ג'ק סובל

ג'ק סובל (באנגלית: Jack Soble;‏ 15 במאי 1903 – 1967) היה מרגל סובייטי יהודי אשר היגר מברית המועצות לארצות הברית ופעל בה יחד עם אחיו ד"ר רוברט סובלן לגילוי סודות האטום, עד שנחשף והורשע.

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סובל נולד בליטא בשנת 1903 ונקרא בהולדתו יעקב – אברהם סובלביץ'. הוא היה צעיר בשלוש שנים מאחיו ראובן-לייב סובלביץ', לימים רוברט סובלן. אביהם שמואל אבא סובלביץ' היה אדם אמיד בעל מפעל התעשייה הראשון בליטא שהעסיק 30 עובדים והיה מקושר ללזר קגנוביץ', יהודי מבכירי השלטון הסובייטי ממקורבי שליט ברית המועצות יוסיף סטלין.

לאחר מלחמת העולם הראשונה היו שני האחים פעילים במפלגה הקומוניסטית של ליטא, זמן קצר לאחר הכרזת עצמאותה. במהלך שנות השלושים יצאו שני האחים ללימודים במערב אירופה. רוברט למד פסיכולוגיה בשווייץ וג'ק למד כלכלה ומשפטים בגרמניה וצרפת. במקביל האחים פעלו בעת לימודיהם כמרגלים סובייטים בקרב ארגונים טרוצקיסטיים. עם סיום לימודיו שב רוברט לליטא ואילו ג'ק יצא עם סיום לימודיו למוסקבה והיה פעיל בתנועת הקומינטרן, האיגוד הבינלאומי של המפלגות הקומוניסטיות.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה פלשו הסובייטים ביוני 1940 לליטא וסיפחו אותה לברית המועצות, ושני האחים מצאו עצמם תחת השלטון עמו הזדהו.

בראשית שנת 1941 הורשו שני האחים להגר מברית המועצות, יחד עם בני משפחתם, לארצות הברית. את הרשות להגירתם נתן לברנטי בריה, ראש הנ.ק.ו.ד., ארגון הביון הסובייטי. השניים הגיעו ליפן דרך המזרח הרחוק הרוסי וממנה לשאנגחאי שבסין. משאנגחאי המשיכו דרכם על סיפון אניה אמריקאית לסן פרנסיסקו, אליה הגיעו לקראת סוף שנת 1941.

בארצות הברית: ריגול, משפט ומאסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית החליפו האחים את שם משפחתם, רוברט לסובלן וג'ק לסובל. רוברט עבד כרופא פסיכיאטר בבית חולים במדינת ניו יורק. ג'ק ואשתו מיירה, לה היה נשוי משנת 1927, עברו להתגורר במנהטן.

במרוצת השנים זכו שני האחים לקבל אזרחות אמריקאית, אך המשיכו לפעול כמרגלים סובייטים. ג'ק היה ממונה על רשת של מספר מרגלים סובייטיים נוספים והזדהה בשם הכיסוי אדולף סנין (Adolph Senin). פעילותם של האחים נחשפה רק כעבור כשני עשורים. הראשון שנחשף היה ג'ק. ב-26 בינואר 1957, לאחר מעקב ממושך של האף בי אי, ובעקבות מידע שסיפק סוכן סובייטי שערק בשם בוריס מורוס (Boris Morros), נעצרו ג'ק ומיירה אשתו כחשודים בריגול. יחד עימם נעצר יהודי יליד ליטא בשם ג'ייקוב אלבם (Jacob Albam), אשר נחשד כי פעל במשותף עם בני הזוג סובל. אלבם, אשר הגיע לארצות הברית בשנת 1947, ניהל חברה לתה ותבלינים בברוקלין.

שלושתם הועמדו לדין באשמת ריגול והודו באישומים. ב-9 באוקטובר 1957 נדון ג'ק לעונש של 7 שנות מאסר, מיירה נדונה לעונש של 5 וחצי שנות מאסר, שהופחת לאחר מכן ל-4 וחצי שנות מאסר ואלבם נדון ל-5 שנות מאסר. עונש מוות, אשר היה אז העונש המקסימלי הקבוע בחוק לעבירת ריגול, לא נגזר עליהם לאחר שהודו, הביעו חרטה על מעשיהם, ואף הביאו למעצרם של מרגלים נוספים.

בתקופת מאסרם רואיינו בני הזוג פעמים רבות על ידי כלי התקשורת. הם נשאלו על חלקם ברשת הריגול של יוליוס ואתל רוזנברג, מי כונו "מרגלי האטום" אשר הורשעו בריגול למען ברית המועצות ב-1951 והוצאו להורג ב-1953, אך הכחישו כל קשר עימם. לעומת זאת הם סיפרו בהרחבה על נסיעותיהם ברחבי אירופה במהלך שנות השלושים לשם חדירה לארגונים הטרוצקיסטיים.

האח רוברט סובלן לא הועמד לדין ביחד עם ג'ק ואשתו. מעצרו התמהמה והוא נעצר רק בסוף שנת 1960 והועמד לדין באשמת ריגול למען ברית המועצות. במשפטו עלה אחיו ג'ק על דוכן העדים כעד מטעם התביעה. ג'ק טען בעדותו כי האחים הסכימו לפעול כמרגלים בארצות הברית, לאחר שאולצו לכך על ידי הביון הסובייטי, כתנאי להיתר הגירה לארצות הברית בלווית בני משפחותיהם. לשאלה מדוע המשיך לקיים את הבטחתו לסובייטים לאחר שהאחים הגיעו בשלום לארצות הברית עם בני משפחותיהם, השיב: "תמיד הייתי שרוי בפחד מפני הרוסים. גם באמריקה וגם אחי כמוני. זוהי ארץ גדולה אבל אם הרוסים רוצים להרוג אדם הם יהרגוהו בכל מקום בעולם". כשנשאל ג'ק במהלך העדות מדוע הוא מעיד נגד אחיו השיב: "במשך שנים התחננתי לפניו שיגלה את הכל לשלטונות והוא סירב." עדותו של ג'ק, שנתמכה על ידי עדויותיהם של עדים נוספים, הביאה להרשעתו של רוברט והוא נדון למאסר עולם.

הקשר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית חודש ספטמבר 1957, חודש ימים לפני מתן גזר הדין במשפטם של ג'ק ומיירה סובול בבית המשפט בארצות הברית, נודע בישראל כי ד"ר הנרי שפיץ (Henry Spitz), מי שהיה רופא בבית החולים של מלב"ן בבאר יעקב ורעייתו שהייתה רופאת ילדים, חשודים על ידי רשויות החוק האמריקאיות כחברים ברשת הריגול של ג'ק סובל. ד"ר שפיץ, יהודי שנולד באוסטריה, היגר עם רעייתו לארצות הברית בשנת 1959 ועבד כרופא פתולוג בבתי חולים בניו יורק. בשנת 1949 עבר ד"ר שפיץ לעבוד בבית חולים בעיר אלבקרקי במדינת ניו מקסיקו המרוחקת כ- 120 ק"מ מאתר פיתוח הנשק הגרעיני בלוס אלמוס. בוריס מורוס, הסוכן שהפליל את בני הזוג סובול, טען כי בתקופה זו נוצר קשר בין בני הזוג סובול לבין ד"ר שפיץ והם הפעילו אותו במסגרת רשת הריגול שלהם. ב-1950, לאחר שנה וחצי בה התגורר ד"ר שפיץ באלבוקרקי הוא בחר לעזוב את ארצות הברית והגיע עם משפחתו והגיע לווינה, משם עלו בני הזוג שפיץ ב- 1951 למדינת ישראל. חמש שנים עבד ד"ר שפיץ כרופא פתולוג בבית החולים של מלב"ן בבאר יעקב. בשנת 1956 חזר עם משפחתו לווינה, לכאורה לצורך ביקור משפחתי ותוך כוונה לחזור לארץ. בראשית שנת 1957, כאשר נודע דבר מעצרם של בני הזוג סובל בארצות הברית, שלח ד"ר שפיץ מכתב להנהלת מלב"ן והודיע על התפטרותו ולא שב עוד לישראל. ד"ר שפיץ הכחיש את הטענות בדבר היותו מרגל וטען כי את ג'ק סובול פגש באקראי ואילו את בוריס מורוס איננו מכיר כלל, אך על מנת שלא לעמוד לחקירה ומשפט בארצות הברית ויתר בפברואר 1957 על אזרחותו האמריקאית.

גורלו של האח רוברט סובלן קשור גם למדינת ישראל. לאחר שהורשע בריגול באוגוסט 1961 ונגזר עליו מאסר עולם הוא הגיש ערעור על פסק הדין. זאת לאחר שאובחן כחולה בלוקמיה. הוא שוחרר בערבות עד שמיעת הערעור. לאחר שערעורו נדחה, חמק רוברט סובלן מארצות הברית והגיע לישראל ביוני 1962, אך גורש על ידי הרשויות לארצות הברית. בזמן הטיסה ניסה להתאבד אך הצליח רק לפצוע עצמו. המטוס נחת בלונדון ובמשך שבועות נאבק סובלן בבריטניה נגד הסגרתו לארצות הברית. משנכשל, בלע מנת יתר של תרופות וכעבור מספר ימים נפטר. פרשת סובלן עוררה סערה פוליטית וחברתית בישראל. אנשי מערכת המשפט ביקרו בצורה חריפה את הממשלה והאופוזיציה אף הגישה הצעת אי אמון בעניין שנדחתה.

סוף הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מספר שנות מאסר שוחררו בני הזוג סובל ממאסרם. מיירה שוחררה על תנאי בשנת 1960 וג'ק זכה לשחרור מוקדם, בגין "התנהגות טובה", לאחר 5 שנות מאסר, שנתיים לפני תום תקופת המאסר שנגזרה עליו, באותו היום שבו התאבד אחיו.^[1] ג'ק סובל נפטר בשנת 1967 ומיירה סובל נפטרה בשנת 1992.