גבולות אושוויץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גבולות אושוויץ הוא ביטוי הנמצא בשימוש מסוף שנות ה-70 ביחס לגבולות הקו הירוק, ומשמש אנשי ימין בישראל כדי להמחיש את גישתם שבגבולות אלה טמונה סכנה קיומית לחיי היהודים במדינת ישראל. הביטוי קשור ומושפע ממושג אחר העומד בבסיס תפיסת הביטחון של ישראל - גבולות בני הגנה.

מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאמר בדר שפיגל

הביטוי יוחס באופן מוטעה לשר החוץ ממפלגת העבודה, אבא אבן. אבן לא השתמש בצירוף "גבולות אושוויץ", אך הביטוי מבוסס על פרשנות של דבריו בינואר 1969 לשבועון הגרמני "דר שפיגל"[1], שהתייחסו לדרישה מישראל לסגת לגבולות ערב מלחמת ששת הימים. דבריו נאמרו בניסיון להסביר לעם הגרמני את החשש הרב הקיים במדינת ישראל מפני הנסיגה לגבולות 1967:

אמרנו בגלוי שהמפה לא תיראה יותר כמו ב-4 ביוני 1967. בשבילנו זה עניין של ביטחון ושל עקרונות. מפת יוני שקולה מבחינתנו לסכנה וחוסר ביטחון. אינני מגזים באומרי שיש בה עבורנו משהו מזיכרון אושוויץ. כאשר אנו משערים מה היה מצפה לנו, בנסיבות של יוני 67', אילו הובסנו, אנו נמלאים חלחלה. עם הסורים על ההר ואנו בעמק, עם הצבא הירדני במרחק ראייה מהחוף, עם המצרים המחזיקים בגרוננו בידיהם בעזה – זה מצב שלא יחזור על עצמו בהיסטוריה.

ידיעות אחרונות פרסם את הידיעה על דבריו של אבן ב-1969 בכותרת: "מפת ה-4 ביוני מזכירה לנו את אושוויץ".[2]

תום שגב העריך כי שמעון ויזנטל שהתגייס להפיץ בעולם את המושג "גבולות אושוויץ" כביטוי לקווי 67, הצטער אולי על כך שלהבנתו אבא אבן הגה את הביטוי ולא הוא עצמו[3].

בשנת 1974, מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים, התראיין אבן לשבועון "טיים" ואמר: "אילו השתטתה ישראל ונסוגה לגבולות 67, היה עלול להתרחש כאן טבח מכוער יותר מאשר באושוויץ",[4] אך בתחילת 1975 אמר: "בידינו הכוח לקיים מדינה בגבולות 1967 בתוספת תיקונים אסטרטגיים".[5]

גבולות הקו הירוק: רמת הגולן נמצאה בשליטת סוריה, הגדה המערבית נמצאה בשליטת ירדן ורצועת עזה נמצאה בשליטת מצרים.

השימוש בביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979 כבר הופיע הביטוי בכתבות במעריב ובדבר עם ייחוס לאבא אבן[6]'[7], והיה בשימוש בעיתונות תוך ייחוס לאבא אבן גם בשנים שלאחר מכן[8].

הביטוי צוטט לאורך השנים על ידי חברי ממשלות ישראל וחברי כנסת מהימין (אביגדור ליברמן[9], עוזי לנדאו,[10] זאב אלקין[11]), וייחסו אותו לאבא אבן, אף שהוא לא השתמש במונח זה במפורש.

בראיון שנתנה סוזי אבן, אלמנתו של אבא אבן, ב-10 ביולי 2010, לתוכנית "רואים עולם" בערוץ 1, סיפרה שאבן תמיד השתומם על ייחוס הביטוי הזה אליו. מנגד, אבא אבן עצמו שחי עד שנת 2002, לא התבטא מעולם בפומבי נגד הייחוס של הביטוי אליו[12]

הביטוי משמש בשם ספרו של הסוציולוג היהודי-צרפתי שמואל טריגנו: "גבולות אושוויץ: נזקי חובת הזיכרון" (במקור: Les Frontières d'Auschwitz).

בתעמולה האנטי-ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הסגר על רצועת עזה מתוארת רצועת עזה בתעמולה האנטי-ישראלית כ"מחנה הריכוז הגדול בעולם", ויש המשתמשים בהשוואה המפורשת "עזה = אושוויץ",[13] ואף בביטוי "גבולות אושוויץ".[14]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ DIE SACKGASSE IST ARABISCH - SPIEGEL-Gespräch mit Israels Außenminister Abba Eban, DER SPIEGEL, 27.01.1969
  2. ^ רפי מן, "גבולות אושוויץ" – מה בדיוק אמר אבא אבן, 31 ביולי 2013.
  3. ^ תום שגב, ויזנטל - הביוגרפיה, עמוד 232
  4. ^ חגי סגל, שטחים תמורת חלום, הוצאת משכל, 2013, עמ' 8
  5. ^ אבן: מדברים פחות מדי על שלום, דבר, 10 בינואר 1975
  6. ^ יוסף נדבה, חופש הביטוי וסייגיו, מעריב, 5 בפברואר 1979
  7. ^ דבר, יום שישי, ינואר 05, 1979; עמוד 16
  8. ^ צבי שילוח, הפילוגים בתנועת העבודה - על ענייני חוץ וביטחון, דבר, 11 בפברואר 1982
    יש"ע זה כאן, באתר של מרכז אריאל למחקרי מדיניות
    בן כספית, אש התמיד שבלב ההוויה הישראלית, באתר אל-מוניטור, ישראל פולס
    מאיר גרוס, דעה: אושוויץ וגבולותיה, באתר ערוץ 7
  9. ^ אביגדור ליברמן, משא ומתן ללא אשליות, באתר ישראל ביתנו, 20 ביולי 2013
  10. ^ עומרי אפרים, השר לנדאו: "גבולות 67' הם גבולות אושוויץ", באתר ynet, 26 במאי 2013
  11. ^ חזקי עזרא, הח"כים הגיעו לחזק - תושבי הבקעה מודאגים, באתר ערוץ 7, 2 בינואר 2014
  12. ^ חגי סגל, שטחים תמורת חלום, הוצאת משכל, 2013, עמ' 7
  13. ^ Richard Millett, London protesters compare Gaza to Auschwitz outside Israeli Embassy, UK Media Watch, July 12, 2014
    Martin Kramer, “Gaza = Auschwitz”, Sandbox, August 28, 2014
  14. ^ Ali Abunimah, Israel’s “Auschwitz borders” revisited, The Electronic Intifada, 7 December 2008