גיס 441
 | |
| סמל פיקוד הדרום ששימש את הגיס | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צבא הגנה לישראל |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1974–2004 (כ־30 שנה)  |
| מלחמות |
 מלחמת לבנון הראשונה |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 פיקוד הדרום |
| דרגת המפקד |
 אלוף |
| מפקדים | מפקדי הגיס |
גיס 441 (הגיס הדרומי) הייתה מפקדת שדה בדרג המבצעי של צה"ל, שהייתה כפופה לפיקוד הדרום, ונועדה לשמש כגוף לפיקוד ושליטה בתווך שבין הפיקוד המרחבי והאוגדות הלוחמות. בראש הגיס עמד קצין בדרגת אלוף. מפקד הגיס האחרון היה האלוף יצחק בריק.
הקמה ופעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מלחמת יום הכיפורים, עלה הצורך בצה"ל להקים מפקדות שדה בכירות שימשו כגוף לפיקוד ולשליטה בתווך שבין הפיקוד המרחבי לבין והאוגדות, וזאת בעיקר על מנת להביא לסנרגיה בהפעלת הכוח במבצעים דוגמת צליחה והבקעה, בהם פועלות במרחב מספר אוגדות. בנוסף, הגידול בהיקף המסגרות של כוחות האויב בחזיתות השונות, מורכבות המכשולים הקרקעיים ועוצמת האש הצפויה בזירות הלחימה חייבו אף הם הקמת מפקדת ביניים שכזו.[1]
בנובמבר 1974 הורתה מחלקת תוא"ר (תכנון וארגון) באג"ם על הקמת שתי מפקדות של "כוח משימה על-אוגדתי" הכפופות מנהלתית לפיקודים המרחביים צפון ודרום, המשימות של מפקדות אלה היו: לעסוק בתכנון מבצעי של כוח משימה על-אוגדתי בגזרת הפיקוד המרחבי; ולפקד במלחמה על כוח משימה על-אוגדתי למשימות מוגדרות בגזרת הפיקוד המרחבי.[1]
מבין שני הגיסות שהוקמו בצה"ל, גיס 441 בפיקודו של אלוף אריאל שרון היה הראשון שהוקם ותורגל. איומים צפויים בחזית סיני אל מול הצבא המצרי שהשתקם והתעצם אחרי מלחמת יום הכיפורים, חייבו מתן מענה.[1]
המפקדה המצומצמת, שאמצה את השם גיס רק בפברואר 1975, כללה את מפקד הגיס, סגנו, ראש המטה ובצדם מספר קציני מטה בסדיר ובמילואים ובהם קצין אג"ם, קצין מודיעין, קצין הנדסה, קצין קשר, קצין סיוע ארטילרי, קצין תיאום אוויר, קצין נ"מ, קצין שלישות וקציני אפסנאות ובהם תחזוקה, חימוש ורפואה.[1]
במרץ 1975 ליווה הגיס תרגיל הקמה של גיס 479 בסיני. הגיס התמקם במחנה נתן והוקם גרעים סדיר על בסיס שני סא"לים – עוזר קצין אג"ם ועוזר קמ"ן.[1]
ב־1979 נבחן שוב מבנה הגיס והוחלט לבנותו כמפקדה גדולה יותר שתוכל לפקד על אוגדות, על חטיבות עצמאיות ועל גופים מסייעים שיוקצו בהתאם לצורכי המשימה. על מנת לאפשר פיקוד ושליטה בסדר הכוחות הגדול של הגיס הוחלט להקים למפקדה גדוד קשר גיסי. מפקדת הגיס גדלה למאות חיילים סדירים, וב־1977 מונה יעקב שפיר כרמ"ט סדיר לגיס בדרגת אל"ם, לקראת תרגיל גיסי גדול שתוכנן.[1]
הגיס היה מעורב במבצע רמון להיערכות צה"ל מחדש עקב פינוי סיני בעקבות הסכם השלום עם מצרים. בפברואר 1982 מונה תא"ל עודד טירה כסגן מפקד הגיס סדיר, והגיס הופעל בפיקודו בפינוי חבל ימית.[1]
במלחמת לבנון הראשונה תוכנן שהגיס ישמש כעתודה המטכ"לית וככזו השתלבה בתוכניות של פיקוד הצפון. במפקדת הגיס הוצבו אלוף יעקב אבן מפקד המכללה לביטחון לאומי ואלוף אברהם רותם. לאחר המלחמה התמנה אלוף אמיר דרורי למפקד הגיס בהיותו בשנת לימודים.
ב־1985 מונה אלוף עמנואל סקל למפקד הגיס בסדיר, לאחר שלא הוענק לו תפקיד אחר במטכ"ל. תחת סקל שימש הגיס כמנהלת תרגילים לתרגילים צה"ליים, בהם תרגילים לגיס 479 וליחידות פיקוד הצפון. הגיס הקים מפקדה עורפית במרכז לתכנון.[1]
הדילמות בדבר מיקומו של הגיס כדרג ביניים מלא בין הפיקוד המרחבי לבין האוגדות, המשיכו להוות מוקד לוויכוח בצה"ל. בפועל גדלה מפקדת הגיס להיקפים של מאות אנשים. בצד התכנונים האופרטיביים בגזרות השונות המשיכה מפקדת הגיס להכין תרגילים ולשמש מעטה לתרגילי האוגדות במרחב פיקוד הדרום כמו גם במרחבי הפיקודים האחרים. מפקדת הגיס הקפידה לשמור על כשירותה המבצעית בסדרה של תרגילי גיוס וכוננות ותרגילי פריסה ודילוגים שאפינו את השגרה וחזרו על עצמם מדי מספר חודשים.
תחת פיקודם של האלופים בסדיר ובמילואים עמנואל סקל, עוזי דיין ויצחק בריק המשיך הגיס לתכנן ולתרגל לחימה בגזרות השונות. לשיאה הגיעה הפעילות בשנים 1990–1991 במהלך מלחמת המפרץ בשל חשש מהתפתחויות בחזית המזרחית. תחת פיקודו של האלוף עוזי דיין פיקד הגיס על סדרת תרגילים שנועדו לבחון תפיסת הפעלה מתקדמת של הכוחות. לראשונה הוכנסו אז מחשבים לצורכי תכנון ושליטה גם בדרג השדה.
בעקבות השינויים בסדרי העדיפות ובסדרי הכוח אדם של צה"ל בשנת 2004 פורקה מפקדת הגיס ואנשיה השתלבו במפקדות אחרות ובעיקר באלו של הגייסות האחרים בצה"ל.
מפקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אריאל שרון | 1974 – 1975 | לימים ראש הממשלה ה-11 של מדינת ישראל |
| אברהם רותם | 1977 – 1982 | במקביל לתפקידו כראש מה"ד |
| דן שומרון | 1982 – 1983 | לימים הרמטכ"ל ה-13 של צה"ל |
| אמיר דרורי | ספטמבר 1983 – 1984 | לימים סגן ראש המטה הכללי |
| עמנואל סקל | 1985 – ספטמבר 1992 | בסדיר עד 1988, במילואים 1988–19920 ובמקביל לתפקידו כמפקד מפח"ש (1990–1992) |
| עוזי דיין | ספטמבר 1992 – 1996 | לימים סגן ראש המטה הכללי |
| יצחק בריק | 1996 – 2005 | במקביל לתפקידו כמפקד המכללות הצבאיות ובמילואים |
- מפקדים סדירים
- אל"ם יעקב שפיר (1977, רמ"ט)
- תא"ל עודד טירה (פברואר 1982–1983, סגן מפקד)
- תא"ל גדעון אבידור (1983–1984, סגן מפקד)
- תא"ל גיורא חייקה (1984–1985, סגן מפקד)
- אלוף עמנואל סקל (1985 – ינואר 1988, מפקד הגיס)
- תא"ל דני בנדל (1988 – סגן מפקד הגיס. לאחר שחרורו המשיך לשמש כסגן מפקד הגיס במילואים)
- תא"ל דורון יזרעאלי (1988–1991 – רמ"ט הגיס. לאחר שחרור המשיך לכהן כרמ"ט הגיס במילואים)
- אלוף עמנואל סקל (דצמבר 1990 – ספטמבר 1992, מפקד הגיס)
- אלוף עוזי דיין (ספטמבר 1992 – מרץ 1996, מפקד הגיס)
- אלוף יצחק בריק (1996 – 1999)