגדל בעוני. אביו עלה מתימן עם שתי נשותיו והתקשה לפרנס שתי משפחות מרובות ילדים. גדסי הצליח לרכוש גיטרה בילדותו אך לא לממן חינוך מוזיקלי מסודר והכשיר את עצמו בנגינה כשהוא מתמיד באימונים ומתגנב להופעות.

גדסי התחיל לשיר בשנות ה-70 באירועים משפחתיים ובבתי כנסת. ב-1970 זכה בתחרות כשרונות צעירים של עיר הנוער, וב-1972 הוציא את תקליטו הראשון, "אבנר גדסי". האלבום זכה להצלחה והשאיר את הלהיטים "נפרדנו כך", "אודליה", "מישהו חיכה לך בחוץ", "מקום כזה", "גן העדן" ו"לוליטה", שהיה מבוסס על ספרו הידוע של ולדימיר נבוקוב מ-1955. בעקבות זאת, השיר נפסל לשידור והותר להשמעה רק שנים מאוחר יותר.

במהלך מלחמת יום כיפור הופיע גדסי מול החיילים בגולן.

גדסי פיתח סגנון מוזיקלי ייחודי שהיה שילוב של רוק ומוזיקה מזרחית ולא הכיל בתחילה שירים קלילים וקליטים. שירי אלבומו הראשון של גדסי זכו להערכה רבה מצד אמנים שונים, כגון בועז שרעבי וזוהר ארגוב שפיתחו איתו קשר עבודה. אולם, ההשפעה המזרחית וחוסר הקלילות הפריעו לגדסי לפרוץ אל הרדיו הישראלי וההשפעה החזקה של סגנון הרוק האטה את מכירותיו בדוכני הקלטות לזמר מזרחי. בניסיון לפרוץ אל הרדיו, גדסי שכתב[דרוש מקור] את שירו "נפרדנו כך" אצל סמדר שיר ומילות השיר החדשות דמו לשירה של לאה גולדברג "נפרדנו כך". לאחר התאבדותו של דודו טופז בבית המעצר, חשפה סמדר שיר שהשיר נכתב בהשראת פרשיית האהבים שלה עם טופז.[1]

שני האלבומים הבאים זכו ליותר השמעות ברדיו ונתנו לגדסי להיט רדיו ראשון: השיר שרונה. עם הצלחתו של ידידו, זוהר ארגוב, במכירות בדוכני הקלטות למוזיקה מזרחית, גדסי הטה את סגנונו יותר כלפי המוזיקה המזרחית והפך לאחד הזמרים המזרחיים המוכרים בישראל.

בדצמבר 1980 השתתף בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "מנגן ושר" (מילים: משה בן-שאול, עיבוד: אלדד שרים), והגיע עימו למקום השני.

באמצע 1981 יצא אלבום האולפן הרביעי של גדסי - "מנגן ושר" בחברת התקליטים סי.בי.אס. דוד קריבושי עיבד את שירי האלבום, מלבד שיר הנושא, ואיתו השתתפו בהקלטות גם חברי להקת "ברוש", שלמה יידוב בגיטרה אקוסטית, ונגנים נוספים בכלי נשיפה ומיתרים. השיר הבולט באלבום היה "שרונה" (מילים: אילן גולדהירש), שהגיע למקום למקום ה-21 במצעד הפזמונים השנתי תשמ"א של רשת ג'. עוד כלל האלבום את "אלה הם שירי", "מחפש אותך" (בשניהם - מילים: סמדר שיר), "נערה" (מילים ולחן: אביהו מדינה) ו"דנה" (מילים: בטי חסיד, לחן: אבנר גדסי וטובי עובד).

באפריל 1982 השתתף בפסטיבל הזמר המזרחי - "דרור - לנצח שיר מזמור" עם השיר "איומה בהר המור" (מילים: רבי שלום שבזי, לחן: יהודה בדיחי, עיבוד: יגאל חרד) והגיע שוב למקום השני (אחרי "הפרח בגני" של זוהר ארגוב). באותה שנה הוציא ארגוב את האלבום נכון להיום אשר שיר הנושא שלו הולחן על ידי גדסי.

באפריל 1984 יצא אלבום האולפן החמישי "דף חדש", בו הלחין גדסי את כל השירים, למעט "נערה מספרד", שהולחן על ידי יהודה בדיחי ונכתב על ידי ניסן פרידמן. השיר זכה להצלחה גדולה ודורג במקום ה-18 במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' לשנת תשמ"ד (1984). עוד כלל האלבום את "חלפו ימיי (מילים: אילן גולדהירש) "יום רודף יום" (מילים: אבנר גדסי), "אבנר" (מילים: רוני בראון), "בני אדם" (מילים: זהבה אלרואי) ו"בין קשת לענן" (מילים: עוזי חיטמן). עיבודי השירים נחלקו בין אלדד שרים ואלברט פיאמנטה, ובהקלטות השתתפו חברי להקת "ברוש", ז'אן פול זימבריס בתופים וכלי הקשה, מיקי שביב בגיטרה בס, חיים רומנו בגיטרות ונגנים נוספים בכלי נשיפה ומיתרים.

בפברואר 1985 השתתף בפעם השלישית בפסטיבל הזמר המזרחי "דרור" עם השיר ארץ חמדה" (מילים ולחן: אסתר לוי, עיבוד: אורי קריב)

ב-1986 הורשע בעבירות מס ונידון לחודש מאסר בפועל.[2]

ב-1998 באלבום המחווה לשירי זוהר ארגוב - "חברים שרים זוהר", חידש גדסי את "יד ענוגה".

ב-1999 באלבום "דרבוקה ישראלית" בו חידשו זמרי המוזיקה המזרחית קלאסיקות ישראליות, חידש גדסי את "מקום לדאגה" (עיבוד: תמיר הרפז), שהתפרסם בביצועה של ריקי גל.

ב-2010 לפרויקט ולאלבום "שרים עוזי חיטמן" חידש את "ניגונה של השכונה", שהתפרסם בביצועו של יזהר כהן.

בתחילת 2011 בפרויקט "שני צדדים למטבע" בו זמרי המוזיקה הים תיכונית ביצעו שירי רוק, חידש גדסי את "פתאום כשלא באת" (עיבוד: נדב ביטון), שביצע במקור שלמה ארצי ביחד עם גרי אקשטיין.

מתגורר באזור.

בדצמבר 2016 בנו של גדסי השתתף באודישנים של The Voice ישראל ואף התקבל.

באוקטובר 2018 הוענק לגדסי פרס "מפעל חיים" בתחום של מוזיקה ישראלית ים-תיכונית מטעם משרד התרבות. בנימוקי הוועדה להענקת הפרס נכתב כי "מראשית פעילותו האמנותית, בשלהי שנות ה-60, הסתמן גדסי כפורץ דרך בשילוב מקצבים מערביים, כרוק'נרול ובלוז, ביצירתו האישית, בהמשך הטמיע השפעות מוזיקליות מגוונות - נשמה, ריתם אנד בלוז וסן רמו - בשורשיו התימניים-מזרחיים מבית, בדרך ליצירת מוזיקה ים תיכונית מרובדת ועזת ביטוי, מרגשת וסוחפת. בהיותו יוצר מקורי, נחשב גדסי למוזיקאי של מוזיקאים, יוצר שזוכה להערכה רבה בקרב עמיתיו, יעידו על כך שיתופי הפעולה הרבים שלו עם מיטב האמנים".

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבנר גדסי (1972)
  • מדליק (1976)
  • 12 להיטי זהב (1976) [אוסף]
  • יש מסיבה עם אבנר גדסי (1978)
  • מנגן ושר (1981)
  • דף חדש (1984)
  • להיטי זהב 70–90 (1991) [אוסף]
  • הגברים בוכים בלילה (1991)
  • אתה לי ילד (1997)
  • 30 שנות זמר - ההקלטות המקוריות (2001) [אוסף]
  • האוסף (2002) [אוסף]
  • המיטב (2005) [אוסף]
  • שרים גדסי - הופעה חיה (2005)
  • המובחרים (2009) [אוסף]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סמדר שיר, אהבה ראשונה, ראיון אחרון, באתר ynet, 9 בדצמבר 2009
  2. ^ עודד שורר, אבנר גדאסי לחודש מאסר על עבירות מס, מעריב, 11 ביוני 1986
P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.