לדלג לתוכן

גלן דייוויס (אתלט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלן אשבי דייוויס
Glenn Ashby Davis
לידה 12 בספטמבר 1934
פולנסבי, מערב וירג'יניה
פטירה 28 בינואר 2009 (בגיל 74)
Barberton, אוהיו
מידע כללי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
משקל 73 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.83 מטר
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף ריצת 400 מטר משוכות, 4x400 מטר שליחים, ריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר, ריצת 400 מטר, חצי מייל, 120 יארד משוכות גבוהות, 200 מטר משוכות נמוכות בעקומה
תקופת הפעילות 1954–1960 (כ־6 שנים)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אתלטיקה
המשחקים האולימפיים
זהב מלבורן 1956 400 מטר משוכות
זהב רומא 1960 400 מטר משוכות
זהב רומא 1960 4x400 מטר שליחים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלן אשבי דייוויסאנגלית: Glenn Ashby Davis; ‏12 בספטמבר 193428 בינואר 2009), היה אצן אמריקאי ואלוף אולימפי פעמיים ברציפות בריצת 400 מטר משוכות, זכה בשלוש מדליות זהב אולימפיות באולימפיאדת מלבורן (1956) ורומא (1960) והיה שיאן עולם בתחום זה. דייוויס היה האתלט הראשון בהיסטוריה שרץ 400 מטר משוכות מתחת ל-50 שניות. לאחר פרישתו עבר לתחום הפוטבול ושיחק בקבוצת דטרויט ליונס, ובהמשך עבד 33 שנים כמורה ומאמן בעירו ברברטון, אוהיו.

דייוויס נולד בפולנסבי, מערב וירג'יניה, וגדל במרייטה. הוא כונה "ג'יפ דייוויס" לאחר שאימץ כנער שם של דמות מהקומיקס "פופאי".[1] לאחר שהוריו נפטרו בהיותו בגיל 15 הוא עזב עם תשעת אחיו לברברטון, אוהיו.

ב-1954 הוביל את קבוצת האתלטיקה בבית הספר התיכון שלו לזכייה באליפות האתלטיקה הארצית. הוצעו לו כמאתיים מלגות ללימודי ההמשך שלו, והוא בחר ללמוד ולהתאמן באוניברסיטת המדינה של אוהיו, בהדרכתו של לארי סניידר, מאמנו של האתלט הנודע ג'סי אוונס.

בתחרות אתלטיקה שנערכה בלוס אנג'לס, קליפורניה ביולי 1956 קבע דייוויס בריצת 400 מטר משוכות שיא עולם חדש של 49.5 שניות, ובכך היה לאתלט הראשון בהיסטוריה שרץ ריצה זו מתחת ל-50 שניות.

אלוף אולימפי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מלבורן (1956) זכה דייוויס במדליית זהב בריצת 400 מטרים משוכות. בתוצאת הריצה שלו קבע שיא אולימפי חדש של 50.1 שניות, לפני חבריו לנבחרת ארצות הברית, אדי סאות'רן (50.8 שניות) וג'וש קאלברת' (51.6 שניות).

בתחרות אתלטיקה שנערכה בבודפשט, הונגריה באוגוסט 1958 קבע דייוויס בריצת 400 מטר משוכות שיא עולם חדש של 49.2 שניות. בתקופה זו זכה דייוויס בפרס ג'יימס א' סאליבן, פרס לספורטאי החובבן הטוב ביותר.[2]

באולימפיאדת רומא (1960) זכה דייוויס בשתי מדליות זהב. בריצת 400 מטר משוכות הוא הגן על תוארו וזכה במדליית זהב ובשיא אולימפי חדש של 49.51 שניות, לפני חבריו לנבחרת ארצות הברית, קליף קושמן (49.77 שניות) ודיק הווארד (49.90 שניות). הוא זכה עם חבריו לנבחרת במדליית זהב נוספת בריצת שליחים 4x400 מטר והשיג בשיא עולם חדש של 3:02.37 דקות, לפני נבחרות גרמניה (3:02.84 דקות) ואיי הודו המערבית (3:04.13 דקות).

לאורך השנים כאתלט היה קרוב מספר פעמים לשבירת שיאי עולם במספר ענפי אתלטיקה נוספים: ריצת 100 מטר (10.3 שניות), 200 מטר (21.0 שניות), 400 מטר (45.2 שניות), חצי מייל (1:52 דקות), 120 יארד משוכות גבוהות (14.0 שניות), 200 מטר משוכות נמוכות בעקומה (22.5 שניות) וקפיצה לרוחק (8.24 מטר). לפיכך הישגיו נחשבים גבוהים מאוד בהיסטוריה של האתלטיקה, ושמו מופיע ב"היכל התהילה האולימפי" של ארצות הברית.

ב-1960 הופיע על שער המגזין האמריקאי הנחשב ספורטס אילוסטרייטד.

לאחר הפרישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש מאתלטיקה הפך דייוויס לשחק פוטבול מקצועי בקבוצת דטרויט ליונס, בה שיחק בשנים 1960 ו-1961, בעמדת התופס. הוא קיבל 10 תפיסות ל-132 יארד במהלך שתי העונות בהן שיחק בקבוצה.

בהמשך עבר דייוויס לקריירה כמאמן אתלטיקה. הוא אימן את קבוצת האתלטיקה באוניברסיטת קורנל בשנים 19631967, ובעונתו האחרונה שם אימן את הקבוצה במסגרת ליגת האתלטיקה של ליגת הקיסוס.

דייוויס היה מורה אהוד בבית הספר התיכון בעירו ברברטון. היה מאמן אתלטיקה ופוטבול בברברטון במסגרות שונות 33 שנים. כן היה מורה לנהיגה ובעליו של בית הספר לנהיגה אולימפית "ג'יפ", שנקרא על שמו. תקופה מסוימת היה גם בעלים-שותף של פיצרייה. בסוף שנות ה-90 סבל מהתקף לב קל, ובעקבותיו פרש והעביר את עסקי בית הספר לנהיגה לבנו טים.

דייוויס היה נשוי לדלורס ואב לשני בנים ובת. הוא מת בגיל 74 לאחר מחלה ממושכת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]