גולד קוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גולד קוסט
Gold Coast
Gold Coast skyline 2012.jpg
קו הרקיע של גולד קוסט – 2012
מדינה אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
מדינה קווינסלנדקווינסלנד  קווינסלנד
ראש העיר טום טייט
שפה רשמית אנגלית
תאריך ייסוד 1958
שטח 414.3 קמ"ר
גובה 12 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 507,642 (2011)
 ‑ צפיפות 972 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 28°1′0″S 153°24′0″E / 28.01667°S 153.40000°E / -28.01667; 153.40000קואורדינטות: 28°1′0″S 153°24′0″E / 28.01667°S 153.40000°E / -28.01667; 153.40000
אזור זמן UTC +10
http://www.goldcoastcity.com.au/default.aspx

גולד קוסטאנגלית: Gold Coast) היא עיר חוף בדרום-מזרח מדינת קווינסלנד שבאוסטרליה. העיר שוכנת במרחק 94 ק"מ מדרום לבירת המדינה בריזביין. אוכלוסייתה מנתה 507,642 תושבים במפקד 2011,[1] מה שהופך אותה לעיר השנייה בגודלה במדינה, העיר השישית בגודלה בכל אוסטרליה, והעיר הגדולה ביותר באוסטרליה שאינה עיר בירה של אחת המדינות. העיר גם מהווה את מרכזו של המטרופולין הגדול ביותר באוסטרליה המשתרע על פני יותר ממדינה אחת. המטרופולין שלה כולל את העיר טוויד הידס שבניו סאות' ויילס ויחד עם המטרופולין של בריזביין היא יוצרת רצף של אזור אורבני שבו מתגוררים מעל שלושה מיליון תושבים.

מקור שמה של העיר שנוי במחלוקת. השם גולד קוסט ("חוף הזהב") ניתן לה כנראה על ידי יזמי נדל"ן אחרי מלחמת העולם השנייה. ההתיישבות האירופאית הראשונה בדרום-מזרח קווינסלנד הייתה מושבת העונשין ברדקליף (Redcliffe). האזור בו שוכנת היום גולד קוסט נותר בלתי מיושב עד ל-1823. באמצע המאה ה-19 משך פנים הארץ את המתיישבים. ב-1875 הוקמה סאות'פורט (Southport; כיום אחד מפרברי גולד קוסט) וזכתה במוניטין של אתר נופש מבודד ששימש את אנשי המעמד הגבוה של בריזביין.

גולד קוסט התפתחה באופן משמעותי לאחר הקמתו של אתר הנופש סרפרז פרדייז בסוף שנות העשרים של המאה ה-20. האזור שגשג בשנות השמונים וכיום העיר היא יעד תיירותי מוביל בזכות האקלים הסובטרופי שלה, חופי גלישת הגלים שבה, מערכת התעלות הבנויה בה, קו הרקיע הגבוה שלה, פארקי השעשועים הפועלים בה, חיי הלילה שלה והעורף שלה המתאפיין ביערות גשם.

גולד קוסט אמורה לארח את משחקי חבר העמים ב-2018.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של גולד קוסט מתחילה בהתיישבותם של האבוריג'ינים לפני כ-23,000 שנים. באזור ישבו כמה שבטים שהתפרנסו מציד, מדיג ומלקט. עם הגעתם של המתיישבים האירופאים השתלבו האבוריג'ינים במרקם הכלכלי של האזור כשהם עובדים בענפי החקלאות, הדיג, שליית הצדפים, היערנות, וגידול הסוכר. חלק מהאבוריג'ינים הועסקו בעבודות משק בית באחוזותיהם של המתיישבים העשירים.

ראשית ההתיישבות האירופאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירופאי הראשון שפקד את גולד קוסט היה ג'יימס קוק שחלף במקום ב-16 במאי 1770. החוקר הבא שהפליג במימי האזור היה מתיו פלינדרס ב-1802 וב-1823 נחת במקום ג'ון אוקסלי (John Oxley). רק ב-1840 החל האזור לעורר את תשומת לבם של המתיישבים והמודדים של ממשלת ניו סאות' ויילס ביצעו מדידות באזור. באמצע המאה ה-19 החלו לפעול באזורי הארץ הפנימיים חוטבי עצים וב-1865 נבנתה נארנג (Nerang), כיום אחד מפרברי גולד קוסט. אזורי המישור בסביבה פותחו כשטחים חקלאיים לגידול בקר, קנה סוכר וכותנה. ב-1875 הוקמה סאות'פורט.

אזור נופש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1885 בנה מושל קווינסלנד בית קיט על גבעה מצפון לסאות'פורט ואזור החוף הפך להיות אתר נופש פופולרי בקרב עשירי בריזביין. הדרך בין בריזביין לסאות'פורט הייתה משובשת ורצופה במעברי נחלים וההגעה לאזור הייתה קלה יותר בדרך הים. בשנת 1889 נסללה למקום מסילת ברזל והוקמו לאורך החוף בתי הארחה ובתי מלון רבים.

במהלך המאה ה-19 עלו ספינות רבות באזור על שירטון. הידועה מבניהן הייתה הספינה "הנסיך הסקוטי" (The Scottish Prince) שנשאה מטען של ויסקי, פשתן וסחורות שונות וטבעה ב-1887. כיום הספינה מכוסה אלמוגים והיא מהווה מקום מקלט לאכולוסיית בעלי חיים ימיים מגוונת.

עד אמצע שנות העשרים של המאה העשרים גדלה האוכלוסייה הקבועה של האזור בהדרגה, אז נסלל כביש החוף בין בריזביין לבין סאות'פורט ונבנו בתי מלון נוספים. הקפיצה הגדולה של ענף התיירות באזור החלה.

ככול שהאנשים החלו להסתמך על כלי רכבם, גדל מספר הנופשים שהשתמשו בכביש החוף בדרכם לסאות'פורט. בשנות השלושים המשיכה רצועת החוף להתפתח ונבנו בתי מלון ואתרי נופש נוספים. ב-1933 ביקשו תושבי העיירה אלסון (Elston) לשנות את שמה לסרפרז פרדייז. המלון בעיירה נשרף כליל ב-1936, אך מבנה גדול יותר בסגנון אר דקו הוקם מחדש עד מהרה ובמקום הוקם גם גן חיות. בתקופת מלחמת העולם השנייה בנה הצבא האמריקני באזור כמה מתקני נופש עבור החיילים ובתי חולים צבאיים. חיל האוויר המלכותי האוסטרלי השתמש באזור החוף כמשטח נחיתה למטוסים ימיים.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה שימש האזור אתר נופש פופולרי לחיילים המשוחררים. בתקופה זו החל השם גולד קוסט ("חוף הזהב") להשתרש. אחת הדעות היא שהשם נהגה על ידי עיתונאי שכתב כי מחירי הגלידה בחוף מרקיעי שחקים, אך הדעות על כך חלוקות . עם התפתחותה של תעשיית התיירות בשנות החמישים החלו עסקים רבים באזור לאמץ את המונח חוף הזהב בשמם. ב-23 באוקטובר 1958 הוקמה רשמית מועצת העיר גולד קוסט והיא הוכרזה רשמית כעיר תוך פחות משנה לאחר מכן.

האזור המשיך להתפתח והפך להיות יעד נופש לתושבי ערים רבות בפנים הארץ. הוקמו דירות נופש וחניוני קמפינג רבים. במקביל מוסדו שירותי הצלה בחופים. בשנות השישים נבנו בתי מלון רבי קומות ודירות נופש נוספות. מלון סרפרז פרדייז הפך להיות היעד המוביל בעיר ובשנת 1965 הועסקו מטעמו נערות ששלשלו מטבעות למדחנים כדי שהנופשים לא יקנסו.

בשנות השבעים המשיך האזור להתפתח במהירות וב-1981 נפתח בעיר נמל תעופה בינלאומי. גולד קוסט הפכה להיות היעד התיירותי מספר אחד של אוסטרליה. עם כניסתן של השקעות יפניות החל קו הרקיע של העיר לגדול ונבנו פארקי שעשועים רבים. שיאו של תהליך זה הגיע בשנת 2005 עם הקמתו של מגדל Q1 שהוא בניין המגורים הגבוה בעולם.


מזג אוויר בגולד קוסט
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 29 28 28 26 23 21 21 22 24 25 27 28
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 22 22 21 18 15 13 12 12 15 17 19 20
משקעים ממוצעים (מ"מ) 105 177 95 106 123 116 46 58 44 88 140 124

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גולד קוסט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]