לדלג לתוכן

דבורה פלדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דבורה פלדמן
Deborah Feldman
לידה 17 באוגוסט 1986 (בת 38)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי
מקום לימודים קולג' שרה לורנס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש, גרמנית, אנגלית אמריקאית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אוטוביוגרפיה, ספר זיכרונות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Unorthodox, המורדת: מחצר סאטמר אל החופש עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.deborahfeldman.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דבורה פלדמןאנגלית: Deborah Feldman; נולדה ב-17 באוגוסט 1986) היא סופרת יהודייה-אמריקאית-גרמנייה. היא ידועה בעיקר בזכות האוטוביוגרפיה שלה משנת 2012 "Unorthodox: The Scandalous Rejection of My Hasidic Roots" (בעברית: "המורדת: מחצר סאטמר אל החופש"), המספרת על התבגרותה בקהילת חסידות סאטמר החרדית בוויליאמסבורג, ועל יציאתה מקהילה זו.[1][2] האוטוביוגרפיה עובדה למיני-סדרה שהתפרסמה בנטפליקס בשנת 2020.

דבורה פלדמן נולדה בארצות הברית וגדלה בקהילת חסידות סאטמר החרדית בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין, ניו יורק.[3] היא גדלה אצל סבה וסבתה, ניצולי שואה, מאחר שאמה עזבה את החסידות, ואביה לקוי הנפש לא הצליח לגדל אותה בכוחות עצמו.[4]

שפתה הראשונה הייתה יידיש, שכן השימוש באנגלית בקהילת סאטמר היה משני. כשהייתה פלדמן בת 13 ניסה בן-דודה לאנוס אותה. היא התנגדה והוא נמלט.[5] היא נישאה בשידוך בגיל 17, והפכה לאם בגיל 19.[6]

בשנת 2006 עזבו פלדמן ובעלה את ויליאמסבורג, והיא החלה ללמוד בסתר ספרות בשרה לורנס קולג'.[7] בשנת 2009 לקחה פלדמן את בנה, עזבה את בעלה וניתקה את קשריה עם קהילת סאטמר.[8] היא החלה לכתוב בלוג, ובשנת 2012 פרסמה את האוטוביוגרפיה שלה, "Unorthodox: The Scandalous Rejection of My Hasidic Roots", שהפכה לרב-מכר ונכנסה לרשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס.[9] ספרה נמכר במיליוני עותקים וזכה לתהודה רבה בתקשורת העולמית.[10][11][12]

בשנת 2014 פרסמה דבורה פלדמן את ספרה השני, "Exodus", המתאר את חייה של אם יהודייה חד-הורית בעולם לא יהודי.[13] בשנת 2014 עברה לברלין, לשכונת נויקלן, והמשיכה את ייעודה כסופרת.[14] בשנת 2016 תורגמה האוטוביוגרפיה שלה לגרמנית.

ב-26 במרץ 2020 פרסמה נטפליקס מיני-סדרה בכיכובה של שירה האס בשם Unorthodox ("המורדת"). הסדרה מבוססת על ספרה האוטוביוגרפי של פלדמן.[15]

פלדמן היא מבקרת חריפה של מדינת ישראל ושל הציונות. היא השתתפה בהפגנות נגד מלחמת חרבות ברזל שמנהלת ישראל ברצועת עזה ומטיפה בתקשורת הגרמנית נגד יחסי גרמניה-ישראל. לטענתה יחסים אלה הם חד-צדדיים מדי ומוטים לטובת ישראל בשל תחושת האשמה של הגרמנים בעקבות השואה. על עמדותיה אלה ספגה ביקורת מהקהילה היהודית בגרמניה.[16]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דבורה פלדמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Deborah Feldman: "Überbitten" - Suche nach einer neuen Identität, Deutschlandfunk (בגרמנית)
  2. ^ Was ich an dieser Gesellschaft schätze, F.A.Z. Plus (בגרמנית)
  3. ^ ami, דבורה פלדמן , המורדת מקהילת סאטמר,עדיין מחפשת את דרכה בחיים, באתר חיים של אחרים, ‏2017-12-11
  4. ^ Philipp Peyman Engel, »Ich mag jüdische Ruhestörer«, Jüdische Allgemeine, ‏2017-06-19 (בגרמנית)
  5. ^ Buch von Deborah Feldman: Unorthodox - Leben unter Fundamentalisten | STERN.de, mobil.stern.de
  6. ^ אתר למנויים בלבד יהודית רותם, המסע מחצר סאטמר אל החופש, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2013
  7. ^ Löbbert, Raoul (2016-06-26). "Deborah Feldman: Willkommen in der Stadt der Freiheit". Die Zeit (בגרמנית). ISSN 0044-2070. נבדק ב-2020-03-25.
  8. ^ Feldman, Deborah (2010-08-28). "Once upon a life: Deborah Feldman". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-03-25.
  9. ^ Roberts, Sam (2012-02-10). "Embracing a Race and Rejecting a Sect". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-03-25.
  10. ^ Florian Felix Weyh: Ultraorthodoxe Aussteigerin. Flucht vor religiösem Fanatismus. In: Deutschlandfunk. 25. April 2016, abgerufen am 1. August 2016.
  11. ^ Literatur-Tipps: Ab in den Lesesommer! In: Zeit online. 7. Juli 2016, abgerufen am 1. August 2016.
  12. ^ Neues Leben in Berlin. Deborah Feldman flieht aus ultraorthodoxer jüdischer Sekte. In: Berliner Zeitung. 29. Mai 2016, abgerufen am 1. August 2016.
  13. ^ סקירות ספרים של דבורה פלדמן, באתר פרלמנט הספרים(הקישור אינו פעיל)
  14. ^ Benyamin Reich, »In Berlin ist alles möglich«, Jüdische Allgemeine, ‏2015-03-23 (בגרמנית)
  15. ^ Zentralrat der Juden in Deutschland K.d.ö.R, Netflix verfilmt Deborah Feldmans Leben, Jüdische Allgemeine, ‏2019-05-22 (בגרמנית)
  16. ^ אתר למנויים בלבד נטע אחיטוב, "גרמניה יצרה את הפשיזם היהודי. עלייתו בישראל מסמנת את תחייתו בגרמניה", באתר הארץ, 12 בספטמבר 2024