עודד טירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עודד טירה
אין תמונה חופשית
לידה 18 בדצמבר 1940 (בן 78)
פתח תקווה ארץ ישראל
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19591986
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
תפקידים אזרחיים
נשיא התאחדות התעשיינים, נשיא ויו"ר חברת פניציה אמריקה-ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עודד טירה (נולד ב-18 בדצמבר 1940) הוא איש צבא ותעשיין ישראלי, שבתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כקצין תותחנים ראשי בדרגת תת-אלוף בשנים 19861983; נשיא ויו"ר מפעל הזכוכית פניציה אמריקה-ישראל, נשיא התאחדות התעשיינים בשנים 1999 עד 2005.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשכונת מחנה יהודה שבפתח תקווה בשם עודד טירס, בן יחיד לדב (שהיה מפקד גדוד בחיל התותחנים) ולדינה אולגה לבית מונץ. ב-1959 התגייס לצה"ל והתחיל את שירותו הצבאי בגדוד 403 של התותחנים. לאחר קורס קצינים שובץ בגדוד 404 ולאחר מספר חודשים עבר לשמש מדריך בקורס קציני תותחנים בבית הספר לתותחנות שדה. לקראת סוף שירותו הסדיר עבר קורס צניחה, כיוון שיועד לשרת במילואים בגדוד מרגמות כבדות מוצנח של חטיבה 80. ב-1961 השתחרר בדרגת סגן משנה.

לאחר שחרורו יצא ללימודי הנדסת תעשייה וניהול בטכניון, עבד כמהנדס ייצור במפעל הטקסטיל "צמרון", במפעל המזרנים אליאנס קיסריה, ומנהל ייצור בבית חרושת ויטה. במקביל שירת במילואים במערך המרגמות המוצנח והתקדם עד לתפקיד סמג"ד. במלחמת ששת הימים שירת כקצין קישור ארטילרי בגדוד 71 של חטיבה 55 תחת פיקודו של עוזי עילם, והשתתף בקרב על ירושלים.

במלחמת ההתשה התנדב לשרת כ"נמר" (כינוי לקציני מילואים ששירתו בהתנדבות בקו בר-לב), הוא שימש קצין תצפיות ארטילרי, סגן מפקד ואחראי על הארטילריה במוצב "הלשון". באוקטובר 1970 גויס על ידי קצין התותחנים של פיקוד הצפון, משה פלד (איינזינדלר) וקצין התותחנים הראשי אריה לוי לשירות הקבע במטרה להצטרף למשלחת חיל התותחנים לקראת קליטת תותחי הרומח בצה"ל. יחד עם המשלחת שהה מספר חודשים בפורט סיל שבאוקלהומה ושימש סגן מפקד גדוד הרומח הראשון בחיל, גדוד 55, עד 1972.

ב-1973 סיים לימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ומונה לקצין אג"ם באגד ארטילרי 209, "כידון" של עוצבת סיני. במלחמת יום הכיפורים הגן האגד על קו בר-לב, השתתף בצליחת התעלה ובכיתור הארמייה השלישית. ב-1974 מונה טירה למפקד גדוד 404 והיה אחראי להסבתו מתותחי M-50 לתותחי רוכב. שימש כמפקד קורס קציני תותחנים וקצין אג"ם במפקדת קצין תותחנים ראשי בטרם התמנה ב-1977 למפקד אגד כידון. לאחר לימודים במכללה לביטחון לאומי התמנה למפקד התותחנים של פיקוד הדרום וחבר בוועדה המשותפת לישראל ומצרים לאכיפת הסכם השלום בין המדינות. ב-1982 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד פינוי חבל ימית.

במלחמת לבנון הראשונה כיהן טירה כסגן מפקד עוצבה משוריינת וכסגן ראש מחלקת ההדרכה באגף מטה הכללי. באוגוסט 1983 התמנה לתפקיד קצין תותחנים ראשי, בו שימש עד שחרורו ב-1986.

קריירה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו החל בקריירה עסקית בחברת פניציה, ב-1989 מונה לנשיא החברה ומ-1999 משמש כיו"ר הדירקטוריון שלה, במסגרת עבודתו בחברה המייצרת זכוכית שטוחה, הוביל הקמת מפעל חדש באזור התעשייה שבציפורי שתוצרתו מיועדת ברובה לייצוא, זכה על כך בפרס התעשייה ב-1994 בקטגוריה הכללית. בינואר 1999 החליף את דן פרופר בתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים וכיהן במשרה זו עד ינואר 2005. בנוסף לעבודתו בפניציה מנהל את קרן ההשקעות מיילסטונס של המיליארדר האמריקאי ביל דווידסון ובמסגרת זו משמש כדירקטור בחברות הציבוריות ארד ופיברולן.

טירה נשוי ואב לארבעה ילדים, בעל תואר מוסמך בגאוגרפיה מאוניברסיטת חיפה. הוא משמש כיו"ר מועדון המאה של איגוד בוגרי הטכניון וסגן יו"ר עמותת בוגרי המכללה לביטחון לאומי. זכה ב-2008 בפרס מיוחד על מפעל חיים של לשכת המהנדסים. ב-2012 נבחר ליו"ר הוועד המנהל של מכון וינגייט.[1]

טירה יצא נגד הענקת פרס ישראל לזאב שטרנהל לאור תמיכתו בסרבנות.[2] בעימות מתוקשר אחר פרסם מודעת ענק בעיתון מעריב בו יצא במילים חריפות כנגד יהונתן גפן, בעל טור בעיתון, על רקע ביקורתו של גפן בטורו על מבצע עופרת יצוקה.[3]

בשנת 2006 ייסד טירה יחד עם אנשי חינוך, אישי ציבור, אנשי עסקים ואנשי אקדמיה את המכון למנהיגות העתיד. הוא ממייסדי מועצת הביטחון לישראל[4]

ב-2014 מונה ליו"ר המועצה הלאומית לספורט, גוף חדש שהוקם בשנה זו ותפקידו לגבש מדיניות כוללת וארוכת טווח לספורט בישראל.[5] במהלך הישיבה הראשונה של המועצה שחלה זמן קצר לאחר זכייתה של מכבי תל אביב ביורוליג, אמר טירה כי מכבי שיחקה עם "חמישה כושים", אמירה שעוררה סערה בשל תוכנה הגזעני.[6]

בשנת 2015 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "ללכת עם האנשים: סיפור חיים של מנהיגות" (הוצאת מטר).

טירה נישא לשלומית סחרוב (בתו של ישראל סחרוב).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]