הסנה, חברה ישראלית לביטוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הסנה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "הסנה" מפנה לכאן. לערך העוסק באירוע תנ"כי, ראו הסנה הבוער.
סמל חברת "הסנה". הסמל עוצב על ידי זאב רבן

הסנה, חברה ישראלית לביטוח הייתה חברת ביטוח שפעלה בארץ ישראל ואחר כך בישראל בין 1924 ל-1992.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הסנה" נוסדה ביוזמת אליהו מונצ'ק בשנת 1924[1], שביחד עם אחד מבני משפחת פוליאקוב ואישים נוספים כונן את התקנות של החברה. החברה התבססה על 5000 מניות של 5 לירות מצריות כל אחת, ומונצ'ק נדרש למכור את כל המניות לפני שיוכל להתחיל בעסקים. במשך זמן מה הוא הצליח למכור רק 1000 מניות, ולבסוף שכנע בסוף 1924 את הסוחר משה אליהו גולדברג לרכוש את שאר המניות. אולם לאחר מספר חודשים החליט גולדברג, לאור כניסת חברות הפניקס ויהודה לפעילות בארץ ישראל להקפיא את פעילות החברה, מחשש להפסדים. בינתיים, בשנים 1925–1926 ארגן מונצ'ק מוסד לביטוח חיים של ההסתדרות בשם "קפת אחריות"[2]. בשנת 1927 פעלה ההסתדרות, בכספים שנאספו על ידי קפת אחריות ובעזרת גיוס רוכשים בארצות הברית[3] לרכוש את מניות חברת הסנה מידי גולדברג ולהפעיל את החברה[4]. רכישת החברה הייתה חלק מהמהלך הכלכלי של הקמת מוסדות הסתדרותיים לשם קידום רעיונות ההסתדרות בארץ ישראל. המהלך כלל הקמת מוסדות כחברת העובדים (הוקמה ב-1923) "תנובה" (הוקמה ב-1927) "מרכז הקואופרציה" (הוקם ב-1928) וגופים כלכליים ומשקיים נוספים. בתחילת 1928 קרא הוועד הפועל של ההסתדרות לכל חבריו לסדר את כל ענייני הביטוח שלהם בחברת הסנה[5].

החברה פעלה בתחילה במכירת ביטוח חיים תחת הססמה: "כל האוהב בני ביתו יבטיח עצמו באחריות כי גם אחרי מותו יצילם מצרה ודחקות"[6] וכן קראה להעדפתה כחברה ארץ ישראלית[7]. בסוף 1929 היו לחברה מעל 500 מבוטחים, רובם פועלים צעירים[8]. בשנת 1933 עבר מספר המבוטחים בחברה את האלף[9] וב-1935 הגיע לכ-1650[10]. בשנת 1936 נכנסה הסנה לתחום ביטוח של נזקי גוף ורכוש[11]. בהמשך יצרה החברה קשרים עם מגוון של סוכני ביטוח ובתחילת 1940 הקימה את חברת הבת "סוכנות לביטוח כללי[12], שנודעה בהמשך כ"סוביט"[13]. כן הוקמה בתחילת שנות ה-40 הקופה לביטוח הדדי, שבטחה שדות מפני פגיעות זדוניות. בשנת 1945 הגיע מספר המבוטחים בביטוח חיים למעל 13,000[14]. בשנות ה-40 הייתה חברת הסנה לבעלת פלח השוק הגדול ביותר של הביטוח הארץ ישראלי[15].

בתחילת שנות ה-70 החלה החברה במסע התרחבות. הנהלת החברה לטשה עיניים אל הרווחים הגדולים של מבטחי המשנה ובקשה לקחת חלק בשוק הביטוח העולמי[16]. החברה גם החלה להשקיע ברכישת חברות וביצירת חברות בנות במטרה להגדיל את פלח השוק שלה בישראל. לצורך כך הונפקה החברה בבורסה בשנת 1975. פלח השוק של הסנה עלה מכ-15% בשנת 1972 לכ-25% בשנת 1979[17].

עם הזמן הפכה "הסנה" לחברת הביטוח הגדולה בישראל, לרבות כחברה מובילה במאגר הביטוח למפעלי התעשייה הקיבוצית וההסתדרות. בשנת 1981 אורגנה החברה מחדש לארבעה "הקבצים" - ביטוח מקומי, ביטוח בינלאומי, תפעול וכספים ויחידות שדה[18].

חברות בנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי שנות ה-80 כללה קבוצת "הסנה", בעקבות סדרה של רכישות, את החברות[19]:

  • צור - חברה לביטוח בע"מ, נרכשה על ידי הסנה באמצע 1974 מידי בנק ארץ ישראל בריטניה, בעקבות קריסת הבנק[20].
  • החברה הישראלית לביטוח משנה בע"מ
  • רותם - חברה לביטוח בע"מ, הוקמה בתחילת 1975 בשותפות בין הסנה (74%) וחברת הביטוח אליהו (26%)[21] במטרה לעסוק בחיתום. לאחר שלא מלאה את ייעודה רכשה הסנה את חלקו של אליהו ברותם ורותם הייתה לחברה בת של הסנה[22].
  • שמיר - חברה לביטוח בע"מ, הוקמה בסוף 1980 בשותפות בין הסנה (70%) וחברת אל-אד[23] ונרכשה במלואה על ידי הסנה ב-1984[24]
  • בידרמן - חברה לביטוח בע"מ - חברת ביטוח שהוקמה בשנת 1975 בשותפות עם סוכן הביטוח הוותיק חנינא בידרמן, כששליש ממניותיה הוחזקו על ידי הסנה[25]
  • שמשון - חברה לביטוח בע"מ - הסנה רכשה 30% משמשון בשנת 1963[26], בעת שחברת שמשון חגגה 30 שנה[27]. בשנת 1968 החזיקה הסנה 70% משמשון[28] ובמחצית השנייה של השנה הוחלט בהסנה לרכוש שליטה מלאה בשמשון[29], החלטה שיצאה אל הפועל בתחילת 1969.
  • דקלה חברה לביטוח בע"מ - החברה הוקמה בתחילת 1971 בשם וריטס, והתמחתה בביטוח ימי[30]. בתחילת 1976 רכשה הסנה כמחצית מהבעלות בוריטס[31] ובהמשך השנה רכשה חלק נוסף[32]. בשנת 1980 הוסב שם החברה ל"דקלה", הטיפול בביטוח ימי הועבר להסנה, ודקלה התמחתה בביטוח רפואי[33]
  • אושיות[34]

קריסת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מתחילת שנות ה-80 הדרדר מצבה של הסנה. החברה הפסידה כספים רבים בעסקי ביטוח בחו"ל ובקבלת עסקות ביטוח בישראל במחירי הפסד, שאפשרו לה להגדיל את נתח השוק שלה. בשנת 1982 קטנו מאוד רווחי החברה[35] ובשנת 1983 הפסידה החברה מעל 10 מיליון דולר[36], ב-1984 כ-13 מיליון ש"ח ובשנת 1985 כ-3 מיליון ש"ח בגלל חובות ששולמו למס הכנסה על הטבות לעובדים משנים עברו[37]. בשנת 1984 הפעילה החברה תוכנית הבראה וחברת העובדים הצהירה שתסייע להסנה במימון אם יהיה בכך צורך[38]. בשנת 1986 הוחלט בחברה לשים בראש את שיפור הרווחיות ולא את הגידול בכל מחיר, כפי שהיה נהוג בשנים קודמות[39] ולקראת סוף 1986 הוחלט על שינויים ארגוניים בחברה[40][41]. את שנת 1986 סיימה החברה ברווח קטן לאחר שרווחי הפעילות בישראל קוזזה עם ההפסדים מחו"ל[42]. לקראת סוף שנות ה-80 מונתה לחברה הנהלה חדשה שבצעה גם היא מהלכי הבראה שונים, אולם החברה המשיכה להפסיד כספים בפעילותה השוטפת. בשנים 1989–1990 החברה מכרה נכסים שונים על מנת לשמר הון עצמי מספק, וכך נמנעה מלרשום הפסדים בשנים אלו.

בתחילת 1992 דרש המפקח על הביטוח מהחברה להגדיל את ההון העצמי שלה. באפריל 1992 פורסם בעיתונות דו"ח שטען שהחברה הגיעה למצב קריטי ובעקבות זאת ירדה מניית החברה ב-12%. במאי 1992 השקיעו בנק הפועלים וחברת הכבלים 60 מיליון שקלים בחברה ובעקבות זאת זינקה מניית החברה ב-100%[43]. בסוף שנת 1992 מונה מאיר שני ליו"ר החברה. לאחר בדיקת המצב הבין שני שמצב החברה חמור וסירב לחתום על הדו"חות הכספיים של החברה. הסנה הגיעה למצב של העדר הון עצמי מספק, ובעקבות זאת דרש המפקח על הביטוח, מאיר שביט, מהבעלים להגדיל את ההון העצמי של החברה, שאם לא תעשה כן ייאלץ לדרוש את פירוקה. בעקבות סירוב המשקיעים להשקיע עוד כסף בחברה, החליט שני למכור את תיקי הביטוח של החברה והצליח לשכנע את חברות הביטוח "מגדל" ו"כלל" לרכשם. המכירה זכתה לאישור השופט אליהו וינוגרד ועורך הדין דב וייסגלס מונה כמנהל מורשה של החברה מטעם בית המשפט. המכירה אושרה על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים לאור הצורך להגן על הציבור מפני השלכות קריסת החברה[44]. ב-9 בדצמבר 1992 פורסם שפוליסות הביטוח הועברו לחברות "מגדל" ו"כלל" וכי המבוטחים מכוסים[45]. פוליסות בענפי רכוש וחבויות הפכו לחסרות ערך[דרוש מקור].

מספר גורמים הביאו לגרעון שנוצר ב"הסנה". גורם ראשון היה הפסדים כבדים בעסקאות ביטוח משנה מחוץ לישראל, שנעשו בעיקר בתקופה שאבניאון היה המנכ"ל[46]. גורם נוסף היה מכירת פוליסות ביטוח במחירי הפסד, במסגרת ניסיונותיה להגדיל את נתח השוק של החברה[47]. גורם שלישי היה שהחברה סבלה מהוצאות שכר מופרזות וניהול בלתי תקין, מאופיין במנגנון מנופח ומסורבל עתיר כוח-אדם מיותר[48].

אקטואר החברה, רן שפר, ומנכ"ל החברה, מיכאל מילר, הורשעו בעקבות הקריסה בעבירות על חוק ניירות ערך ובעבירות אחרות, בכך שהציגו נתונים כוזבים על איתנות החברה בפני משקיעים, ונדונו למאסר בפועל[49].

מן הבחינה הכלכלית, לא היה ככל הנראה הכרח בפירוק החברה. זאת מאחר שלמעשה לא נעשו "תספורות" לבעלי החוב, לא נותרו בעלי פוליסות שלא קבלו את מלוא זכויותיהם וחברות הביטוח שרכשו את תיק הפוליסות של החברה נהנו מרווחים ניכרים בגין הרכישה.[דרוש מקור]

מנהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהל החברה הראשון היה מייסדו אליהו מונצ'ק. בשנת 1937 החליפו כמנכ"ל החברה צבי לופט[50], שכיהן בתפקיד עד פטירתו ב-1949[51]. בתחילת שנות ה-50 ניהל את הסנה מנדל קרוא, עד פטירתו בסוף שנת 1954[52]. החליף אותו מרדכי זיליסט[53], שכיהן עד מותו במרץ 1962[54]. את זיליסט החליף נחום שמיר[55], שכיהן בתפקיד עד תחילת 1964, עת נכנס לתפקיד ציר כלכלי ליד שגרירות ישראל בוושינגטון[56]. את שמיר החליף מיכאל נוסבאום[57]. בשנת 1973 צורף אליו כמנהל משותף איתן אבניאון, שהיה קודם לכן סגן המפקח על הביטוח ומנכ"ל משותף בבנק הפועלים[58]. אבניאון ניהל את הסנה עד שנת 1983, עת פרש וניסה להקים קבוצת ביטוח משלו[59]. בתקופתו הונפקה החברה בבורסה והיא יצאה למסע הקמת ורכישת חברות בנות. בשנת 1981 מונה אלפרד גולץ, שהיה משנה למנכ"ל[60], למנכ"ל משותף[61]. גולץ פרש מהסנה ב-1989[62], ובמקומו מונה מיכאל מילר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסנה חברת אחריות ארץ ישראלית בע"מ, דואר היום, 1 באוגוסט 1924
  2. ^ קופת אחריות לעובדים, דבר, 1 בינואר 1926
  3. ^ 9000 דולר מאמריקה להסנה, דבר, 13 בפברואר 1928
  4. ^ במשך שנים רבות צויינה 1927 כשנת יסוד החברה. ראו למשל: הסנה, דבר, 29 בנובמבר 1967 (מודעה)
  5. ^ הסנה, דבר, 22 בינואר 1928
    הודעת הועד הפועל על חברת הסנה, דבר, 12 במרץ 1928
  6. ^ לשרותך הסנה, דבר, 24 ביוני 1928 (מודעה)
  7. ^ חבר!, דבר, 15 באפריל 1930 (מודעה)
  8. ^ התקדמות הסנה ב-1929, דבר, 23 במרץ 1930
  9. ^ הסנה, דבר, 31 במרץ 1933
  10. ^ שונות בהסנה, דבר, 19 במאי 1935
  11. ^ הסנה בן 31, דבר, 6 ביוני 1958
  12. ^ סוכנות לביטוח כללי בע"מ, דבר, 12 בפברואר 1940
  13. ^ שבעה שלבים בהתפתחות הסנה, דבר, 21 ביוני 1968
  14. ^ הסנה במעלה מתמיד, דבר, 5 בספטמבר 1945
  15. ^ הסנה חברה ארץ ישראלית לאחריות בע"מ, דבר, 13 באוגוסט 1947
  16. ^ גידול ניכר בעסקים וברווחיות של הסנה, דבר, 26 ביוני 1974
  17. ^ שנת 1979 היתה השנה הגרועה ביותר לענף הביטוח, דבר, 24 ביוני 1980
  18. ^ שינויים ארגוניים בהנהלת הסנה, דבר, 16 בנובמבר 1981
  19. ^ דרור שרביט, קבוצת הסנה יוזמת מיזוג כמה חברות ביטוח, דבר, 7 בדצמבר 1981
  20. ^ הסנה רכשה את חברת הביטוח צור, דבר, 23 באוגוסט 1974
  21. ^ רותם חברת ביטוח חדשה, דבר, 9 באפריל 1975
  22. ^ פורקה שותפות הסנה אליהו, דבר, 30 בינואר 1977
  23. ^ יעקב הכהןשמיר חברת ביטוח חדשה בהשתתפות הסנה, מעריב, 11 בדצמבר 1980
  24. ^ הסנה רכשה את שמיר, מעריב, 11 באפריל 1984
  25. ^ הסנה רכשה שליש מחברת הביטוח בידרמן, דבר, 4 במרץ 1976
  26. ^ יאיר אהרוני, מבנה והתנהגות במשק הישראלי, 1976, עמ' 199
  27. ^ הגרלת 225 פרסים, מעריב, 18 בפברואר 1963 (מודעה)
  28. ^ הסנה מנהלת מו"מ לצירוף שותפים חדשים לשמשון, דבר, 8 בינואר 1968
  29. ^ הסנה תרכוש שליטה מלאה בשמשון, דבר, 29 באוגוסט 1968
  30. ^ הוקמה חברה לביטוח ימי, דבר, 7 בינואר 1971
  31. ^ הסנה רכשה השליטה בחברה לביטוח ימי, דבר, 6 בפברואר 1976
  32. ^ הסנה רכשה השליטה בוריטס, דבר, 27 ביוני 1976
  33. ^ דקלה תטפל בביטוח רפואי, מעריב, 11 ביוני 1980
  34. ^ ברכישת חברת אושיות, מעריב, 22 בנובמבר 1985
  35. ^ ירידה ריאלית של 36%, מעריב, 17 במאי 1983
  36. ^ הסנה הקטינה את הפסדיה, מעריב, 10 באוקטובר 1984
  37. ^ המס אכל רווחי הסנה, מעריב, 10 ביוני 1986
  38. ^ חב' העובדים תסייע במימון לחב' הסנה, מעריב, 4 ביולי 1984
  39. ^ דוד ליפקין, מדיניות הסנה: שיפור רווחיות גם על חשבון צמצום הביטוחים, מעריב, 25 בפברואר 1986
  40. ^ דוד ליפקין, מדיניות הסנה: אי גידול בעסקים - שיפור ברווחיות, מעריב, 9 בדצמבר 1986
  41. ^ שינויים ארגוניים בהסנה, מעריב, 24 בספטמבר 1986
  42. ^ ד.ש. רועי, עסקי הביטוח בישראל, מעריב, 16 בדצמבר 1986
  43. ^ יוסי אהרוני, יסודות החשבונאות ודווח פיננסי, כרך 3, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 162, 172
  44. ^ עו"ד מיכל הלפרין, דוקטרינת הפירמה הכושלת, תאגידים ג/5, אוקטובר 2006, עמ' 27
  45. ^ שוקי שטאובר, חלק א' מניהול בעייתי לפירוק
  46. ^ סמי פרץהמפקח של פרשת הסנה, פרשת לה-נסיונל וקרטל הביטוח, באתר הארץ, 8 ביוני 2001
  47. ^ ההיסטוריה של הביטוח
  48. ^ 20 שנה אחרי: עשן עולה מהסנה, באתר גלובס, 06/06/2012
  49. ^ בני ברק, 18 חודשי מאסר למנכ"ל הסנה לשעבר מיכאל מילר, באתר ynet, 6 בנובמבר 2003
    רע"פ 3371/03
  50. ^ חברת הביטוח הסנה מתקדמת, דבר, 4 ביולי 1939
  51. ^ ד"ר צבי לופט, על המשמר, 20 במרץ 1949
  52. ^ מ. קרוא (קרופניק), על המשמר, 23 בדצמבר 1954
  53. ^ הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, דבר, 8 בספטמבר 1955
    דוד תדהר (עורך), הערך "מרדכי זיליסט" באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2237
  54. ^ מרדכי זיליסט, דבר, 26 במרץ 1962; המשך
  55. ^ נ. שמיר נתמנה למנהל הסנה, מעריב, 5 באוגוסט 1962
  56. ^ נ. שמיר פורש מהנהלת הסנה, דבר, 8 בינואר 1964
  57. ^ אריאל ויינשטייןהאוצר מצפה לצבירת 500 מליון ל"י, מעריב, 9 בפברואר 1965
  58. ^ איתן אבניאון - מנכ"ל משותף של הסנה, דבר, 6 בפברואר 1973
    אושר מינוי אבניאון, דבר, 28 בפברואר 1973
  59. ^ דוד ליפקין, ירידה ריאלית של 36%, מעריב, 17 במאי 1983
    דוד ליפקין, בעליה החדשים של אריה כבר מבקשים למוכרה, מעריב, 29 בפברואר 1984
  60. ^ מינויים חדשים בהנהלת הסנה, דבר, 21 בנובמבר 1975
  61. ^ הרווח הנקי של הסנה גדל ב-195%, דבר, 26 במאי 1981
  62. ^ אלעזר לוין, שמחוני מונה למנכ"ל הפניקס סוכנויות ביטוח, אתר news1, 7 באוגוסט 2008