דבורה פלדמן
לידה |
17 באוגוסט 1986 (בת 38) ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ארצות הברית, גרמניה |
לאום | יהודי |
מקום לימודים | קולג' שרה לורנס |
שפות היצירה | יידיש, גרמנית, אנגלית אמריקאית, אנגלית |
סוגה | אוטוביוגרפיה, ספר זיכרונות |
יצירות בולטות | Unorthodox, המורדת: מחצר סאטמר אל החופש |
מספר צאצאים | 1 |
www | |
דבורה פלדמן (באנגלית: Deborah Feldman; נולדה ב-17 באוגוסט 1986) היא סופרת יהודייה-אמריקאית-גרמנייה. היא ידועה בעיקר בזכות האוטוביוגרפיה שלה משנת 2012 "Unorthodox: The Scandalous Rejection of My Hasidic Roots" (בעברית: "המורדת: מחצר סאטמר אל החופש"), המספרת על התבגרותה בקהילת חסידות סאטמר החרדית בוויליאמסבורג, ועל יציאתה מקהילה זו.[1][2] האוטוביוגרפיה עובדה למיני-סדרה שהתפרסמה בנטפליקס בשנת 2020.
דבורה פלדמן נולדה בארצות הברית וגדלה בקהילת חסידות סאטמר החרדית בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין, ניו יורק.[3] היא גדלה אצל סבה וסבתה, ניצולי שואה, מאחר שאמה עזבה את החסידות, ואביה לקוי הנפש לא הצליח לגדל אותה בכוחות עצמו.[4]
שפתה הראשונה הייתה יידיש, שכן השימוש באנגלית בקהילת סאטמר היה משני. כשהייתה פלדמן בת 13 ניסה בן-דודה לאנוס אותה. היא התנגדה והוא נמלט.[5] היא נישאה בשידוך בגיל 17, והפכה לאם בגיל 19.[6]
בשנת 2006 עזבו פלדמן ובעלה את ויליאמסבורג, והיא החלה ללמוד בסתר ספרות בשרה לורנס קולג'.[7] בשנת 2009 לקחה פלדמן את בנה, עזבה את בעלה וניתקה את קשריה עם קהילת סאטמר.[8] היא החלה לכתוב בלוג, ובשנת 2012 פרסמה את האוטוביוגרפיה שלה, "Unorthodox: The Scandalous Rejection of My Hasidic Roots", שהפכה לרב-מכר ונכנסה לרשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס.[9] ספרה נמכר במיליוני עותקים וזכה לתהודה רבה בתקשורת העולמית.[10][11][12]
בשנת 2014 פרסמה דבורה פלדמן את ספרה השני, "Exodus", המתאר את חייה של אם יהודייה חד-הורית בעולם לא יהודי.[13] בשנת 2014 עברה לברלין, לשכונת נויקלן, והמשיכה את ייעודה כסופרת.[14] בשנת 2016 תורגמה האוטוביוגרפיה שלה לגרמנית.
ב-26 במרץ 2020 פרסמה נטפליקס מיני-סדרה בכיכובה של שירה האס בשם Unorthodox ("המורדת"). הסדרה מבוססת על ספרה האוטוביוגרפי של פלדמן.[15]
פלדמן היא מבקרת חריפה של מדינת ישראל ושל הציונות. היא השתתפה בהפגנות נגד מלחמת חרבות ברזל שמנהלת ישראל ברצועת עזה ומטיפה בתקשורת הגרמנית נגד יחסי גרמניה-ישראל. לטענתה יחסים אלה הם חד-צדדיים מדי ומוטים לטובת ישראל בשל תחושת האשמה של הגרמנים בעקבות השואה. על עמדותיה אלה ספגה ביקורת מהקהילה היהודית בגרמניה.[16]
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Unorthodox: The Scandalous Rejection of My Hasidic Roots", 2012
- תורגם לעברית בידי צילה אלעזר ופורסם ב-2013 בהוצאת כנרת זמורה ביתן תחת השם המורדת: מחצר סאטמר אל החופש.
- Exodus, 2014
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של דבורה פלדמן (בגרמנית)
- דבורה פלדמן, ברשת החברתית פייסבוק
- דבורה פלדמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- דבורה פלדמן, ברשת החברתית Goodreads
- ארנון גרונברג פוגש את דבורה פלדמן, סרטון באתר יוטיוב, 21 במאי 2017
- אנה בורד, שיעור מורדת, באתר "ידיעות אחרונות", 21 באפריל 2020
- נטע אחיטוב, "הגרמנים יצרו את הפשיזם היהודי": דבורה פלדמן מנפצת טאבו אחר טאבו בגרמניה. זה לא מתקבל יפה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Deborah Feldman: "Überbitten" - Suche nach einer neuen Identität, Deutschlandfunk (בגרמנית)
- ^ Was ich an dieser Gesellschaft schätze, F.A.Z. Plus (בגרמנית)
- ^ ami, דבורה פלדמן , המורדת מקהילת סאטמר,עדיין מחפשת את דרכה בחיים, באתר חיים של אחרים, 2017-12-11
- ^ Philipp Peyman Engel, »Ich mag jüdische Ruhestörer«, Jüdische Allgemeine, 2017-06-19 (בגרמנית)
- ^ Buch von Deborah Feldman: Unorthodox - Leben unter Fundamentalisten | STERN.de, mobil.stern.de
- ^ יהודית רותם, המסע מחצר סאטמר אל החופש, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2013
- ^ Löbbert, Raoul (2016-06-26). "Deborah Feldman: Willkommen in der Stadt der Freiheit". Die Zeit (בגרמנית). ISSN 0044-2070. נבדק ב-2020-03-25.
- ^ Feldman, Deborah (2010-08-28). "Once upon a life: Deborah Feldman". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-03-25.
- ^ Roberts, Sam (2012-02-10). "Embracing a Race and Rejecting a Sect". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-03-25.
- ^ Florian Felix Weyh: Ultraorthodoxe Aussteigerin. Flucht vor religiösem Fanatismus. In: Deutschlandfunk. 25. April 2016, abgerufen am 1. August 2016.
- ^ Literatur-Tipps: Ab in den Lesesommer! In: Zeit online. 7. Juli 2016, abgerufen am 1. August 2016.
- ^ Neues Leben in Berlin. Deborah Feldman flieht aus ultraorthodoxer jüdischer Sekte. In: Berliner Zeitung. 29. Mai 2016, abgerufen am 1. August 2016.
- ^ סקירות ספרים של דבורה פלדמן, באתר פרלמנט הספרים(הקישור אינו פעיל)
- ^ Benyamin Reich, »In Berlin ist alles möglich«, Jüdische Allgemeine, 2015-03-23 (בגרמנית)
- ^ Zentralrat der Juden in Deutschland K.d.ö.R, Netflix verfilmt Deborah Feldmans Leben, Jüdische Allgemeine, 2019-05-22 (בגרמנית)
- ^ נטע אחיטוב, "גרמניה יצרה את הפשיזם היהודי. עלייתו בישראל מסמנת את תחייתו בגרמניה", באתר הארץ, 12 בספטמבר 2024