גבולות בני הגנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

גבולות בני הגנה הוא מונח המגדיר את הדרישות הטריטוריאליות של מדינת ישראל כדי שתוכל להגן על עצמה בכוחות עצמה במקרה של תקיפה צבאית[1]. זהו קו גבול ועומק אסטרטגי שמאפשר המרחב הגאוגרפי שמאחוריו, שבהינתן התקפה על המדינה יאפשר לצה"ל לבצע את משימת ההגנה בסבירות גבוהה להצלחה, וככזה הוא משרת את תפיסת הביטחון של ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר לאחר מלחמת ששת הימים הייתה הכרה נרחבת שישראל ניהלה מלחמת מגן. האו"ם בהחלטה 242, ממנה שואבת התביעה הישראלית ל'גבולות בני הגנה' את הלגיטימיות המשפטית, קבע שישראל זכאית לגבולות חדשים, "מוכרים ובטוחים" במקום אלה שמהם הותקפה[2] ואין ציפייה מישראל לחזור לגבולות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות (הקו הירוק). גם ראשי המטות המשולבים של צבא ארצות הברית הגיעו למסקנה דומה ב-1967 כאשר נתבקשו לחוות דעתם על השטחים המזעריים ביותר שיש להוסיף לישראל מעבר לקו הירוק וקבעו שעל ישראל להתייצב לאורך שדרת ההר של יהודה והשומרון. ב-1974 הגיעה המכללה לפיקוד ולמטה של צבא ארצות הברית בתום מחקר שערכה למסקנה דומה"[3].

לדרישה ל'גבולות בני הגנה' ישנה הסכמה נרחבת בישראל[דרוש מקור][4]. המושג אומץ גם על ידי ממשלים שונים בארצות הברית, ועל ידי הקונגרס האמריקאי[5].

רלוונטיות בשדה המערכה העתידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג רלוונטי במלחמה שבה האיום העיקרי הוא מכוחות יבשה, אך כמעט ולא רלוונטי כאשר האיום העיקרי הוא נשק גרעיני. על רלוונטיות 'גבולות בני הגנה' להשגת משימת ההגנה גם במלחמת טילים עמד יעקב עמידרור: "גם אם קו הגבול עצמו אינו רלוונטי בעידן הטילים, ממדי המרחב שמאחורי הגבול הם שיקבעו את יכולתה של המדינה לפזר את כוחותיה ותשתיותיה כדי לצמצם את פגיעותם[6]...כך יגדלו סיכוייה למנוע מלחמה. ולהפך, ככל שהאויב יבחין שקיימת אפשרות מעשית לשתק את יכולת התגובה של ישראל במהלומה הראשונה, כך יגברו הסיכויים שהוא יתפתה להנחית התקפה כזאת"[7].

יש הרואים, בהקשר של תרחיש התקפה על ישראל ממזרח, את 'קו הגבול' בנהר הירדן, ואת 'המרחב הגאוגרפי' שמאחוריו באזור המשתרע ממערב לו, בקעת הירדן וגב ההר המתנשא ממערב לבקעה[8].

רצועת הביטחון, שבה שלטה ישראל בדרום לבנון מיוני 1985 ועד לנסיגה לגבול הבינלאומי בשנת 2000, נועדה לספק ליישובי צפון ישראל גבול בר הגנה מירי קטיושות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, גבולות בני-הגנה תנאי הכרחי לביטחון ישראל, ירושלים, 2005

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גבולות בני-הגנה תנאי הכרחי לביטחון ישראל, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ירושלים, 2005
  2. ^ גבולות בני-הגנה תנאי הכרחי לביטחון ישראל, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ירושלים, 2005, ע"מ 1
  3. ^ יעקב עמידרור, דרישותיה של ישראל לגבולות בני-הגנה, בתוך גבולות בני-הגנה תנאי הכרחי לביטחון ישראל, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ירושלים, 2005, ע"מ 21-22
  4. ^ מתוך הנאום האחרון שנשא יצחק רבין בכנסת: "לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967 - גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה", תוכנית אלון
  5. ^ המכתב של בוש לשרון ואישרור שני בתי הקונגרס בהחלטה משותפת, 460, את המכתב והודעתו של בוש לשרון בקרופורד, טקסס, 11 באפריל 2005
  6. ^ בהקשר של ישראל בה הרוב המכריע של עוצבות היבשה מורכב ממילואים חשוב המרחק של מרכזי הגיוס מקו הגבול וזה מזה להצלחת הגיוס
  7. ^ יעקב עמידרור, דרישותיה של ישראל לגבולות בני-הגנה, בתוך גבולות בני-הגנה תנאי הכרחי לביטחון ישראל, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ירושלים, 2005, עמ' 24
  8. ^ מתוך הנאום האחרון שנשא יצחק רבין בכנסת: "לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967 - גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה", תוכנית אלון