ברית עברית עולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמעון ראבידוביץ', מייסד ברית עברית עולמית

ברית עברית עולמית (בע"ע) היא ארגון מתנדבים ואנשי רוח, שקם למטרת קידום השפה העברית והפצתה, ולחיזוק הקהילה היהודית בגולה באמצעות פעולות תרבות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשיה של התנועה העברית נעוצים בתקופת ההשכלה הברלינאית במחצית השנייה של המאה ה-18, בהקמת אגודת "דורשי לשון עבר".

אליעזר בן יהודה היה הראשון שהעמיד את נושא הלשון העברית על יסוד לאומי במאמרו ב-1879 בכתב העת השחר: "שאלה נכבדה"[1]. בסוף המאה ה-19 התחילה פעולה ציבורית בשדה התרבות והלשון העברית במדינות שונות: "שפה ברורה" - באוסטריה ; "חובבי שפת עבר" ברוסיה ; "דורשי שפת עבר" בארצות הברית ועוד. ארגונים אלו שימשו מרכזים ל"דיבור עברי ולמחשבה עברית"[2]. בשנת 1903, בימי הקונגרס הציוני העולמי השישי, היה ניסיון ראשון להקמת ארגון עברי עולמי, והוא נקרא: הסתדרות "עבריה". בשנת 1909 התקיים קונגרס עברי עולמי בברלין, ביום ז'-ט' בטבת תר"ע. רק כעבור עשרים ושתיים שנה נוסדה "הברית העברית העולמית"[3].

הקמת ה"ברית"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה העברית בברלין, 1931

הכנס המייסד של ברית עברית עולמית ("הכנסייה העברית בברלין") נפתח ב"בית העם העברי" בשד' קורפירסטנדאם 61 בברלין ביום א', ו' בתמוז תרצ"א, 21 ביוני 1931, בשעה עשר וחצי בבוקר ונמשך עד ח' תמוז.

מטרתה: קידום העברית והפצתה בעולם היהודי. אחרי קום המדינה התרכזה פעילות הברית בעיקר בהוצאת ספרים וכתבי עת, ובקיום כנסים בארצות שונות.

בארצות הברית הוקם ארגון מקביל בשם "ההסתדרות העברית באמריקה", שחדל מלהתקיים. חלק ממטרותיו ממשיך לבצע ארגון NAPH[4].

"הברית באה לקדם את פני הסכנה, האורבת לקיומנו הרוחני העברי, יוצאת לתמוך במוסדות החינוך והתרבות העבריים הקיימים"[5].

הוקמה על ידי קבוצת אנשי רוח וביניהם ביאליק ופרופסור אריה טרטקובר. ד"ר שמעון רבידוביץ, פתח את הכנס הראשון, ד"ר ישראל גולדשטיין נבחר כנשיא הברית, זלמן שזר נבחר לכהן כנשיא כבוד של הברית, יצחק הרכבי כיו"ר הוועד הפועל של בע"ע ואריה שפטל נבחר כמנהל בע"ע.

החברים בכנס ענדו סיכת "ע" - סמל העברים בעולם העשויה זהב. היה סמל ללומדי העברית ולדובריה והיא משמשת כתעודת זהות לשוחרי העברית בעולם.

בכנס היסוד נכתב המצע הראשון של הארגון ובו נקבעו, בין השאר:

  • שם החברה: ברית העברים
  • המקום: מקומה המרכזי הזמני של החברה: ברלין
  • תכלית החברה ותפקידיה: יסוד מוסדות חינוך עבריים וטיפוחם; הנהגת הדיבור העברי בגולה; פרסום ספרות עברית בארץ ובגולה. כן נקבע שהקונגרס יתכנס אחת לשנתיים, ובכנס יחולק הדו"ח של ההתכנסות הקודמת.

החברה הקימה ועד מרכזי שרוב חבריו ישבו בברלין, ומועצה בינלאומית שבראשה עמדו נחום סוקולוב וחיים נחמן ביאליק ובאי כח מכל ארצות הגולה וארץ ישראל.

המועצה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתפקידה היה ליצור מסגרת ארגונית יציבה לשיתופו של הציבור הישראלי בפעולות בע"ע. שיתוף זה בא לידי ביטוי בהסברה מקיפה ובהקמת מועדון בתל אביב. במועדון זה נערכו פגישות עם קבוצות תיירים, בני נוער וסטודנטים דוברי עברית שבאו לביקור בארץ. בראש המועצה הישראלית עמד ל. קופרשטיין. במועדון נערכו פגישות שמשכו אליהן אנשי ציבור, סופרים ואוהדי התנועה. בין השאר נערכה מסיבה לכבודו של סופר הילדים לוין קיפניס בקבלו את פרס דבר לילדים. כן ערכה המועצה מסיבה לכבודו של אשר וולאק עורך עולם חדש - (ירחון ילדים ונוער}. סופר הילדים אוריאל אופק ציין שגליונות של כתב עת זה כבר הגיעו לאי ג'רבה בטוניס. המועצה פנתה בקריאה לעסקני התרבות העברית בארצות הברית לנצל את שהותו של תיאטרון הבימה בארצות הברית להתעוררות עברית מוגברת.

"שבוע עברי" - הנהלת הברית החליטה לקיים "שבוע עברי" מדי שנה בשנה בכל ארצות התפוצה. "חודש עברי" - ההסתדרות העברית באמריקה עורכת זה שנים את אירועי "החודש העברי" בין פורים לפסח. חודש זה מוקדש לדמות או לאירוע היסטורי בתולדות העם היהודי.

הברית מלאה תפקיד היסטורי בהברחת ספרי לימוד עברית וחומרים אחרים ל"סרובניקים" היהודים בברית המועצות.

הברית יזמה את הקמתם של "מועדונים עבריים" ברחבי העולם, כשהוותיק והבולט בהם הוא זה בפאריס, נקרא על שם המנהלת הראשונה שלו רות בת שלמה ז"ל וממשיך בפעולתו עד היום.

בשנת 2014 משמש כנשיא בע"ע פרופ' משה בר-אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית. יו"ר בע"ע הוא יחיאל לקט.

נקודות ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאז שנת 1974 מקיימת הברית כנסים מדעיים באירופה בנושא השפה העברית ותרבותה, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות באירופה בהן קיימות מחלקות לעברית. ייחודם של כנסים אלו שהם מתקיימים בשפה העברית. בשנת 2001 התקיים כנס חגיגי (הכנס ה-16) בברלין במלאת שבעים שנה להקמת הברית בעיר זו. כנס זה התקיים בשיתוף עם האוניברסיטה החופשית של ברלין[6].
  • מדליית בן יהודה - המדליה הוענקה לאישים שתרמו תרומה בולטת לקידום מטרות בע"ע. היא הוענקה פעמיים לעיתונאי והחוקר פרופ' גדעון קוץ על פועלו להפצת התרבות העברית באירופה.
  • בכנס פאריס ב-2002 העניקה הברית פרס מפעל חיים לפרופסורים חיים זעפרני, רנה שמואל סיראט ואנדרה קאקו ולפעילת הברית בצרפת רות בת-שלמה.

כנסים מדעיים באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנס הבא, ה-22 במספר, עתיד להתקיים ב-2015 באודסה שבאוקראינה.

פעילים בברית בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ראה" - כתב עת לחקר העברית באירופה (תלת לשוני: עברית, אנגלית, צרפתית) יוצא לאור בפאריס מאז 1996, על ידי ברית עברית עולמית והמכון לחקר העברית באירופה באוניברסיטת פאריס 8. עורכים: אפרים ריבלין, גדעון קוץ.
  • סמל בצורת האות "ע": הונפקו 3 סוגי סמלים:
    • מוזהב - לפעילים בשטח הלשון והתרבות העברית
    • מוכסף - ליודע העברית
    • נחושת - ללומדי העברית שהגיעו לידיעה של כאלף מילים עבריות

הסמל מוענק על ידי הנהלת הברית גם לישראלים היוצאים לחו"ל "והיה כאשר יפגשו בדרכם בחו"ל - ברחוב או ברכבת או במטוס או באניה - יהודי העונד את סמל ה"ע" אף הוא - ידעו לקשור עמו שיחת רעים בלשוננו"[7]

  • עם וספר - רבעון התנועה העברית העולמית
  • ספריית שער - סדרה של אחת עשרה חוברות כתובות בעברית קלה ומנוקדת
  • טורים עבריים - בע"ע פרסמה מדי שבוע טור קבוע בעברית בעתונות היהודית הלועזית. בעברית קלה ומנוקדת בליווי תרגום בשפת העיתון
  • תקליטים - בשיתוף עם הוצאת אחיאסף הוצאו ארבעה תקליטים אריכי-נגן ללימוד השפה העברית
  • ספרי לימוד להקניית השפה העברית - סידרה בת חמישים שיעורים המקנים הקניית חמש מאות מילים
  • יומן קולי - תקליט אריך נגן המכוון ללומדי עברית ברמה גבוהה. בצידו האחד של התקליט סקירות על הנעשה בארץ ובצידו השני, לימוד שיר

ספרים בהוצאת ברית עברית עולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכנסייה העברית בברלין, ו–ח תמוז תרצ"א, ברלין: הברית העברית העולמית, 1932
  • ברית עברית עולמית: מטרות ופעולות, ירושלים, טבת תשכ"ה, דצמבר 1964
  • הכנס השישי של ברית עברית עולמית בלונדון, בצרון ו, 24–25 (אדר תשמ"ה), 110
  • נורית גוברין, "כל טוב ספרד – כנס מדריד (23-27.8.1998)", מאזנים עג, 5 (שבט תשנ"ט, פברואר 1999), 34–36
  • ניסן הרפז, "כנס עברי מדעי לציון שבעים שנה ליסודה של ברית עברית עולמית בברלין", לשוננו לעם, נא–נב, ג (התש"ס–התשס"א), 117–118
  • בנימין ראביד, "שמעון ראבידוביץ וברית עברית עולמית: פרק ביחסים בין תרבות עברית בתפוצה לאידאולוגיה הציונית", בתוך: אברהם בן-אמתי (עורך), ברית עברית עולמית כנס 16 ("מחקרים ומסות בלשון העברית ובספרותה: ברית עברית עולמית: דברי הכינוס המדעי העברי השישה-עשר באירופה: האוניברסיטה החופשית, ברלין, תמוז תשס"א – יולי 2001"), ירושלים: ברית עברית עולמית, תשס"ד, עמ' 119–154
  • אלכסנדר רוזנפלד, "יובל שנים לברית העברית העולמית", עם וספר א (תשמ"א), 10–14

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]