גרדה לופט
 | |
| גרדה לופט בשנות ה-60 | |
| לידה |
20 באפריל 1898 כ"ח בניסן תרנ"ח קניגסברג, פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
5 במאי 1986 (בגיל 88) כ"ו בניסן תשמ"ו תל אביב-יפו, ישראל |
| שם לידה |
Gerda Goldberg |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק |
| מעסיק |
יידישה רונדשאו |
| בן או בת זוג |
חיים ארלוזורוב (1919–1927) |
  | |
גרדה לופט (בגרמנית: Gerda Luft; 20 באפריל 1898 – 5 במאי[1] 1986) הייתה עיתונאית ישראלית.
קורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לופט נולדה בקניגסברג שבגרמניה לאנה לבית ימפולר ולחיים גולדברג, משפחה יהודית מתבוללת שהקפידה על חינוך מחמיר. לופט הייתה הצעירה בין ארבעת ילדי המשפחה ולאחר לימודי התיכון החלה ללמוד רפואה בקניגסברג והמשיכה לימודיה באוניברסיטת ברלין. במהלך לימודיה פגשה את חיים ארלוזורוב, בחור כריזמטי, היה ידוע בין הסטודנטים כמשורר, שאסף סביבו סטודנטים ציונים ואף יסד בברלין את תנועת הפועל הצעיר. גרדה שמעה ממנו לראשונה על התנועה הציונית והוקסמה מאישיותו ומרעיונותיו. בהשפעתו הייתה לציונית. לופט הרתה וילדה את בתם המשותפת, שולמית, בשנת 1919, עוד לפני שהשניים נישאו[2]. מתוך אמונה שארץ ישראל זקוקה לפועלים ולא לאקדמאים עזבה את לימודי הרפואה, עברה ללימודי כלכלה מדינית ולבסוף נטשה את הלימודים לגמרי. בעקבות הלידה עברה לגור אצל אמו של ארלוזורוב, שדאגה לקיומה.
בשנת 1924 עלתה עם בתה ארלוזורוב לארץ ישראל, והתגוררה אצל דורה רוזוליו, אחותו של ארלוזורוב. ארלוזורוב הצטרף למשפחתו מאוחר יותר, בני הזוג חיו בארץ בצמצום רב וארלוזורוב היה טרוד בפוליטיקה ברוב זמנו. לופט הצטרפה למפלגת הפועל הצעיר שם הכירה את צבי לופט, יליד 1894 שעלה ב-1921 לארץ ישראל, שסייע לה ותמך בה. בשנת 1927 התגרשו בני הזוג בברלין, אולם נשארו בקשרי ידידות עד רציחתו של ארלוזורוב. בהמשך התחתנה עם צבי לופט (הבת שולמית נותרה בחזקתה). לצבי ולגרדה לופט נולדו שני ילדים. בסוף שנות ה-20 התגוררו בשכונת רחביה בירושלים. לופט הקים בית בשכונת פועלים ט' (בסמוך לגן העצמאות) בתל אביב באמצע שנות ה-30. בשנת 1937 התמנה לופט כמנכ"ל הסנה[3]. הבן, אלי (אליעזר), נישא לתלמה ונמנה עם מייסדי קיבוץ ראש הנקרה. הבת, איה, נישאה לאביעזר יערי.
אחיה הבכור, וילהלם גולדברג, הצליח להמלט מגרמניה הנאצית ב-1939 והגיע לארץ ישראל. שאר בני משפחתה נספו בשואה. בשנת 1942 הייתה ממייסדות מפלגת עלייה חדשה. בשנת 1949 התאלמנה גרדה מלופט ולא נישאה שוב.
כעיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1924, פגשה בארץ ישראל את פנחס רוזן (אותו הכירה כבר בברלין), שהציע לה לכתוב ל"יידישה רונדשאו", שבועון ציוני-גרמני בעריכתו של רוברט וולטש. לופט כתבה בשבועון עד סגירתו על ידי הנאצים ב-1939. גם בארץ ישראל כתבה לופט לדבר והעבירה ידיעות לעיתונים שונים מחוץ לישראל. בין השאר דיווחה על רצח ארלוזורוב.
לאחר שהתאלמנה הגבירה את עבודתה העיתונאית, בין השאר ב"ג'רוזלם פוסט"[4], ככתבת בכנסת. בשנת 1957 החלה לכתוב בירחון בשפה האנגלית שהוקם אז "ניו אאוטלוק"[5]. בשנות ה-70 כתבה עבור העיתון הגרמני רב התפוצה "ריינשר מרקור" (Rheinischer Merkur)[6]. במשך שנים רבות, עד סמוך למותה, פרסמה מאמרים וכתבות בעיתון ״ידיעות של ארגון יוצאי מרכז אירופה״ (MB).
בשנת 1965 פרסמה ב"אמות" מאמר מרכזי בשם "ישראל בעידן הטכנולוגי החדש" שיצא נגד ערכי הקיבוץ והסוציאליזם[7].
גרדה לופט נפטרה במאי 1986 ונטמנה לצד בעלה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב. נכדה, צביקה לופט (בנו של אלי), היה מפקד טייסת וטייס מסוק קרב בחיל האויר, ונהרג ב-2006 בתאונה מבצעית.
מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Heimkehr ins Unbekannte, Peter Hammer-Verlag, Wuppertal 1977
- Chronik eines Lebens für Israel, Edition Erdmann in K. Thienemanns Verlag, Stuttgart 1983
ממאמריה:
- פרגמטיזם פוליטי, דבר, 10 ביולי 1945
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טל בשן, גרדה לופט פינת ארלוזורוב, מעריב, 28 בפברואר 1986; המשך
- החיים העשירים של גרדה לופט (1898–1986), אתר ארגון יוצאי מרכז אירופה
- דוד תדהר (עורך), "גרדה לופט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3785
גרדה לופט, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גרדה לופט באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ תקווה ויינשטוק, האשה אשר על השיות התועות, מעריב, 16 בינואר 1959
- ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר צבי לופט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1780
- ^ במספריים על פני העיתונים, חרות, 23 ביולי 1959
- ^ השקפה חדשה לשלום ישראל-ערב, דבר, 8 ביולי 1957
- ^ נחום אורלנד, פרק חדש ביחסים, דבר, 18 ביוני 1973
- ^ שלמה תמיר, טענו בחיטים. ..והודו בקיברנטיקה, דבר, 15 באוגוסט 1965