עמנואל סקל

עמנואל סקל

תאריך לידה	10 באוגוסט 1940 (בן 77)
מקום לידה	בית יוסף, ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת שירות	1958–1994
דרגה	אלוף
תפקידים צבאיים
מפקד גדוד 52 מפקד חטיבה 401 מפקד עוצבת סיני מפקד הגיס הדרומי מפקד מפקדת חילות השדה
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים
עיטור העוז
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א), מנכ"ל פוספטים בנגב

עמנואל סקל (נולד ב-10 באוגוסט 1940), אלוף בצה"ל, כיהן כמפקד מפקדת חילות השדה, קיבל את עיטור העוז במלחמת יום הכיפורים.

ביוגרפיה

סקל נולד במושב בית יוסף שבבקעת בית שאן, בגיל 6 עבר עם משפחתו לחולון. ב-1958 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גולני. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לחטיבה כמפקד מחלקה, עד לשחרורו בדרגת סגן ב-1961. סקל למד גאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים את לימודי המוסמך שלו ב-1967. במלחמת ששת הימים גויס למילואים ושירת כקצין בסיירת חטיבת קרייתי, עימה השתתף בקרבות בחזית הירדנית.

ב-1968 חזר לשירות קבע בצבא, קיבל דרגת סרן ועשה הסבה לשריון. בחיל השריון שירת תחילה כסגן מפקד פלוגה בגדוד 82 של חטיבה 7 וכמפקד פלוגה בגדוד 77 של החטיבה. לאחר שנתיים של שירות השתחרר שוב מהצבא, אך החליט להתגייס פעם נוספת. סקל הוצב בחטיבה 14, בה שירת כמפקד פלוגת הסיור וכסגן מפקד גדוד 9, גדוד החרמ"ש. במאי 1972 מונה למפקד גדוד 52 של החטיבה, תפקיד בו כיהן בזמן מלחמת יום הכיפורים.

ערב המלחמה היה הגדוד בפיקודו ממוקם בתעוזים באזור ראס סודר בגזרה הדרומית של החזית המצרית, כשהוא מאויש במלואו. עם פרוץ הקרבות עבר הגדוד לפיקודה של חטיבה 401, בפיקודו של דן שומרון, השתתף בקרבות הבלימה ובמתקפת הנגד, וצלח את התעלה עד שהתמקם בקילומטר ה-101; בקרבות ספג הגדוד אבדות כבדות. סקל קיבל את עיטור העוז על תפקודו במהלך ימי הלחימה: על כך שהגדוד בפיקודו סיכל מאמץ צליחה של המצרים בדרום האגם המר, השמיד כמעט כליל גדוד שריון מצרי, ועל כך שנחלץ לעזרת גדוד שכן במסגרת התקפה חטיבתית לאורך ציר המיתלה תוך שהוא חוצה מערך אויב של כוחות שריון וחי"ר.

בהמשך הקריירה הצבאית שלו מונה סקל למפקד חטיבה 691, חטיבת טנקי טירן, למפקד חטיבת שריון 401, למפקד עוצבת "בני חיל" (בית הספר לשריון), למפקד אוגדה 252, אותה הנהיג בזמן הלחימה בגזרה המזרחית במלחמת לבנון הראשונה, ולמפקד הגיס הדרומי. פרש מצה"ל אך חזר לבקשתו של הרמטכ"ל אהוד ברק. בשנים 1990–1994 כיהן כמפקד מפקדת חילות השדה.

לאחר שפרש משירותו הצבאי, מונה סקל ב-1995 למנכ"ל חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א), תפקיד בו שימש עד 2005. כיהן כמנכ"ל חברת פוספטים בנגב וקיבל על ניהולו את פרס קפלן. בשנים שלאחר שיחרורו מתח ביקורת על מינויו של דן חלוץ לרמטכ"ל ועל תופעת ההשתמטות משירות צבאי. לאחר מלחמת לבנון השנייה שב לשירות מילואים כחונכו של מפקד זרוע היבשה דאז, האלוף בני גנץ.

ב-2010 הוענק לו הדוקטורט במדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן על עבודתו "הסדיר יבלום? החמצת ההכרעה בקרב המגננה במערב סיני במלחמת יום הכיפורים", על פיה פרסם גם ספר באותו שם בהוצאת מעריב שראה אור בשנת 2011. על ספרו זה זכה בשנת 2012 בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

הוא חוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, ומרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי הרצליה.

סקל מתגורר ברחובות, נשוי לעדנה ואב לשלושה; בנו הבכור, יואב, שירת בסיירת גולני ונהרג ב-1986 במהלך מבצע בדרום לבנון.

לקריאה נוספת

• עמנואל סקל, "הסדיר יבלום? החמצת ההכרעה בקרב המגננה במערב סיני במלחמת יום הכיפורים", "הוצאת מעריב", 2011.

קישורים חיצוניים

• תיאור המעשה בעבורו קיבל עמנואל סקל צל"ש במלחמת יום הכיפורים.
• עדות עמנואל סקל בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• הקלטות הקשר של עמנואל סקל עם פקודיו ודן שומרון באתר חטיבה 14
• עמנואל סקל, אוגדת סיני במלחמת שלום הגליל, מערכות 413, יולי 2007, עמ' 32–39
• שרי מקובר-בליקוב, איש הפלדה של מלחמת יום הכיפורים, nrg, ‏ 28.09.2011.
• עודד מגידו, קריסת מערכות, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2011