גיבון לבן-לחיים דרומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןגיבון לבן-לחיים דרומי
מצב שימור
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
סכנת הכחדה חמורה (CR)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: בעלי אף יבש
משפחה: הילובטידים
סוג: גיבון מצויץ
מין: גיבון לבן-לחיים דרומי
שם מדעי
Nomascus siki
Delacour, 1951
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיבון לבן-לחיים דרומי (שם מדעי: Nomascus siki) הוא מין בסוג גיבון מצויץ, השייך למשפחת הגיבונים.

תיאור פיזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקלו נע בין 5–8 ק"ג אורך הגוף כולל הראש 45–64 ס"מ. צבע פרוות הזכרים שחורה עם לחיים לבנות, בעוד שלנקבות פרווה צהובה/זהובה עם כתמים כהים באברי המין ובפטמות ובקצות כפות הגפיים. המין נולד כשצבע פרוותו לבן/צהבהב אך עד גיל שנה מתכהת ונעשית שחורה. פרוות הזכרים נשארת שחורה ואילו הנקבות חוזרות לפרווה זהובה עם הבגרות המינית. לעיתים הנקבה גדולה במעט מהזכר. השיער צפוף על העור, 2000 שערות בסמ"ר, כדי למנוע חדירת מים ולחות שתקרר את גוף הגיבון ביערות הגשם. הזכרים של מין זה מזכירים את הזכרים במין גיבון לבן-לחיים צפוני. למין שק גרון חיצוני קטן (לא כמו הסיאמנג) המשמש כתיבת תהודה להגברת קולו.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין מונוגמי. הזוג וצאצאיו שומרים על הטריטוריה. המין מגיע לבגרות מינית בגיל 8 שנים. תקופת הייחום אורכת כ-28 יום בדומה לאדם, אין שינויי צורה אך איבר המין משנה צבעו. אין קשר עונתי לבחירת העיתוי לילודה. הזכרים יוזמים את ההזדווגות יותר מהנקבות, אך ההזדווגות מותנית בהסכמת הנקבה, ובסמנה לזכר על ידי "השתחוות" לעברו שהיא מוכנה.

צאצא יחיד נולד כל 2–3 שנים, לאחר תקופת הריון של 7–8 חודשים. הנקבה מינקת את הצאצא הנולד במשך שנתיים, שהזכר וצאצא בוגר מסייעים בהגנה עליו ובחינוכו.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר תנועתו של הגיבון, 90% מהיממה, היא ברכיאלית - התקדמות על ידי התנדנדות בין ענפי העצים. בנדנוד אחד הוא עובר מרחק של 3 מטרים וכ-850 מטרים ביום אחד. בשעת הליכתם על הקרקע, הם מרימים את ידיהם מעל הראש, כדי לאזן את הגוף, אולם הליכתם על הקרקע נעשית לעיתים רחוקות ולמרחקים קצרים. בשעת האכילה, המין נצפה מטפס. המין אינו שוחה ונמנע מהתקרבות למקווי מים. הגיבונים מגנים על נחלתם בחריפות מפני פולשים, על ידי השמעת קולות עזים וכן ברדיפה אחר פולשים. קולותיהם משמשים אף לתקשורת בין בני הזוג ולמטרת חיזוק הקשר, ונעשים על ידי הזכר והנקבה גם יחד. לעיתים נאספות משפחות יחדיו כדי ללקט מזון יחדיו, לנוח בצוותא ולהשתתף במלאכת ניקוי הגוף. תוחלת החיים היא כ-28 שנים.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר התזונה של המין היא פירות הנמצאים בצמרות העצים הטרופיים, בעיקר פירות עשירים בסוכר כתאנים. המין נצפה אוכל גם עלים ופרחים. תזונה המתבססת כמעט רק על פירות היא בעייתית, בשל עונתיות הפירות וכן תפוצתם הנמוכה בתוך היער. על כן צורת התניידות הגיבונים, עוזרת לו לנוע בין אזורי המזון במהירות.

תפוצה ואזור מגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבון לבן-לחיים דרומי שוכן ביערות הטרופיים וביערות העד בצפון וייטנאם ובדרום האי היינן שבסין, וכן מס' פרטים בלאוס.

שימור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

למין ערך חינוכי ותרבותי עבור האדם, גם בשל דמיונו הגנטי לאדם וגם בשל אצילות תנועותיו, ההופכות אותו למיצג מבוקש בגני חיות. לעיתים ניצוד המין או נתפסים גוריו ומוחזקים כחיות שעשועים - בעיקר בארצות המוצא. בסין נחשב בשר הגיבון למעדן, ועצמותיו נחשבים כתרופה עממית לראומטיזם. במדינות המקור, מתקיימות תוכניות לשימור המין שנוכחתו הדלדלה בעקבות בירוא היערות והמלחמות שעבר האזור. כיום נמצא המין בסכנת הכחדה מיידית.

עד לשנת 2000 היה נחשב גיבון לבן-לחיים דרומי כתת-מין של גיבון לבן-לחיים צפוני, אך כעת מוגדר כמין נפרד. בעבר השתייכו שניהם בטעות למין גיבון צהוב-לחיים (N. gabriellae) עד שמחקרים הראו שמדובר במינים שונים בהופעתם החיצונית וכן בהתנהגותם ובקולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיבון לבן-לחיים דרומי באתר הרשימה האדומה של IUCN