המפלגה הדמוקרטית החופשית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המפלגה הדמוקרטית החופשית
Freie Demokratische Partei
Logo der Freien Demokraten.svg
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיג כריסטיאן לינדנר עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת ייסוד 11 בדצמבר 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות ליברליזם, ליברליזם קלאסי עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגונים בינלאומיים האינטרנציונל הליברלי, מפלגת הברית של ליברלים ודמוקרטים באירופה, התנועה האירופית גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
צבעים רשמיים צהוב עריכת הנתון בוויקינתונים
www.fdp.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו המפלגה הדמוקרטית החופשית

המפלגה הדמוקרטית החופשיתגרמנית: Freie Demokratische Partei, בקיצור FDP) היא מפלגת מרכז-ימין ליברל-קלאסית בגרמניה. המפלגה הייתה השלישית או הרביעית בגודלה מאז כוננה מחדש הדמוקרטיה במערב גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה ועד בחירות 2013, שבהן לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הדמוקרטית החופשית נוסדה בשנת 1948 על ידי חברי המפלגות הליברליות לשעבר אשר היו קיימות בגרמניה של לפני מלחמת העולם השנייה, "המפלגה הדמוקרטית הגרמנית", ו"מפלגת העם הגרמני".

נשיאה הראשון של גרמניה המערבית, תיאודור הויס, השתייך למפלגה הליברלית.

במשך רוב ההיסטוריה של הרפובליקה הפדרלית, היא החזיקה בכוח יחסי הכוחות בבונדסטאג. המפלגה, התומכת מאוד בזכויות האדם, זכויות האזרח, והאינטרנציונליזם, עברה מהמרכז למרכז-ימין במהלך הזמן, תוך חיזוק תמיכתה בערכי הליברליזם הכלכלי, בקידום השוק חופשי ובמדיניות הפרטה.

בבחירות שנערכו בגרמניה ב-2005 הגדילו הליברלים את כוחם, זכו ב-9.8% מהקולות והפכו למפלגה השלישית בגודלה, אך המפלגה נותרה באופוזיציה, כיוון שהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית נאלצה להקים קואליציה רחבה עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה מן השמאל-מרכז, על אף שעמדותיה קרובות יותר לאלה של המפלגה הדמוקרטית החופשית.

ב-2009 עלתה התמיכה במפלגה לשיא של 14.8%, והיא נכנסה לממשלה כשותפה זוטרה של הנוצרים-דמוקרטים. מנהיג המפלגה, גידו וסטרוולה, מונה לשר חוץ ולסגן קנצלר בממשלתה השנייה של אנגלה מרקל. בהיותה בממשלה ירדו שיעורי התמיכה במפלגה בשיעור ניכר, לעומת עלייה בתמיכה בנוצרים-דמוקרטים, והיא נחלה מפלות בבחירות אזוריות. התפטרותו של וסטרוולה מההנהגה לטובת פיליפ רסלר לא שינתה את המגמה, ובבחירות שנערכו בספטמבר 2013 זכתה המפלגה רק ב-4.8% מן הקולות, מעט פחות מאחוז החסימה העומד בגרמניה על 5%. לראשונה מאז 1949 לא זכתה המפלגה לייצוג בבונדסטאג.

עם סיום מערכת הבחירות האחרונה לבונדסטאג בחרה המפלגה הליברלית בכריסטין לינדר כמנהיגה החדשה של המפלגה במקום פיליפ רסלר. בבחירות הכלליות שנערכו ב-2017, זכתה המפלגה ב-10.7% מקולות המצביעים ובכך זכתה לייצוג של 78 חברים בבונדסטאג.

עמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה מתנגדת לשותפותה של גרמניה בגוש האירו ותומכת בהיפרדות מהאיחוד המוניטרי של האיחוד האירופי. עם זאת, היא תומכת בשותפותה של גרמניה באיחוד האירופי בנושאי חוץ וביטחון.

שערוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שערורייה שנקשרה למפלגה הייתה קשורה לסגנו של שר החוץ הגרמני וסטרוולה, עת כיהן כיו"ר ה-FDP, יורגן מלמן (Jürgen Möllemann), אשר הביע עמדות אנטי-יהודיות ותקף את אריאל שרון ואת סגן יו"ר ארגון הגג של הקהילות היהודיות בגרמניה, מישל פרידמן. בעקבות הסערה הציבורית שהתעוררה, הופעל לחץ על מלמן והוא התפטר מהמפלגה ונשאר פרלמנטר עצמאי. כמו כן, נקשרו פרשיות העלמות מס לשמו הקשורות למימון מסע הבחירות שלו וחסינותו הוסרה. מלמן מת ב-5 ביוני 2003 וככל הנראה הוא התאבד בקפיצה ממטוס. מלמן, שהיה צנחן מנוסה, לא פתח את מצנחו והתרסק אל האדמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]