לדלג לתוכן

פני מרשל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פני מרשל
Penny Marshal
מרשל בינואר 1976
מרשל בינואר 1976
לידה 15 באוקטובר 1943
הברונקס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בדצמבר 2018 (בגיל 75)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פארק הזכרון פורסט לוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1968–2015 (כ־47 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג רוב ריינר (19711981) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים טרייסי ריינר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס קריסטל (1991)
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פני מרשל ב-1988
לוורן ושירלי

קרול פני מרשלאנגלית: Carole Penny Marshall;‏ 15 באוקטובר 194317 בדצמבר 2018) הייתה שחקנית, במאית קולנוע ומפיקה אמריקאית. כשחקנית הייתה מרשל מועמדת ל-3 פרסי גלובוס הזהב על תפקידה בתור לוורן דה פזיו בסיטקום "לוורן ושירלי". בתור במאית קולנוע ביימה מרשל את הלהיטים "ביג", "התעוררות" ו"ליגה משלהן".

מרשל נולדה בניו יורק סיטי למרי ג'ו איירין מרשל, מורה לריקוד ואנטוני מסקראיילי מרשל. אחיה היה השחקן והמפיק גארי מרשל ואחותה היא המפיקה רוני האלין (אנ'). מרשל הייתה בוגרת אוניברסיטת ניו מקסיקו.

בתה של מרשל היא השחקנית טרייסי ריינר מנישואיה הראשונים של מרשל לשחקן הפוטבול מייקל הנרי, כמו כן הייתה סבתא לחמישה נכדים. נישואיה השניים היו לבמאי הקולנוע האמריקאי-יהודי, רוב ריינר, לו הייתה מרשל נשואה במשך כ-10 שנים, עד שהתגרשו.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודותיה הראשונות מרשל כשחקנית היו בפרסומות בטלוויזיה ובסרטי קולנוע, שם לא בלטה במיוחד.

היא התגלתה לראשונה בראשית שנות ה-70 כשחקנית משנה בקומדיית המצבים "הזוג המוזר", בה שיחקה בתפקיד מירנה טרנר, מזכירתו של אוסקר מדיסון (ג'ק קלוגמן).

בשנת 1975 השתתפה כאורחת בסדרה הקומית הפופולרית "ימים מאושרים", בתפקיד לוורן דה פזיו. דמותה זכתה להערכה כה רבה שבשנה לאחר מכן נוצרה סדרת הספין אוף "לוורן ושירלי", בכיכובה של מרשל. מרשל שיחקה בתפקיד לוורן במשך 8 עונות הסדרה ועל משחקה הייתה מועמדת שלוש פעמים לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית. אחד מיוצרי הסדרה היה אחיה, השחקן ומפיק העל גארי מרשל.

מחוץ לטלוויזיה לא בלטה מרשל בהופעות קולנועיות יוצאות דופן, היא השתתפה בסרט הפעולה של ג'ון בדהאם "הדרך הקשה" ובקומדיית ההתבגרות "אליס במהופך".

בימוי והפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל עיסוקו של אחיה בתחום ההפקה התעניינה מרשל גם כן בבימוי והפקה. היא החלה את מלאכתה מאחורי הקלעים בסדרה בכיכובה "לוורן ושירלי", בה ביימה ארבעה פרקים. בשנת 1986 ביימה מרשל את סרט הביכורים שלה, המותחן הקומי "ג'ק פלאש המקפץ" בכיכובה של וופי גולדברג.

בשנת 1988 הוציאה מרשל לאקרנים את הפנטזיה הקומית המצליחה "ביג" בכיכובו של טום הנקס. הסרט זכה להצלחה מסחרית וביקורתית רבה והיה לסרט הראשון שבויים על ידי אישה וגרף למעלה מ-100 מיליון דולרים.

מרשל ביימה את סרטה המוערך בקריירה "התעוררות" בשנת 1990. הדרמה בכיכובם של רוברט דה נירו ורובין ויליאמס, על פי תסריט של סטיבן זאיליאן, זכתה לשבחים ממרבית מבקרי הקולנוע. הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר לסרט הטוב ביותר, לתסריט ולשחקן הטוב ביותר.

ב-1992 ביימה מרשל את קומדיית הבייסבול "ליגה משלהן", בה כיכבו טום הנקס, ג'ינה דייוויס, ומדונה. הסרט היה להצלחה ביקורתית ומסחרית עם הכנסות של 130 מיליון דולרים.

ב-1994 ביימה והפיקה מרשל את הקומדיה הצבאית "חכם על גדולים", בכיכובו של דני דה ויטו.

ב-1996 ביימה את סרטה השישי, הדרמה המשפחתית הקומית "אשת הכומר", בכיכובם של דנזל וושינגטון וויטני יוסטון.

בשנת 2005 השתתפה מרשל כמפיקה בסרטים "סינדרלה מן", דרמת האגרוף של רון הווארד, ו"סמנתה", הקומדיה של נורה אפרון.


מרשל נפטרה ב-17 בדצמבר 2018, עקב סיבוך של מחלת הסוכרת.[1]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקנית טלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקנית קולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים בבימויה ובהפקתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פני מרשל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]