גארי מרשל

גארי מרשל
Gary Marshall
לידה	13 בנובמבר 1934; הברונקס, ניו יורק
פטירה	19 ביולי 2016 (בגיל 81); לוס אנג'לס, קליפורניה
מקום קבורה	פארק הזכרון פורסט לוון
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1959–2016 (כ־57 שנים)
עיסוק	מפיק, תסריטאי ובמאי טלוויזיה וקולנוע
מקום לימודים	תיכון דוויט קלינטון (1952); אוניברסיטת נורת'ווסטרן; בית הספר מדיל לעיתונות ;
יצירות בולטות	אישה יפה; ימים מאושרים; יומני הנסיכה; חופים
בן או בת זוג	Barbara Sue Wells
צאצאים	סקוט מרשל
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	פרס לורל על כתיבה לטלוויזיה (2014); פרס לוסי (1996); אגדות דיסני (2017); פרס ולנטין דייויס (1995); כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד ;
	פרופיל ב-IMDb

גארי מרשל (באנגלית: Gary Kent Marshall;‏ 13 בנובמבר 1934 - 19 ביולי 2016) היה שחקן, מדבב, במאי קולנוע וטלוויזיה, תסריטאי ומפיק טלוויזיה אמריקאי. הוא נודע בבימוי הסרטים "אישה יפה", "יומני הנסיכה" וביצירת קומדיית המצבים "ימים מאושרים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארשל נולד בברונקס שבניו יורק, אימו הייתה רקדנית סטפס ואביו היה במאי קולנוע. לו שתי אחיות: פני מרשל - שחקנית ובמאית, ורוני האלין - מפיקת תוכניות טלוויזיה.

הוא החל את הקריירה בעולם הבידור ככותב בדיחות עבור קומיקאים כמו ג'ואי בישופ ופיל פוסטר.

בשנת 1961, הוא עבר להוליווד, שם חבר לג'רי בלסון והשניים החלו לכתוב עבור תוכניות טלוויזיה. הם כתבו עבור תוכניותיהם של דיק ואן דייק, ג'ואי בישופ ודני תומאס. סדרת הטלוויזיה הראשונה שלהם כמפיקים יוצרים הייתה "היי, בעל הבית" (באנגלית: "Hey, Landlord") אשר שרדה עונה אחת בלבד (1966 - 1967). מרשל יצר את קומדיית המצבים "ימים מאושרים" שזכתה להצלחה רבה ושודרה במשך 11 עונות (בתאריכים 15 בינואר 1974 – 12 ביולי 1984). בשנת 1984 ביים וכתב את הלהיט הקולנועי "הפלמינגו קיד" (באנגלית: "The Flamingo Kid").

ב-1991 הפיק וביים את "פרנקי וג'וני" בהשתתפות אל פצ'ינו ומישל פייפר והשתתף בסרט "בועות של אהבה".

בשנת 1999 ביים וכתב (לצד בוב ברונר) את הקומדיה הרומנטית "יותר מאהבה" בכיכובן של ג'ולייט לואיס ודיאן קיטון.

מאמצע שנות השמונים החל מרשל לביים מספר להיטים קופתיים כגון: "חופים", "אישה יפה", "אלוהים היקר", "יומני הנסיכה", "יום האהבה", ואת "סילבסטר בניו יורק".

ב-19 ביולי 2016, מרשל נפטר בבית חולים ברבנק בקליפורניה, בגיל 81 כתוצאה מסיבוך של דלקת ריאות לאחר שסבל משבץ. הוא נקבר בהוליווד הילס בלוס אנג'לס.

בנו, סקוט מרשל, עוסק גם הוא בבימוי קולנוע.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 קיבל מרשל את פרס לוסי לקידום נשים בסרטי קולנוע כהוקרה לתרומתו בתפיסת הנשים במדיום הטלוויזיוני. בשנת 1997 נכנס להיכל התהילה הטלוויזיוני על תרומתו לטלוויזיה. בשנת 2014 קיבל את פרס לורל על כתיבה לטלוויזיה שהוענק לו מגילדת הכותבים של אמריקה. ב-23 בנובמבר 1983, קיבל מרשל כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד עבור עבודתו בתעשיית הטלוויזיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא גארי מרשל בוויקישיתוף

גארי מרשל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
גארי מרשל, באתר AllMovie (באנגלית)
גארי מרשל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
גארי מרשל, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
גארי מרשל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
גארי מרשל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
גארי מרשל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)