דבורה פלדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דבורה פלדמן
Deborah Feldman
DeborahFeldmanP1060065.jpg
לידה 17 באוגוסט 1986 (בת 33)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, בלוגרית, אוטוביוגרפית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהדות חרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קולג' שרה לורנס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש, אנגלית אמריקנית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אוטוביוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.deborahfeldman.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דבורה פלדמןאנגלית: Deborah Feldman; נולדה ב-17 באוגוסט 1986) היא סופרת אמריקאית-גרמנייה יהודייה. ידועה בעיקר עקב האוטוביוגרפיה שלה משנת 2012 "Unorthodox: The Scandalous Rejection of My Hasidic Roots" (בעברית: "המורדת"), המספרת על ילדותה ונעוריה בקהילת חסידות סאטמר החרדית בוויליאמסבורג.[1][2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלדמן נולדה בארצות הברית וגדלה בקהילת חסידות סאטמר החרדית בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין, ניו יורק.[3] היא גודלה על ידי סבה וסבתה ניצולי השואה, מאחר שאמה עזבה את החסידות, ואביה לקוי הנפש לא הצליח לגדל אותה בכוחות עצמו.[4]

השפה הראשונה שלה הייתה יידיש, והשימוש באנגלית לא היה נפוץ בקהילה. כבר בילדותה, התנגשה פלדמן עם הכללים הנוקשים של הקהילה. כשהייתה בת 13 עברה ניסיון לאונס מצד בן-דודה, אך היא התנגדה והוא נמלט.[5] היא נישאה בשידוך בגיל 17, והפכה לאם בגיל 19.[6]

בשנת 2006 היא עברה עם בעלה מוויליאמסבורג, והחלה ללמוד בסתר ספרות בקולג' שרה לורנס.[7] בשנת 2009 היא לקחה את בנה, עזבה את בעלה וניתקה את קשריה עם הקהילה.[8] היא החלה לכתוב בלוג, ובשנת 2012 פרסמה את האוטוביוגרפיה שלה, "Unorthodox: The Scandalous Rejection of My Hasidic Roots" שהפכה לרב-מכר, נכנסה לרשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס,[9] נמכרה במיליוני עותקים, וזכתה לתהודה רבה בתקשורת העולמית.[10][11][12]

בשנת 2014 פרסמה את ספרה השני, "Exodus", המתאר את חייה של אם יהודייה חד-הורית בעולם לא יהודי.[13]

בשנת 2014 עברה לברלין שבגרמניה, שם גרה בשכונת נויקלן והמשיכה לעבוד כסופרת.[14] בשנת 2016 תורגמה האוטוביוגרפיה שלה לגרמנית.

ב-26 במרץ 2020 הוציאה נטפליקס מיני-סדרה בכיכובה של שירה האס בשם "המורדת", שמבוססת על ספרה האוטוביוגרפי של פלדמן.[15]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Unorthodox: The Scandalous Rejection of My Hasidic Roots",‏ 2012
  • Exodus, ‏2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דבורה פלדמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Deborah Feldman: "Überbitten" - Suche nach einer neuen Identität, Deutschlandfunk (בde-DE)
  2. ^ Was ich an dieser Gesellschaft schätze, F.A.Z. Plus (בגרמנית)
  3. ^ ami, דבורה פלדמן , המורדת מקהילת סאטמר,עדיין מחפשת את דרכה בחיים, חיים של אחרים, ‏2017-12-11 (בhe-IL)
  4. ^ Philipp Peyman Engel, »Ich mag jüdische Ruhestörer«, Jüdische Allgemeine, ‏2017-06-19 (בגרמנית)
  5. ^ Buch von Deborah Feldman: Unorthodox - Leben unter Fundamentalisten | STERN.de, mobil.stern.de
  6. ^ המסע מחצר סאטמר אל החופש, www.haaretz.co.il (בעברית)
  7. ^ Löbbert, Raoul (26 ביוני 2016). "Deborah Feldman: Willkommen in der Stadt der Freiheit". Die Zeit (בגרמנית). ISSN 0044-2070. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2020. 
  8. ^ Feldman, Deborah (28 באוגוסט 2010). "Once upon a life: Deborah Feldman". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2020. 
  9. ^ Roberts, Sam (10 בפברואר 2012). "Embracing a Race and Rejecting a Sect". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2020. 
  10. ^ Florian Felix Weyh: Ultraorthodoxe Aussteigerin. Flucht vor religiösem Fanatismus. In: Deutschlandfunk. 25. April 2016, abgerufen am 1. August 2016.
  11. ^ Literatur-Tipps: Ab in den Lesesommer! In: Zeit online. 7. Juli 2016, abgerufen am 1. August 2016.
  12. ^ Neues Leben in Berlin. Deborah Feldman flieht aus ultraorthodoxer jüdischer Sekte. In: Berliner Zeitung. 29. Mai 2016, abgerufen am 1. August 2016.
  13. ^ סקירות ספרים של דבורה פלדמן, פרלמנט הספרים (בhe-IL)
  14. ^ Benyamin Reich, »In Berlin ist alles möglich«, Jüdische Allgemeine, ‏2015-03-23 (בגרמנית)
  15. ^ Zentralrat der Juden in Deutschland K.d.ö.R, Netflix verfilmt Deborah Feldmans Leben, Jüdische Allgemeine, ‏2019-05-22 (בגרמנית)