ג'רג' הרנאדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רג' הרנאדי
Hernádi György
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 ביולי 1899
סקשפהרוואר, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בנובמבר 1958 (בגיל 59)
בודפשט מחוז XIII, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Hercz György עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'רג' הרנאדי (במקור עד 1946 הרץ, בהונגרית: Hernádi György;‏ סקשפהרוואר, 17 ביולי 1899בודפשט, 20 בנובמבר 1958)[1] [2] היה משורר יהודי-הונגרי, סופר, עיתונאי, עורך עיתון, מתרגם ספרותי, מחזאי. יצירתו הספרותית בכל תחום: שירה, ספורת ומחזאות, זכתה להערכה והצלחה בעיקר אחרי מותו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רג' הרץ נולד במשפחה יהודית אינטלקטואלית עשירה. הוא בנם של אוסקר הרץ (18641929)[3] [4] רופא, ורופא מטעם בית המשפט של המחוז ושל ארז'בט פישר (18791944).[5] [6] אמו ואחותו נספו בשואה. סבו מצד אביו אדולף הרץ היה גם כן רופא בעיר ווארפלוטה בהונגריה. סבא רבא שלו אילש (אליהו) הרץ השתתף כחייל במהפכת 1848 בהונגריה ובמלחמת העצמאות של 18481849 שלאחריה.

בשנת 1917 סיים ג'רג' הרץ את בית הספר התיכון הריאלי הראשי בבעיר הולדתו, לאחר מכן התגייס כחייל ושירת בחזית במלחמת העולם הראשונה. במהלך מהפכת החרציות הוא נבחר למפקד עיר הולדתו סקשפהרוואר. משנת 1918 הוא היה חבר ב מפלגת הקומוניסטים של ההונגריה (KMP). בין מרץ לבין יולי 1919, (בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית) הוא ערך את את עיתון המחוז (שלוחה של נפסבה הארצי) עם אדן דונאי, ולאחר מכן את המגזין החברתי והספרותי "רעיון" (Eszme) עם אלדאר טוט ועם בלה נאג' וארקוני.

שיריו הראשונים פורסמו במגזין מא (Ma) שפירושו "היום" הודות לחברו לאיוש קשאק. בסוף 1919, לאחר נפילת הדיקטטורה של הפרולטריון, הוא נאלץ לברוח. הוא נסע תחילה לברטיסלאבה לזמן קצר, משם עבר לברלין. כרך השירה הראשון שלו ראה אור בברלין, מאויר בחיתוכי עץ מאת לאיוש קשאק. ב-1922 התיישב בווינה, שם השלים את לימודיו באוניברסיטה והשיג דוקטורט במדעי הרוח. הוא התגורר בפריז במשך שנה מסוף 1929.

הוא חזר להונגריה ב-1934 והשתתף בפעילותה של תנועת העבודה ההונגרית. כחבר ב-KMP הבלתי חוקית, הוא ערך עיתונים קומוניסטיים וכתב ספרות. הרנאדי נעשה מעורב בפעילויות של "חוג עבודה" שנוצר סביב קשאק עד שזה נסגר ב-1939. הוא גם כתב שירים אקטיביסטיים, אחר כך "פסוקים חופשיים אקספרסיוניסטיים" וכמה מחזות. לעיתים קרובות לקח את הנושאים שלו מהתנ"ך מספר בראשית ומהברית החדשה. משנת 1934 פרסם תרגומים תחת שמות בדויים שונים. הוא נעצר מספר פעמים והושם תחת פיקוח משטרתי.

בתקופת השואה הוא גורש למחנה הריכוז דכאו ב-1944, ורק בספטמבר 1945 חזר הביתה. בשנות ה-50 הוא נדחק מהחיים הציבוריים הספרותיים ויכול היה לפרסם רק בעיתונים כלכליים. הרנאדי עבד עבור עיתונים מסחריים, והיה בין היתר והעורך האחראי של "עיתון החדשנות" (Újítók Lapja) עד מותו. לאחר מותו פורסמו כמה אוספים ממבחר שיריו וסיפוריו.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ecce homo כרך השירה שלו הוא אחת היצירות המשמעותיות והחשובות ביותר של אמנות הספר הקונסטרוקטיביסטית. שירתו התקדמה בהדרגה מצורות אקספרסיביות פתטיות דרך שירת מחוות דאדאיסטית לדימויים נקיים ופשוטים. יהודה הוא הבולט בין מחזותיו, הטרגדיה של חלוץ (1943). הוא הכין את המחזה בן חמש המערכות באמצעות שנים של מחקר. לפי המחזה יהודה איש קריות ראה את עצמו חלק מיורשי המכבים והחשמונאים. הוא הצטרף לישו כתלמידו על מנת לשחרר את עמו מהכיבוש הרומאי. הרנאדי בחן את מערכת היחסים בין ישו לבין יהודה בצומת של אידיאל ומציאות, שמים וארץ, וראה בו סמל שחוזר על עצמו כל הזמן. לא ניתן להמיר את האמיתות המופשטות של ישו למציאות ואם מישהו מנסה אותן, הוא בהכרח הופך לבוגד באידיאלים. אירועי הבשורה במחזה מסופרים על ידי יהודה והכוהנים הגדולים, למרות שכולם עוסקים בישו, ישו עצמו אפילו לא נכלל בסיפור; הוא נוכח רק כיצור אידיאלי. "המלכות" של ישו היא "לא מהעולם הזה", אבל יהודה רוצה להעמיד את האידיאלים של ישו לשירות המאבק ששל החירות הלאומית. הכהונה הגדולה היהודית, המאוחדת עם הרומאים, נפטרת משני ה"מורדים" בצורה מסתורית: האחד מקבל את תפקיד הגיבור, השני את תפקיד הבוגד. הדרמה היא למעשה משל: הכיבוש הנאצי שאיים יותר ויותר הציע ליהודים (לפי תפיסת הרנאדי) שני תפקידים: ישו ויהודה.

הרנאדי היה נציג מעט מוכר, ומאוחר יותר, כמעט נשכח לחלוטין, של הדור השני של השירה הסוציאליסטית. שירתו התאפיינה בשמחה שחש על שחזור וחידוש החיים, אך תמיד חזר לתמונות האפלות של הזוועות וההשפלות שחוה במחנה הריכוז. למרות שהוא היה פורה מאוד במהלך חייו, רק כרך אחד יכול היה להתפרסם לאחר 1945: זו הייתה הטרגדיה האישית שלו שהשיטה הסוציאליסטית החדשה דנה אותו לשתיקה. בשנות ה-50 הוא היה מחוץ לחיים הציבוריים הספרותיים לחלוטין ויכול היה לפרסם רק עיתונים כלכליים (באופן גרוטסקי, עבודותיו על המצאות וחידושים זכו להכרה של מומחים טכניים). ההספד שלו נכתב על ידי חברו הוותיק לנשק לאיוש קשאק. הוא חי ועבד בבודפשט ורק לאחר מותו פורסמו כמה כרכים של מבחר שיריו וסיפוריו .

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הייתה מגדה דנש, בתם של האדריכל איזידור דנש ושל ארז'בט סבולצ'י, לה נישא ב-1944 בבודפשט.

ילדיהם:

קטלין הרנאדי (1946)

יאנוש הרנאדי (1951)

יצירותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירים (ספרים לצעירים. מהדורה 1: ברלין, 1921; עם תחריטים צבעוניים מאת לאיוש קשאק. מהדורה 2: וינה, 1922)
  • Ecce Homo. שיריו של ג'רג' הרץ. שירים. עם תחריטים צבעוניים וטיפוגרפיה מאת לאיוש קשאק (פרסומים של Az Írók Könyvkiadó Vállalata. וינה, 1923)
  • מהניכר - לניכר. שירים (בודפשט, 1936)
  • על שירה. אַרְס פואטיקה – אנתולוגיה של משוררים אירופיים. עורך ג'רג' פאלודי (מגזין עבודה, 1938)
  • מתן חשבון. שירים. שלוש התמונות צוירו על ידי שאנדור פניבש (בודפשט, 1941)
  • החלום האחרון. דרמה (הספר שלנו. בודפשט, 1941)
  • יהודה. הטרגדיה של חלוץ. מחזה בחמש מערכות (בודפשט, 1943)
  • שיריו של לאיוש קשאק – ג'רג' לוקאץ': גתה ותקופתו (סוציאליזם, 1946)
  • אלה ששרדו. שירים. תחת שמו של ג'רג' הרנאדי. ההקדמה נכתבה על ידי לאיוש קשאק (בודפשט, 1947)
  • חלוקת סחורות בכלכלה המתוכננת (כלכלה, 1948)
  • ספר החידושים. המצאות וחידושים. תחת השם ג'רג' הרנאדי. חידושים והמצאות שהוצגו בתערוכת החדשנות הלאומית השלישית. (בודפשט, 1953)
  • בניית מפעל עם אלמנטים גדולים מוכנים – שיטת בורסקאות מהירה וטובה יותר (המצאות הונגריות גדולות. בודפשט, 1955)
  • הארץ שלי, הגורל שלי. שירים חלופיים. Vál., ההקדמה נכתבה על ידי Árpád Fáy (בודפשט, 1959)
  • אביב ללא סיכון. סיפורים. המבוא נכתב על ידי ארפאד פאי (בודפשט, 1969)
  • בכף הזמן. אוסף שירים (בודפשט, 1980)
  • החלום האחרון (הנשואים. קומדיות קלאסיות. ערך רוברט דבני. בודפשט, 1985)
  • החלום האחרון (מגזין Remény, 1989)
  • Ecce Homo. שיריו של ג'רג' הרץ. שירים. עם תחריטים צבעוניים וטיפוגרפיה מאת לאיוש קשאק. מהדורת פקסימילה (בודפשט, 1999)

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברכט: המניפסט (Nagyvilág, 1958)

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Irod.: Kassák Lajos: Emlékezés H. Gy.-re. (Élet és Irodalom, 1958. 48.)
  • Nádass József: Emlékező sorok H. Gy.-ről. (Élet és Irodalom, 1959. 29.)
  • Fábián Katalin: H. Gy.: Földem, sorsom. (Kortárs, 1960)
  • Csendes évforduló. Öt évvel ezelőtt halt meg H. Gy. (A Könyv, 1963)
  • Fábián Katalin: Emlékezés H. Gy.-re. (Kortárs, 1963)
  • Fáy Árpád: H. Gy. (Kortárs, 1968)
  • Pásztor József, M.: Az Eszme. Szociális és kulturlap 1919-ben. (Magyar Könyvszemle, 1969)
  • Fáy Árpád: H. Gy. Emlékezés egy elfelejtett költőre, halálának 10. évfordulóján. (Élet és Irodalom, 1969. 29.)
  • Markovits Györgyi: Győzni fogunk. Emlékezés H. Gy.-re. (Magyar Nemzet, 1974. júl. 17.)
  • M. Gy.: H. Gy. emlékezete. (1979. júl. 17.)
  • N. L.: Még egyszer H. Gy.-ről. (Magyar Nemzet, 1979. aug. 7.)
  • Magony Imre: Székesfehérvári olvasókönyv. (Székesfehérvár, 2002)
  • Komoróczy Emőke, G.: A szellemi nevelés fórumai. Kassák Lajos, Tamási Lajos és Kárpáti Kamill „körei.” (Bp., 2005)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XIII. kerületi polgári halotti akv. 1435/1958. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-21.
  2. ^ Meghalt Hernádi György (1958. november 21.) Népszava, 86. évfolyam, 275. szám, 2. oldal
  3. ^ Hercz Oszkár gyászjelentése (1929. április 9.) Ujság, 5. évfolyam, 79. szám, 8. oldal
  4. ^ "Hercz Oszkár halotti bejegyzése a székesfehérvári polgári halotti akv. 261/1929. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-21.
  5. ^ "Hercz Oszkárné halotti bejegyzése a székesfehérvári polgári halotti akv. 241/1948. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-21.
  6. ^ "Hercz Oszkár és Fischer Erzsébet házasságkötési bejegyzése a zalaegerszegi polgári házassági akv. 48/1897. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-21.