זוהר ארגוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זוהר ארגוב
Argov.jpg
מידע כללי
תאריך לידה 16 ביולי 1955
מקור ראשון לציון, ישראל
תאריך פטירה 6 בנובמבר 1987
שנות פעילות 1977 - 1987
סוגה מוזיקה מזרחית
זמר עברי
חברת תקליטים קוליפון
האחים ראובני
גלטון
בן מוש הפקות
רותם הפקות

זוהר ארגוב (במקור זוהר עורקבי) (16 ביולי 1955, כ"ו בתמוז תשט"ו - 6 בנובמבר 1987, י"ד בחשוון תשמ"ח) היה זמר ישראלי אשר היה פעיל בין השנים 1977 -1987. נחשב עד היום לאחד מגדולי וחשובי הזמרים הישראלים, ממובילי המוזיקה המזרחית ואף אחד האחראים על הכרת המוסיקה הים תיכונית כחלק מההוויה הישראלית.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

זוהר ארגוב נולד כ"זוהר עורקבי" ב-16 ביולי 1955 בשיכון המזרח שבראשון לציון כבכור (מתוך שלושה אחים וחמש אחיות) לעובדיה ויונה עורקבי, יוצאי תימן. כבר מילדותו בלט בכישרון הזמרה שלו, וב-1968, בגיל 13, הפסיק את לימודיו. ב-1970, בגיל 15, הכיר את ברכה צברי, וב-1972 נישא לה. בנו, גיל ארגוב, נולד ב-1973. לפרנסתו עבד תחילה כטייח.

בשנת 1977, בהיותו בן 22, הוציא לראשונה תקליטון, ובו שני השירים "כל יום שעובר" ו"ילדה חיכיתי שנים", אותם כתב והלחין משה נגר. בתקליטון זה, בעצת אמרגנו, שינה את שמו לארגוב. כעבור שנה הורשע באונס ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר מהן שנה בפועל‏[1]. הוא ואשתו נפרדו והתגרשו בתקופה זו.

עם שחרורו מהכלא ב-1979, החל ארגוב לעסוק במוזיקה כעיסוקו העיקרי. תחילה עבד כנהגה של להקת "צלילי העוד", (שאחד מחבריה היה יהודה קיסר), שהופיעו בתקופה זו במועדונים ובאירועים משפחתיים. באחד האירועים בבאר שבע ביקש ארגוב לשיר וחברי הלהקה הסכימו; ארגוב שר באותה הופעה שני שירים: את השיר "ברצלונה" ואת השיר "עת דודים כלה".

תקופת ההצלחה

יהודה קיסר, ששימש כגיטריסט של להקת "צלילי העוד" והתרשם מקולו של ארגוב, הציע להפיק את אלבומו הראשון, "אלינור". על אף שההקלטה נעשתה באמצעות טייפ פשוט (במועדון "הברווז" ביפו), האלבום הצליח מאוד ונחשב, גם עשרות שנים לאחר מותו של ארגוב, למצליח ואיכותי.

בעקבות הצלחת האלבום ב-1980, הפך ארגוב לזמר מבוקש בהופעות חיות ברחבי ישראל. ב-1981 יצא אלבומו השני, "היו זמנים", שכלל מספר שירים אשר ארגוב חידש, כגון "ברצלונה" שהיה ידוע בביצוע של ג'ו עמר; "את לי לילה" שהיה ידוע בביצועו של בועז שרעבי; "להלה יזיד אקטר" שבמקור היה שיר עממי מרוקאי; ו"שיר אהבה בלב" ("ממש מראה נהדר"), אשר שאל את הלחן שלו מהשיר Campanera של חוזליטו, "ילד הפלא" הספרדי. בניגוד ל"אלינור", הוקלט והופק אלבום זה באולפן הקלטות מקצועי ובאיכות גבוהה, וגם הוא הצליח במכירות.

ב-1982 הצליח המפיק מאיר ראובני להכניס את ארגוב לפסטיבל הזמר המזרחי, עם השיר "הפרח בגני" (שיועד מלכתחילה לשימי תבורי). את השיר כתב והלחין אביהו מדינה ועיבד ננסי ברנדס. ארגוב ביצע את השיר על במת בנייני האומה בירושלים, וזכה במקום הראשון בפסטיבל. ההופעה בפסטיבל, ששודר בשידור ישיר בערוץ 1, הזניקה את הקריירה של ארגוב. באותה שנה יצא אלבומו "נכון להיום", שכלל את השירים: "הפרח בגני", "בדד", "נכון להיום", "כבר עברו השנים", "עוד דקה את נעלמת", ועוד. האלבום זכה לפופולריות גם בקרב קהל שלא שמע מוזיקה מזרחית עד אז, וכך תרם לפריצת דרך של המוזיקה המזרחית אל קהל חדש. באותה העת, נודע כינויו של ארגוב כ"מלך של המוזיקה המזרחית". האלבום "נכון להיום" הצליח במכירות, הגיע לאלבום פלטינה ונמכר ביותר מ-350 אלף עותקים; שנים אחר כך, בשנת 2008, נבחר על ידי העיתון "ידיעות אחרונות" כאלבום החשוב ביותר במוזיקה הישראלית של שנות ה-80‏‏[2]. כמו כן, השיר "הפרח בגני" זכה בשנת 1998 במקום השביעי (מתוך מאות שירים) בתוכנית 'שיר היובל' בערוץ 1, (במקום הראשון זכה השיר "ירושלים של זהב").

התדרדרות לסמים

בתחילת 1983, יצא ארגוב למסע הופעות בארצות הברית, ושם הוא החל להשתמש בסם הקראק. כשחזר לארץ, נראה היה שהשימוש בסם לא הפריע לו כלל, מכיוון שהוא התארח, ללא סימנים לבעיה, בתוכנית "שעה טובה" בערוץ 1 בהנחיית דניאל פאר, ושם, נוסף לראיון, שר את "סיימתי מילואים" ו"הפרח בגני". למרות זאת, לאורך החודשים החלו הסמים בהדרגה להשפיע על תפקודו; הוא לא הגיע להקלטות באולפן ולא מילא את התחייבויותיו להופעות. אף על פי שהיה בעל אמצעים, הונו בוזבז על הסם. גם גוון קולו נפגע מעט. באוקטובר 1983 עבר תהליך של גמילה במשך שבועיים באילת.

בתחילת 1984 יצא התקליט "כך עוברים חיי", עם הלהיטים "מרלן", "עד מתי אלוהי", "כמו שיכור", "אמריקה שלי" ועוד. רוב השירים נכתבו על ידי עוזי חיטמן. לדברי חיטמן, השיר "עד מתי אלוהיי" נכתב בעקבות הביקור של חיטמן בביתו של ארגוב, כאשר ראה את מצבו האישי הקשה ואת ביתו המוזנח באותה תקופה (1983). התקליט "כך עוברים חיי" נחל הצלחה רבה, השיר "מרלן" הפך ללהיט וזכה להשמעות רבות בתחנות הרדיו.

בסוף שנת 1984 יצא ארגוב לסיבוב הופעות בצרפת ובאמריקה. כשחזר לארץ המשיך לשקוע בסמים הקשים ולא יכל לתפקד בצורה יציבה. עקב כך, "האחים ראובני", אמרגניו ומפיקיו באותה עת, החליטו לשחררו מהחוזה כשנתיים לפני המועד המתוכנן. ארגוב עבר לאמרגנים והמפיקים ניסים בן חיים מירושלים ואביגדור בן מוש והוציא בשנת 1985 את התקליט "ים של דמעות". באותה תקופה יצאה לאור קלטת עם קטעים מהופעתו בצרפת. באותה שנה עבר ארגוב גמילה בת שלושה חודשים בירושלים בשכונת רמות, לאחר שהתעלף ממנת יתר של סמים. אלבומיו המשיכו להצליח במכירות, אך הביקוש להופעותיו ירד, בשל נטייתו שלא להגיע להופעות. באותה שנה, חזר להופיע ב"פסטיבל הזמר המזרחי", עם השיר "מלאך שטן" מהאלבום "ים של דמעות". השיר הגיע רק למקום ה-15 מתוך 16 (במקום הראשון זכה חיים משה עם השיר "עד כלות הנשימה").

בשנת 1986, כשהוא עדיין שקוע בסמים, הוציא ארגוב את האלבום "להיות אדם" עם הלהיטים: "להיות אדם", "אבי", "אדם שחקן", "יפה אהבה", "כשאת לידי" ועוד. התקליט והקלטת זכו להצלחה במכירות, אך פעילותו של ארגוב בהופעות דעכה, קולו השתנה ושירתו נפגעה.

בינואר 1987 התראיין ארגוב בתוכנית "ממני" בהנחייתו של מני פאר, תוכנית האירוח המרכזית של הערוץ הראשון באותה תקופה, ובה דיבר בגלוי על התמכרותו לסמים, אך טען כי הוא נקי מהם. בסיום הראיון, שר ארגוב את שירו "להיות אדם". באותה שנה הוציא ארגוב את אלבומו האחרון, "הדרך הברוכה", בו ניכרת הירידה באיכות קולו כתוצאה מהשימוש בסמים.

לאחר מותו יצאו לאור האלבומים "אל נבקש", "בכרם התימנים" ו"בן בלי בית", הכוללים שירים מתוך "הדרך הברוכה", הופעות חיות אותן ערך ארגוב בצרפת, והקלטות אחרונות שביצע סמוך למותו. בנוסף, האלבומים הללו כוללים גרסאות כיסוי רבות.

מותו

במהלך שנת 1987 שב ארגוב והסתבך בפלילים בעקבות התמכרותו לסמים. ב-23 ביולי אותה שנה עורר ארגוב מהומה בתחנת מגן דוד אדום בראשון לציון לאחר שאחיו אבשלום פצע אותו בידו בשבר בקבוק. תוך כדי ההמתנה לקבלת הטיפול בפציעתו, נעצר ארגוב בחשד שגנב ארנק של רופאה. הוא שוחרר כעבור זמן קצר לאחר שהתברר שלא הייתה לו יד בדבר. אחרי ששוחרר מתחנת המשטרה, גנב ארגוב אקדח שהיה מונח על הדלפק בתחנה. משטרת ראשון לציון ערכה מצוד אחריו עד שלבסוף נתפס עם האקדח בידו. ארגוב נשפט ונגזר עליו חודש מאסר בפועל, שלאחר ערעור הוחמר לשישה חודשי מאסר בערכאה עליונה יותר. כשיצא לחופשה לקראת סיום ריצוי המאסר, נעצר ארגוב שוב, לאחר שחברתו דאז של הזמר ישי לוי, איריס, התלוננה שהוא ניסה לאנוס אותה.

במהלך שהותו בתא המעצר, ב-6 בנובמבר 1987, נמצא ארגוב ללא רוח חיים כאשר סדין כרוך סביב צווארו, מה שנראה כהתאבדות. בן 32 היה במותו. רב פקד אהרון טל הודיע לאחר מכן, שארגוב לא התאבד אלא ניסה לאיים בהתאבדות ולסחוט מהסוהרים עוד ועוד תחליפי סם. הוא מת כתוצאה מאי ספיקת דם למוח כאשר הסדין התהדק על צווארו, ונטען כי לא יכול להציל את עצמו עקב השפעה חזקה של תחליפי הסם שלקח.

לאחר מותו

לאחר מותו, יצאו על שמו אלבומי אוסף רבים: "שר יוונית", "זוהר וחברים", "נעימות המלך", "חברים שרים זוהר", "זמרים שרים זוהר", "להיטי זהב", "המיטב", "חייו ומותו של המלך" (DVD), "זוהר ארגוב - שירת חייו", "שירת הזמיר", "20 שנה למותו של המלך", ועוד. בכל שנה ביום מותו, נערך טקס לזכרו של ארגוב, תחת הכותרת "המלחמה בסמים", ובו זמרים שרים את מיטב להיטיו.

שיריו של ארגוב זכו לביצועים רבים, של יוצרים מגוונים, בין הביצועים ידוע אייל גולן בביצוע השירים "ברצלונה" ו"סוד המזלות" ועידן יניב בשיר "מרלן" אותו שר במסגרת "עבודה עברית", ובהם גם מחוץ לתחום הזמר המזרחי. בין השאר, נודעו הביצוע של מאיר אריאל לשירו "כבר עברו השנים", והביצוע של נינט טייב לשיר "ים של דמעות" (אותו שרה בגמר תוכנית הטלוויזיה "כוכב נולד" וזכתה במקום הראשון). בספטמבר 2007, לכבוד מצעד הפזמונים העברי השנתי של גלגלצ, הקליטה להקת סינרגיה ביצוע חדש בסגנון רוק לשיר "בדד", במלאת 20 שנים למותו של ארגוב. להקת הרוק "דנה נמה" ביצעה גרסת רוק לשיר "נכון להיום", בשם "מוח רץ". במסגרת הפרויקט המוזיקלי "עבודה עברית", חידשו הראל מויאל את השיר "עוד דקה את נעלמת" ולהקת לוס כפרוס את "נכון להיום". באותה שנה, הוציא הזמר שלומי סרנגה "דואט" עם ארגוב בשירו "עוד יום יבוא", כשקולו של ארגוב נלקח ונדגם במחשב, וסרנגה הצטרף בשירה ביוונית. בחודש אפריל בשנת 2009, הונפק בול לזכרו של ארגוב.

מורשת

רחוב "הפרח בגני" בהרצליה, על שם שירו של ארגוב

מורשתו של ארגוב שנויה במחלוקת. ארגוב נתפס בעיני רבים כדמות מעוררת מחלוקת, בשל התמכרותו לסמים והעבירות הפליליות שביצע. אחרים מתמקדים בפן המקצועי של ארגוב ובקולו הייחודי, שהצליח להפוך גם שירים שגרתיים לשירים בעלי עוצמה. מותו הפך אותו למיתוס, ובמהלך השנים הפך סיפור חייו לטרגדיה סמלית על גורלם של זמרים בני עדות המזרח במדינת ישראל. בעיני רבים, נחשב ארגוב לפורץ הדרך של המוזיקה המזרחית אל המיינסטרים הישראלי.

חייו של ארגוב היו נושא לשירים (שנכתבו עליו עוד בחייו), הצגות, מחזות זמר, ועוד. ב-1993 יצא הסרט "זהר", שכתבו אמיר בן-דוד ו‏משה זונדר וביים ערן ריקליס, בכיכובו של שאול מזרחי. הסרט מגולל את סיפור חייו של ארגוב והתדרדרותו לסמים עד למותו; הסרט זכה בשני פרסי אופיר.

בינואר 2011 הועלה בתיאטרון הקאמרי המחזה "זוהר", בבימויו של משה קפטן ובכיכובו של דן שפירא שגילם את ארגוב.

ביולי 2007 החליטה עיריית ראשון לציון לקרוא על שמו רחוב בעיר. רחוב אחר, בהרצליה, קרוי על שם שירו "הפרח בגני".

לקריאה נוספת

דיסקוגרפיה

אוספים

  • זוהר וחברים - 1988
  • חברים שרים זוהר - 1998
  • חייו ומותו של המלך - 2003
  • המיטב - 2005
  • המיטב - 2007
  • שירת הזמיר - 2007
  • 20 שנה למותו של המלך - 2007


קישורים חיצוניים

מן העיתונות

הערות שוליים

  1. ^ אדר אבישר, מות הזמיר, מעריב, 8 בנובמבר 1987
  2. ^ ‏בסיכום חגיגות השישים למדינת ישראל בעיתון ידיעות אחרונות