גידו וסטרוולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גידו וסטרוולה, 2012

גידוֹ וֶסטֶרוֶולֶהגרמנית: Guido Westerwelle;‏ 27 בדצמבר 196118 במרץ 2016) היה פוליטיקאי גרמני. כיהן כשר החוץ בממשלתה השנייה של אנגלה מרקל וכסגן קנצלרית גרמניה. היה להומוסקסואל הגלוי הראשון שכיהן בתפקיד בכיר זה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסטרוולה נולד בבאד הונף שבמדינת נורדריין-וסטפאליה. הוא למד משפטים באוניברסיטת בון, וב-1994 השלים דוקטורט במשפטים באוניברסיטה הפתוחה של האגן.

הצטרף למפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP) ב-1980, ונמנה עם מקימי המשמרת הצעירה של המפלגה, 'הליברלים הצעירים'. הוא חבר המועצה המרכזית של המפלגה מאז 1988, וב-1994 מונה למזכ"ל המפלגה. וסטרוולה נבחר לבונדסטאג (הפרלמנט הגרמני) ב-1996 וירש את וולפגאנג גרהרט בראשות המפלגה בשנת 2002. במסגרת זו כיהן בתפקיד יו"ר האופוזיציה בבונדסטאג. כחודש אחרי הצלחתה של המפלגה בבחירות 2009 (14.9%), הקימה הקנצלרית אנגלה מרקל קואליציה עם ה-FDP; במסגרת ההסכם הקואליציוני מונה גידו וסטרוולה לשר החוץ של גרמניה ולסגן הקנצלרית.[1]

בחודש מאי 2001 נבחר כמנהיג מפלגתה- FDP, משרה שהחזיק בה עד אפריל 2011, אז הודיע שהוא מעדיף להתרכז בתפקידו כשר החוץ. כיהן כשר החוץ הגרמני בממשלתה השנייה של אנגלה מרקל (28 באוקטובר 200917 בדצמבר 2013). במהלך הקדנציה פרש מתפקידו כיו"ר המפלגה הליברלית עקב הפסדים משמעותיים של מפלגתו בבחירות המקומיות בגרמניה ולאור רצונו להתמקד בתפקידו כשר החוץ. בשל הנסיבות, פרש גם מתפקידו כסגן קנצלרית גרמניה, והעביר זאת למחליפו, פיליפ רסלר, עד לאחרונה שר הבריאות וכיום שר הכלכלה.

ב-1 בפברואר 2012 במוזיאון יד ושם בירושלים חתמו בשם ממשלת גרמניה, גידו וסטרוולה ובשם ממשלת ישראל שר החינוך גדעון סער, על סיוע כספי למוסד ההנצחה בסך מליון יורו בשנה (כ-5 מיליון שקל) לתקופה של עשר שנים.[2]

וסטרוולה הוא הומוסקסואל מוצהר. הוא יצא מהארון ב-20 ביולי 2004, במסיבת יום הולדתה ה-50 של אנגלה מרקל, אליה הופיע עם בן זוגו, מייקל מרונץ.[3] ב-17 בספטמבר 2010 נישא לבן זוגו בבון.

ב-20 ביוני 2014 דווח כי ווסטוולה לקה בלוקמיה חריפה וב-18 במרץ 2016 נפטר מהמחלה.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גידו וסטרוולה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]