עמנואל סקל
 | |
| לידה |
10 באוגוסט 1940 (בן 80) בית יוסף, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1958–1994 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
| עיטורים | |
 עיטור העוז | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנכ"ל חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א), מנכ"ל פוספטים בנגב | |
  | |
עמנואל סקל (נולד ב-10 באוגוסט 1940) הוא אלוף בצה"ל בדימוס, כיהן כמפקד מפקדת חילות השדה, קיבל את עיטור העוז במלחמת יום הכיפורים.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקל נולד במושב בית יוסף שבבקעת בית שאן, בן לאב יליד דמשק ואם ילידת פולין. בדצמבר 1945 עבר עם משפחתו לחולון. ב-1958 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם וכקצין בחטיבת גולני. את טבילת האש שלו עשה במבצע חרגול. השתחרר בדרגת סגן ב-1961. סקל למד גאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים את לימודי המוסמך שלו ב-1967[1]. במלחמת ששת הימים גויס למילואים ושירת כמפקד מחלקת תול"ר בסיירת חטיבת קרייתי, עימה השתתף בקרבות בחזית הירדנית[2].
ב-1968 חזר לשירות קבע בצבא, קיבל דרגת סרן ועשה הסבה לשריון[3]. בחיל השריון שירת תחילה כסגן מפקד פלוגה בגדוד 82 של חטיבה 7 וכמפקד פלוגה בגדוד 77 של החטיבה. לאחר שנתיים של שירות השתחרר שוב מהצבא, אך החליט להתגייס פעם נוספת. סקל הוצב בחטיבה 14, בה שירת כמפקד פלוגת הסיור וכסגן מפקד גדוד 9, גדוד החרמ"ש. במאי 1972 מונה למפקד גדוד 52 בחטיבה 14, תפקיד בו כיהן בזמן מלחמת יום הכיפורים.
ערב המלחמה היה הגדוד בפיקודו ממוקם בתעוזים באזור ראס סודר בגזרה הדרומית של החזית המצרית, כשהוא מאויש במלואו. עם פרוץ הקרבות עבר הגדוד לפיקודה של חטיבה 401, בפיקודו של דן שומרון, השתתף בקרבות הבלימה ובמתקפת הנגד, וצלח את התעלה עד שהתמקם בקילומטר ה-101; בקרבות ספג הגדוד אבדות כבדות. סקל קיבל את עיטור העוז על תפקודו במהלך ימי הלחימה: על כך שהגדוד בפיקודו סיכל מאמץ צליחה של המצרים בדרום האגם המר, השמיד כמעט כליל גדוד שריון מצרי, ועל כך שנחלץ לעזרת גדוד שכן במסגרת התקפה חטיבתית לאורך ציר המיתלה תוך שהוא חוצה מערך אויב של כוחות שריון וחי"ר.
בהמשך הקריירה הצבאית שלו מונה סקל למפקד חטיבה 691, חטיבת טנקי טירן, בשנים 1975–1977 פיקד על חטיבת שריון 401, לאחר מכן שימש ראש מחלקת תו"ל במחלקת ההדרכה. פיקד על עוצבת "בני חיל" (בית הספר לשריון), פיקד על אוגדה 252, אותה הנהיג בזמן הלחימה בגזרה המזרחית במלחמת לבנון הראשונה, ולמפקד גיס 441. פרש מצה"ל אך חזר לבקשתו של הרמטכ"ל אהוד ברק. בשנים 1990–1994 כיהן כמפקד מפקדת חילות השדה[4].
לאחר שפרש משירותו הצבאי, מונה סקל ב-1995 למנכ"ל חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א), תפקיד בו שימש עד 2005. כיהן כמנכ"ל חברת פוספטים בנגב וקיבל על ניהולו את פרס קפלן. בשנים שלאחר שיחרורו מתח ביקורת על מינויו של דן חלוץ לרמטכ"ל ועל תופעת ההשתמטות משירות צבאי[5]. לאחר מלחמת לבנון השנייה שב לשירות מילואים כחונכו של מפקד זרוע היבשה, האלוף בני גנץ[6].
ב-2010 הוענק לו הדוקטורט במדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן על עבודתו "הסדיר יבלום? החמצת ההכרעה בקרב המגננה במערב סיני במלחמת יום הכיפורים", על פיה פרסם גם ספר באותו שם בהוצאת מעריב שראה אור בשנת 2011. על ספרו זה זכה בשנת 2012 בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.
הוא חוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, ומרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי הרצליה.
סקל מתגורר ברחובות, נשוי לעדנה ואב לשלושה; בנו הבכור, יואב, שירת בסיירת גולני ונהרג ב-1986 במהלך מבצע בדרום לבנון.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסדיר יבלום? החמצת ההכרעה בקרב המגננה במערב סיני במלחמת יום הכיפורים, "הוצאת מעריב", 2011.
- בן הארץ, הוצאה אישית, 2015
- כי מלחמתה כה ארוכה, הוצאת דיאלוג, 2019
- ימי לבנון אוגדה 252 במלחמת שלום הגליל, ליאור שרף, 2019
- סיני שבלב, ליאור שרף - הפצות, 2020
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור המעשה בעבורו קיבל עמנואל סקל צל"ש במלחמת יום הכיפורים.
- עדות עמנואל סקל בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- הקלטות הקשר של עמנואל סקל עם פקודיו ודן שומרון באתר חטיבה 14
- עמנואל סקל, אוגדת סיני במלחמת שלום הגליל, מערכות 413, יולי 2007, עמ' 32–39
- שרי מקובר-בליקוב, איש הפלדה של מלחמת יום הכיפורים, באתר nrg, 30 בספטמבר 2011
- עודד מגידו, קריסת מערכות, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2011
- יעקב בר-און, "אהבתי את חיילי אהבת נפש": המפקד המעוטר שב לקרבות יום כיפור, באתר מעריב אונליין, 12 באוגוסט 2018
סיפורו של עמנואל סקל: כך נחתה עלי המלחמה, סרטון באתר יוטיוב- יריב פלג, אלוף (במיל') עמנואל סקל: "הסדיר היה יכול לבלום את המצרים בסיני", באתר ישראל היום, 24 בספטמבר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עדות עמנואל סקל בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון: "התגייסתי בנובמבר 1958. שרתתי בגולני והשתחררתי בדרגת סגן ב-1961".
- ^ עדות עמנואל סקל בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון: "בששת הימים שרתתי ביחידת סיור בחטיבת קרייתי. השתתפתי במלחמה בגדה".
- ^ גל פרל פינקל, הטנקים נראו "כמו אחרי מלחמה", אך האנשים – פלדה, באתר זמן ישראל, 27 באוגוסט 2020.
- ^ עמנואל רוזן, האלוף סקל מתגייס למטכ"ל, מעריב, 13 בדצמבר 1990.
- ^ דברים שנשא האלוף (במיל.) עמנואל סקל באזכרה ליואב בנו, 15.08.2007, "צריך להיאבק במגפת ההשתמטות בכל הכלים העומדים לרשות הדמוקרטיה ומנגנוני אכיפת החוק בישראל".
- ^ בני גנץ, מדברי הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ בערב השקת הספר, מתוך הכתבה "השקת הספר "הסדיר יבלום?", אתר "עמותת יד לשריון", "להערכה רבה עברתי אחרי מלחמת לבנון השנייה. אז ביקשתי מעמנואל והוא הצטרף בשמחה אליי כחונך שלי בזרוע היבשה, בתפקידו במילואים, והוא ליווה אותי בכל אחד מהתחקירים שהיו אחרי מלחמת לבנון השנייה, ובמרחק שנים רבות ללא עצלות להגיע לכל תחקיר, לשבת שעות רבות לעשות את זה באמת באמת מגובה העיניים, ובאמת מתוך ניסיון כן להקרין את הניסיון שלו. זה נתן לנו באמת עזרה ושירות טוב".
ראשי מפקדת חילות השדה (מפח"ש) וזרוע היבשה (ז"י) .svg){kind=small}
| |
|---|---|
|
| מפקדי חטיבה 401 | ||
|---|---|---|
|
- מפקדי זרוע היבשה
- אלופי צה"ל
- מפקדי חטיבה 401
- מפקדי עוצבת סיני
- מפקדי עוצבת בני חיל
- מעוטרי עיטור העוז במלחמת יום הכיפורים
- מנכ"לים ישראלים
- סגל מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים
- זוכי פרס קפלן
- זוכי פרס יצחק שדה
- מפקדי חטיבה 274
- מפקדי גדודים בחטיבה 401
- מפקדי גדודים בחטיבה 14
- אבות שכולים: חללי צה"ל
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן
- ישראלים שנולדו ב-1940