לדלג לתוכן

יעקב עמידרור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב עמידרור
יעקב עמידרור בכנס במרכז הבינתחומי
לידה 15 במאי 1948 (בן 78)
ו' באייר ה'תש"ח
תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
כינוי יקי
השכלה
תקופת פעילות 1966–2002 (כ־36 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש המטה לביטחון לאומי ה־8
מרץ 2011 – נובמבר 2013
(כשנתיים ו־8 חודשים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שירות צבאי
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף  אלוף
1966–2002
(כ־36 שנים)
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
תפקידים נוספים
סגן נשיא המכללה האקדמית מכון לנדר, עמית במכון לאסטרטגיה ציונית, דירקטור בחברות שונות, ראש המטה לביטחון לאומי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב עמידרור (נולד ב־15 במאי 1948, ו' באייר ה'תש"ח) הוא אלוף בצה"ל במילואים, כיהן כראש המטה לביטחון לאומי, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, המזכיר הצבאי של שר הביטחון, ומפקד המכללות הצבאיות. נכון ל־2021, עמידרור הוא עמית בכיר במכון ע"ש אן וגרג רוסהנדלר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב עמידרור נולד בשבת, ו' באייר ה'תש"ח, 1948, יום למחרת הכרזת העצמאות, בן לאריה וצלה עמידרור, שהיו חברי אצ"ל. אביו התגייס לצבא הבריטי ונפל בשבי, ואימו הייתה מפקדת בבית"ר הצעירה ובאצ"ל ואף נאסרה.

הוא גדל בתל אביב ולמד בבית הספר צייטלין. לצד ילדים נוספים שנולדו ביום הכרזת המדינה, זכה לפרס חינוך חינם מידי ראש עיריית תל אביב, ישראל רוקח.[1]

קריירה צבאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמידרור (משמאל) בתפקידו כמזכיר צבאי לשר הביטחון, יצחק מרדכי, שעונה לשאלות העיתונאים בביקורו בפנטגון באפריל 1997

עם גיוסו לצה"ל, באוגוסט 1966, התנדב לצנחנים, שם שובץ בגדוד 202. עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר קורס מ"כים חי"ר.[2] לחם במסגרת הגדוד במלחמת ששת הימים בקרבות ברצועת עזה וברמת הגולן, ולאחר המלחמה יצא לקורס קציני חי"ר.

בשנת 1969 עבר לאגף המודיעין. הוא שירת כקצין מערך בעוצבת סיני וב-1972 מונה לראש מדור יעדי טרור בענף 4 (טרור ופלסטינים) של חטיבת המחקר. במלחמת יום הכיפורים לחם בחזית המצרית כקצין מודיעין בחפ"ק של עוצבת הפלדה.[3] במהלך המלחמה מונה לקמ"ן חטיבה 217 במקום דני רוטשילד שנפצע. לאחר המלחמה מונה לקמ"ן חטיבה חדשה.[דרושה הבהרה]

בשנים 1983–1986 שירת כראש מחלקת הבקרה באמ"ן, העוסקת בביקורת המחקר ובהצגת דעה נגדית לדעה הראשית. בשנים 1986–1989 שירת כקצין המודיעין של פיקוד הצפון, והיה בין הוגי נוהל חניבעל.[4] בשנים 1990–1992 עמד בראש פרויקט טכנולוגי בחיל המודיעין. לאחר מכן שירת כארבע שנים כראש חטיבת המחקר באמ"ן בדרגת תא"ל. בתפקידו זה היה ממתנגדי הסכמי אוסלו, ואף זומן לכנסת להשמיע את הערכות המודיעין שגיבשו באמ"ן. לימים היה מהמתנגדים הבולטים לתוכנית ההתנתקות.

בשנים 1996–1998 היה מזכיר צבאי לשר הביטחון יצחק מרדכי. לדברי אבי בניהו,[5] הוא לא מונה לראש אמ"ן ב-1998 משום שאמר בריאיון עיתונאי "מבחינתנו, היהודים הדתיים, החילונים הם גויים דוברי עברית".[6][5] בשנים 1998–2002, בתפקידו האחרון בצה"ל, בדרגת אלוף, שירת כמפקד המכללות הצבאיות. במינוי זה היה לדתי הראשון בצה"ל (לבד מהרב הצבאי הראשי) שענד דרגת אלוף.

תפקידים אזרחיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמידרור וראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה עם מזכיר ההגנה של ארצות הברית, מרץ 2011

במהלך שירותו בצה"ל למד עמידרור לתואר ראשון כללי באוניברסיטת תל אביב, ולתואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי ובוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה בצה"ל.

לאחר שירותו הצבאי כיהן כסגן נשיא המכללה האקדמית "מכון לנדר" בירושלים, יושב ראש תוכנית ההסברה של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, שימש בהתנדבות כחבר בוועדת משרד הביטחון לתפיסת הביטחון העתידית של ישראל, וראש הצוות הממונה על חיפוש הנעדרים בחזית המצרית. עמד בראש הוועדה לבדיקת פעילות המודיעין במלחמת לבנון השנייה. חבר במועצות מנהלים של תאגידים שונים.

ב-2008 מונה לעמוד בראש ועדה ציבורית שתפקידה לקבוע את רשימת המועמדים בבחירות לכנסת השמונה עשרה של מפלגת הימין החדשה (מאוחר יותר נבחר שמה: הבית היהודי) שהוקמה מאיחודה של המפד"ל עם מפלגות האיחוד הלאומי. על חוויותיו בתפקידו זה אמר: "אנשים באו אלי לסוכה ופשוט הונו אותי. הם שיקרו לי במצח נחושה. מדובר באנשים שלא באו על סיפוקם הפוליטי ועכשיו, כשבעזה מתחוללת מלחמה, הם החליטו לשרוף את הבית".[7]

במרץ 2011 מונה לראש המטה לביטחון לאומי, במקום עוזי ארד.[8] מינויו לתפקיד עורר ביקורת ציבורית בשל התבטאויותיו. כמה מאנשי שמאל, אמנים ואקדמאים התנגדו למינוי בעקבות אמירתו כי "בחייל שפוחד להסתער – בצבא נורמלי – צריך לתקוע כדור בראש" ותיארו עמדה כזו כפשיסטית. עמידרור טען בתגובה שהאמירה הוצאה מהקשרה וכי יש מסע תעמולה אנטישמי נגדו.[9][10] מתי גולן טען כי הוועדה למינוי בכירים צריכה לפסול את המינוי בעקבות אמירתו שחילונים הם "גויים דוברי עברית”, וטען כי היא בגדר אנטישמיות נגד יהודים חילונים, וכן הסתה ודיבה.[11] עמידרור כיהן בתפקיד עד נובמבר 2013. [דרושה הבהרה]

בינואר 2021 מונה לדירקטור ב"נקסט ג'ן", הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובחודש מרץ מונה ליו"ר הדירקטוריון.[12] בדצמבר 2025 הטילה עליו ועדת האכיפה המנהלית לפי חוק ניירות ערך עיצום כספי בסך 150,000 ש"ח ועוד 150,000 ש"ח על תנאי לשנתיים, עקב שתי הפרות של אי־דיווח במועד.[13]

במהלך מלחמת חרבות ברזל ייעץ לראש הממשלה בנימין נתניהו[14] לצד פעילות עיתונאית בנושא. הוא היה מועמד לכהן בוועדת החקירה שהקואליציה ביקשה להקים, חרף העובדה שבנו אריה עמידרור, היה קצין המודיעין של אוגדת עזה בעת טבח שבעה באוקטובר ובחמשת החודשים שקדמו לו,[15][16] מבלי שנתן גילוי נאות על תפקיד בנו ואחריותו.[17][16]

עמידרור מלווה את מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי בדרכו לפגישה עם ראש הממשלה נתניהו, ספטמבר 2013

עמידרור הוא עמית בכיר במכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים. במסגרת הסדרה "אוניברסיטה משודרת" יצא לאור ספרו "מודיעין הלכה למעשה".[18] הוא כותב פעיל בכתב העת "בין הקטבים" של מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית וכתב מאמרי פובליציסטיקה ופרשנות, בעיקר בנושאי ביטחון, בעיתון "ישראל היום".

עם תחילת מבצע עופרת יצוקה סבר כי אין להסתפק בפעילות מהאוויר, אלא יש להיכנס קרקעית ולכבוש את רצועת עזה.[19][20] במבצע צוק איתן סבר שיש להיכנס לתוך הרצועה רק בלית ברירה, ואם עושים זאת – יש לכבוש את כולה ולמוטט את חמאס, בניגוד למה שנעשה במבצע 'עופרת יצוקה'.[21]

הוא תמך בטענות של תנועת "אם תרצו" כלפי "הקרן החדשה לישראל",[22] וכתב: "על המדינה לפעול נגד הקרן בכל האמצעים העומדים לרשותה, ואם אין אמצעים שכאלה – עליה ליצור אותם".[23] בבחירות לכנסת העשרים ב-2015 התנגד להתערבות של קצינים בכירים בזירה הפוליטית.[24]

ב-2017 פרסם במסגרת מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים את נייר העמדה "איראן: סקירה רב-ממדית".[25] בפברואר 2017 פרסם את חיבורו "הגישות לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים" באתר של מרכז בגין-סאדאת. במסמך מתנגד עמידרור להקמת מדינה פלסטינית או למהלכים חד-צדדיים, מימין ומשמאל, בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. לדבריו, לימין אין תשובה ממשית לבעיה הדמוגרפית, ולשמאל אין פתרון מוצלח לסכנה הביטחונית. לפיכך, יש לבחור בסיכון הפחות חמור וזה שיאחד מאחריו חלק גדול ככל האפשר של האוכלוסייה וימנע קרע בעם. לכן יש לצמצם את הבנייה ביהודה ושומרון לגושי ההתנחלויות ולגבי יתרת השטח יש להמתין להנהגה פלסטינית אחרת.[26]

עמידרור סבור כי ישראל צריכה לנהל מערכות ארוכות יותר וזאת במטרה לתעל את יתרונה על היריב ולםגוע בו קשות גם במחיר של פגיעה ממושכת בעורף. זאת מתוך ההנחה ששמירה על הפעילות הכלכלית באזור תל אביב תוך המשך לחימה יאפשר פגיעה באויביה. עמידרור סבור שאבד הכלח על התפיסה לפיה יש להשלים את המהלך הצבאי במהלך מדיני, שכן לדעתו אין שום מסגרת מדינית בינלאומית היכולה להכתיב מהלך משלים שכזה.[27]

ביחס לפלסטינים עמידרור הסכים עם הזרם המרכזי במערכת הביטחון הישראלית, אשר דגל במדיניות "ניהול הסכסוך" ובהנחה כי חמאס מורתע במידה רבה מלבצע תקיפה נרחבת.[28] עמידרור שלל נחרצות כיבוש מחדש של רצועת עזה ומיטוט שלטון חמאס באמצעות מהלך קרקעי, והגדיר הצעות אלו כ"שטות שאיש לא מציע ברצינות".[29] בניירות עמדה שפרסם במסגרת מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), גרס כי המענה האופטימלי לאיום מעזה מבוסס על הגנה טכנולוגית ומודיעינית לצד סבבי לחימה תקופתיים לשחיקת יכולות הארגון, וטען כי הסטטוס-קוו הקיים הוא "המצב הכי פחות גרוע מהאלטרנטיבות". לשיטתו, הסטת אנרגיה צבאית ומשאבים לטובת הכרעה בעזה הייתה מנוגדת לאינטרס הלאומי, שכן היא הייתה פוגעת במיקוד של צה"ל בטיפול באיומים האסטרטגיים המרכזיים – התעצמות איראן וביסוס כוחותיה בסוריה, לצד איום החזבאללה בלבנון.[30]

לאחר טבח שבעה באוקטובר הביע עמידרור התנגדות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת האירועים. לטענתו, ועדה בראשות שופט, כמו ועדת אגרנט, אינה יכולה לעסוק בתיקון, ובמקומה יש הכרח להקים ועדת חקירה של מומחים בגישה הבריטית.[31] במהלך מלחמת חרבות ברזל השתתף בקביעות בפאנל הפרשנים של "חדשות 14", התראיין בערוצי תקשורת נוספים וכתב מספר טורים בתקשורת,[32] שבהם ניתח את אתגר המלחמה ואת המעבר למלחמות ארוכות.[33]

התנגדותו להקמת ועדת חקירה ממלכתית ספגה ביקורת בטענה לניגוד עניינים, שכן בנו, סא"ל אריה עמידרור, כיהן כקמ"ן אוגדת עזה ואף דחה אזהרה של נגדת 8200 מפני מימוש תוכנית חומת יריחו לפלישה נרחבת לנגב המערבי. בנו ננזף ושירותו הופסק. יעקב עמידרור דחה את הטענות לניגוד עניינים והיעדר גילוי נאות וטען כי ההפך הוא הנכון, וכי בגלל תפקידו של בנו הוא אינו עוסק בשבעה באוקטובר, וכי מגבלות הצנזורה ממילא לא אפשרו לציין זאת.[34][35][36][37]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לדורית ואב לחמישה, ביניהם בנו אריה עמידרור, קמ"ן אוגדת עזה בעת טבח שבעה באוקטובר. מתגורר ברעננה ומנהל אורח חיים דתי.[38]

אחותו, אל"ם אהובה ינאי, שירתה כקצינת פניות הציבור בצה"ל ונשואה לאלוף שלמה ינאי. אחיו הבכור בנימין עמידרור הוא מומחה לתאוריה והיסטוריה צבאית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמרים ופרסומים

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ י.מ. סנפיר, בשולי השבוע - הכי חשוב, דבר, 12 בספטמבר 1952
  2. ↑ יעקב עמידרור, ‏ימי הזחיחות והביטחון המופרז, באתר "ישראל היום", 17 בספטמבר 2010
  3. ↑ גל פרל, "צבא שמפקדיו בורים בהיבט הידע הצבאי, ולכן חסרי בסיס תאורטי, יתפקד פחות טוב", הבלוג "על הכוונת", 2 בפברואר 2020.
  4. ↑ שרה ליבוביץ-דר, דילמת השבוי, באתר הארץ, 20 במאי 2003
  5. 1 2 אבי בניהו, האיש שלא פחד ללכת נגד הזרם, סופהשבוע, 26 בנובמבר 2013
  6. ↑ מתי גולן, ‏האנטישמיות של עמידרור, באתר גלובס, 11 במרץ 2011
    חיים לוינסון, מצנע על דברי עמידרור: גם קדאפי יורה במי שלא מסתער, באתר הארץ, 3 במרץ 2011
  7. ↑ יעקב עמידרור, "שרפו את הבית", באתר ישראל היום, 14 בינואר 2009
  8. ↑ אטילה שומפלבי ואביאל מגנזי, עמידרור ראש המטה לביטחון לאומי: אשרת כראוי, באתר ynet, 9 במרץ 2011
  9. ↑ רוני סופר, אנשי שמאל ויוצרים: דגל שחור מעל מינוי עמידרור, ynet, 09.03.11
  10. ↑ חיים לוינסון, מצנע על דברי עמידרור: גם קדאפי יורה במי שלא מסתער, באתר הארץ, 3 במרץ 2011
  11. ↑ מתי גולן, ‏האנטישמיות של עמידרור, באתר גלובס, 11 במרץ 2011
  12. ↑ חזי שטרנליכט, יעקב עמידרור מונה ליו"ר נקסט ג'ן: "המיזוג עם סנט-טק - בתוך שבועות", באתר כלכליסט, 3 במרץ 2021
  13. ↑ עמיר קורץ, בכירי נקסט ג'ן ייקנסו אישית על רשלנות חמורה והימנעות מדיווחים שליליים, באתר כלכליסט, 4 בדצמבר 2025
  14. ↑ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, שנה למלחמה, הרעיונות הפופוליסטיים של הימין הקיצוני כבר נידונים בצבא ובלשכת רה"מ, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2024
  15. ↑ גל גנות, כעת ניתן לפרסם: קמ"ן אוגדת עזה ב-7/10 הוא אריה עמידרור, בנו של האלוף במיל', באתר ynet, 1 באוקטובר 2026
  16. 1 2 איתי בלומנטל, סא"ל אריה עמידרור היה קצין המודיעין של אוגדת עזה ב-7 באוקטובר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 באוקטובר 2026
  17. ↑ ביני אשכנזי, אלו שמות המועמדים שהקואליציה שוקלת למנות לוועדת החקירה, באתר ישראל היום, ‏16/12/2025
  18. ↑ גל פרל, "תמיד לבדוק שוב, להצליב מידע, לאמת, לאושש ולהפריך", הבלוג "על הכוונת", 13 בספטמבר 2024.
  19. ↑ יעקב עמידרור, לא לוותר להם - לכבוש עם כניסה קרקעית, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2008
  20. ↑ יעקב עמידרור, באתר ישראל היום, 30 בדצמבר 2008
  21. ↑ אריק גרינשטיין, עמידרור: אם כבר נכנסים אז עד הסוף, באתר מידה, 8 ביולי 2014
  22. ↑ יעקב עמידרור, זכות הציבור לדעת על הקרן החדשה, ישראל היום
  23. ↑ יעקב עמידרור, במישרין או בעקיפין - נזקי הקרן החדשה, באתר ישראל היום, 23 באפריל 2010
  24. ↑ כשהדרגות משחקות במגרש הפוליטי, באתר ישראל היום, 14 במרץ 2015
  25. ↑ "איראן: סקירה רב-ממדית | מאת האלוף (מיל') יעקב עמידרור". JISS. 2017-10-31.
  26. ↑ יעקב עמידרור, הגישות לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים, באתר מרכז בגין-סאדאת, ‏פברואר 2017.
  27. ↑ יעקב עמידרור "תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל" בין הקטבים גיליון 28–30, אוקטובר 2020, עמ' 19–34
  28. ↑ יעקב עמידרור, מדיניות ישראל בטיפול בהסלמה בדרום (ריאיון), באתרמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), 23 באוקטובר 2018
  29. ↑ ישי שנרב, ‏הידלין והיפוכו: פרשני הביטחון הלאומיים לא מפסיקים לסתור את עצמם, בעיתון מקור ראשון, 29 בספטמבר 2024
  30. ↑ יעקב עמידרור, "ההתעצמות האיראנית", באתר מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), 9 בדצמבר 2019
  31. ↑ אלוף (מיל') יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל"ל, על הדרך לחקור את מאורעות 7 באוקטובר: "אני חושב שעדיף לחפש פגמים מאשר אשמים", 103fm, ‏5 ביוני 2024
  32. ↑ אריאל ויטמן, ‏יעקב עמידרור: חמישה תנאים לפני שיוצאים למלחמה, באתר גלובס, 4 ביוני 2024
  33. ↑ אתר למנויים בלבד סמי פרץ, מלחמה ארוכה, באדיבות אלוף במיל' עמידרור, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2024
  34. ↑ אתר למנויים בלבד ניר גונטז', אתה מתנגד לוועדת חקירה ולא מציין שהבן שלך היה בכיר באוגדת עזה ב–7 באוקטובר. "ההתנגדות שלי עקרונית", באתר הארץ, 30 בספטמבר 2025
  35. ↑ האב השכול התפרץ - יעקב עמידרור הגיב במילים קשות, באתר מעריב אונליין, 23 ביוני 2026
  36. ↑ יעל יפה, עמרי מניב, אחרי מאבק משפטי: בית המשפט העליון אישר לפרסם את שמו של קמ"ן אוגדת עזה ב-7 באוקטובר – אריה עמידרור, באתר מאקו, 1 באוקטובר 2026
  37. ↑ אילנה דיין, חשיפת "עובדה": פרטי התכתובת הדרמטית מתוך יחידה 8200: "מוות בקיבוץ, בכל מחיר", באתר מאקו, 27 בנובמבר 2023
  38. ↑ עדו בן פורת, דתי לא יכול לענות לטלפון האדום בשבת? יעקב עמידרור: "אחד המשפטים המעליבים שאמרו לי בחיי", באתר ערוץ 7, 15 ביוני 2021
יעקב עמידור - תבניות ניווט