גיור כהלכה (רשת בתי דין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיור כהלכה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2015–הווה (כ־9 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.giyur.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיור כהלכה היא רשת בתי דין אורתודוקסיים פרטיים לגיור, המנוהלת על ידי יעל בלנקי ופועלת תחת חסותה של עמותת עתים. הוקמה בישראל באוגוסט 2015 על ידי רבנים מהציונות הדתית, בשיתוף עם עמותת עתים, בית מורשה ואור תורה סטון, ובתמיכת הסוכנות היהודית והפדרציה היהודית של ניו-יורק.

הרשת מיועדת לישראלים שהם אינם יהודים אך הם צאצאים ליהודים. הגיור ברשת מאפשר רישום היהדות במרשם האוכלוסין אך אינו מוכר לצורך נישואים על ידי הרבנות הראשית. הקמת בית הדין לוותה בביקורת חריפה מצד מרבית הרבנים בישראל, הן בשל מחלוקות בהלכות גיור, והן בשל פגיעה לדעתם בממסד הגיור של הרבנות הראשית.[1] הרב נחום אליעזר רבינוביץ' השיב למבקרים: "יש המנסים להציג אותנו כמקלים אך למען האמת אנחנו מחמירים. אנחנו מחמירים בשלמות העם ובקדושת העם. ראוי לציין כי זוהי הדרך בה הלכו גדולי הרבנים בכל הדורות".[2]

פעילות הרשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת ישראל חיים כ-400 אלף עולים וצאצאיהם שהגיעו לארץ מתוקף חוק השבות, כלומר להם או לבן זוגם יש אב או סב יהודי, אך הם אינם יהודים על פי ההלכה. רבים מהם מבקשים להיות מוכרים כיהודים. רשת בתי הדין מציעה להם מערכת גיור שהיא מגדירה כתהליך "נגיש, אישי ומכבד" לקטינים ומבוגרים. הבדל בולט בין הרשת לבין בתי הדין הממלכתיים הוא שהדיינים ברשת מאפשרים גיור של ילדים מתחת לגיל בר/ בת מצווה שאמם אינה מתגיירת עמם. כמו כן, אינם דורשים שהילד המתגייר יתחנך בבית ספר דתי[3]. בתי הדין הממלכתיים מסרבים לגייר ילדים כאלה, בנימוק שלאור הניסיון צפוי שברוב המקרים הם לא יתמידו בשמירת מצוות. מדיניות הרשת מתבססת על הערכה שלילד אשר גדל בישראל, כחלק מחברה ישראלית-יהודית, זהות ושייכות יהודית, ודי בזה כדי לאפשר את גיורו. המסלול קיים עבור ילדים לזוגות מנישואי תערובת, ילדים מאומצים וכאלה שנולדו מהליך פונדקאות או תרומת ביצית שנעשו באופן שעורר ספק על יהדותם של הילדים.

בראש רשת בתי הדין עמד עד לפטירתו הרב נחום אליעזר רבינוביץ'. היום חברים ברשת 'גיור כהלכה' כשישים רבנים, המשמשים בפועל כדייני גיור בבתי הדין של הרשת. ביניהם: הרב שלמה ריסקין, הרב דוד סתיו, הרב רא"ם הכהן, הרב חיים אמסלם, הרב יעקב מדן, הרב אליעזר מלמד, הרב יהודה גלעד, הרב שלמה וילק, הרב שאול פרבר, הרב אורן דובדבני, הרב יהושוע רייך. בתי הדין של הרשת מתכנסים באזור ירושלים, המרכז והצפון.

הגיור ברשת אינו מוכר על ידי הרבנות הראשית לצורך רישום נישואין. בחודש ספטמבר 2018 פסק לראשונה בית המשפט כי על משרד הפנים לרשום במרשם האוכלוסין כיהודייה, ישראלית שהתגיירה ברשת, בהתייחס לנסיבות המיוחדות של אותו מקרה ובהיעדר התנגדות של משרד הפנים.[4] מאז מאות ממתגיירי הרשת נרשמו כיהודים בסעיפי הדת והלאום במרשם האוכלוסין.

נכון לסוף שנת 2021 התגיירו ברשת למעלה מ-1,500 מתגיירים.[5]

ביקורת על הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו למשל מאמר של הרב יהודה הלוי עמיחי, "גיור קטינים בימינו", אמנות עתיך 118 (תשע"ח), עמ' 114–127, באתר מכון התורה והארץ.
  2. ^ גיל קלנר, ‏הרב רבינוביץ' מגיב לביקורת: "אנחנו מחמירים בשלמות העם", באתר "סרוגים", 11 באוגוסט 2015
  3. ^ "שאלות נפוצות", באתר הרשת
  4. ^ קובי נחשוני, פסיקה היסטורית: המדינה תכיר בגיור פרטי, באתר ynet, 13 בספטמבר 2018 אבישי גרינצייג, אריק בנדר, ‏לראשונה: גיור בבית דין פרטי יירשם במרשם האוכלוסין, באתר מעריב אונליין, 13 בספטמבר 2018
  5. ^ בשיתוף עמותת עתים, ‏"אתגר דתי ראשון במעלה": כך תסייעו לגיור ההלכתי, באתר "סרוגים", 15 בדצמבר 2021