דוד דייטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

הרב דוד דייטש (י"ז בחשוון תקט"ז; אוקטובר 1755 - כ"ב בסיון תקצ"א; יוני 1831) היה תלמיד חכם, ראש ישיבה ורב אורתודוקסי ששימש כאב בית הדין בפראונקירכן - אחת משבע קהילות הידועות בהונגריה (כיום באוסטריה) ורב העיר נובומסטא ('עיר חדש') במדינה זו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה ניטרה בהונגריה לרבי מנחם מנדל דייטש שכיהן כדיין בעיר. סבו היה רבי מרדכי דייטש, רבה של פריישטאט ומחבר הספר "מור דרור" על הש"ס.

בצעירותו למד בפרשבורג בישיבתו של הרב מאיר ברבי. מאוחר יותר עבר ללמוד בפראג בישיבתו של רבי יחזקאל לנדא שהיה לרבו המובהק. בספרו השו"ת שלו "נודע ביהודה" מובאות כ-40 תשובות הלכתיות שנכתבו לרב דייטש. הרב דייטש היה גם ידידו הקרוב של רבי משה סופר, ה"חת"ם סופר". על היחסים המיוחדים בין השניים ניתן ללמוד מאחד המכתבים בו כתב החתם סופר לרב דייטש: "ובטוח אני באהבתו עזה כי ישים עינו עלי לטובה להזכירני בתפילתו".[1]. בתשובה אחרת מתוארת חוכמתו וחריפותו בלשון: "הקשה אדם קשה כברזל".[2]

בשנת תק"ם נישא למרים, בת דודו, רבי משה מטוצ'אפ. בשנת תקמ"ד התקבל לרבנות ימניץ, שם החל ללמד תלמידים. בשנת תק"ן עבר לכהן כאב"ד פראונקירכן, אשר הייתה אחת משבע קהילות הידועות בהונגריה. לאחר עשר שנים עבר לכהן כרבה של סרדעהלי [3], והחל משנת תק"ע כיהן כרבה של העיר נובומסטא - "עיר חדשה" (בסלובקית: Nové Mesto nad Váhom ובהונגרית: Vágújhely), עד לפטירתו בכ"ב בסיון תקצ"א.

עמדותיו הציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחם רבות בתנועת ההשכלה. מסופר[4] כי כשהחל המדפיס הנוצרי אנטון שמיד להדפיס ש"ס מפואר אשר הוגה על ידי יהודה ליב בן-זאב מראשי המשכילים, ופרסם "קול קורא" עליו חתמו רבנים חשובים בקריאה לתת מעות קדימה עבור קניית הש"ס, יצא רבי דוד דייטש למאבק כדי שהיהודים האורתודוקסים לא ירכשו את הש"ס. לאחר שדבריו לא התקבלו, מאחר שכאמור כבר היו רבנים חתומים על ה"קול קורא", נסע לפראונקירכן (שם כיהן בעבר כרב), ויחד עם מניין יהודים נסע לווינה שם נדפס הש"ס. במהלך יום השבת, בשעת קריאת התורה, קרא לציבור לבוא יחד איתו לבית הדפוס כדי למחות נגד הדפסת הש"ס. כשהגיעו למקום מצאו את בן-זאב יושב ומגיה את הש"ס תוך כדי חילול שבת. בן-זאב ברח מיד לשירותים, ושם התמוטט ולאחר מכן מת.

כמו כן לחם בעוז נגד לימוד שפות זרות.

אמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפורסמות אמרות שפר בדרך צחות שנאמרו על ידו, בהן גם עשה שימוש בדרשות המוסר שמסר ברבים.

  • בכהנו כרב בנובומסטא היו אנשי העיר מקלים באכילת בשר בתשעת הימים, הוכיחם רבי דוד בצחות לשונו ואמר: "אם תאכלו את כל התרנגולים בתשעת הימים, מתיירא אני שלא יהיה לכם 'כפרה' ביום הכיפורים...".
  • בכהנו בפראונקירכן היו שם כמה אנשים קלי דעת ואוכלי טריפות שהציקו לו. אמר עליהם רבי דוד: "ידוע שלכלבים ניתנה אכילת הנבילות בשכר שלא חרצו את לשונם בעת שיצאו ישראל ממצרים, אבל ראו איזה פלא, ה'בעלי-בתים' שלי חורצים בלשונם כי הם עזי פנים, אם כן מדוע אוכלים הם טריפות?...".

יחס גדולי התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהסכמות על ספריו הפליגו גדולי הדור בשבחו ובמעלת קדושתו.

ה"חתם סופר" כותב בין השאר: "אותו צדיק קדוש ישראל גאון עולם ... ראיתי בתוכו דברים נפלאים מסולאים בפז ... אשרינו אם זכינו לשיחותו ולאורו ... וזכות הצדיק יעמוד לנו להגן בעדינו מכל רע, ולברך את בית ישראל מברכת ה'"."

בעל ה"ישמח משה" כתב בהסכמתו: ""הליכות עולם לו יוצא מפי קדוש וטהור, טיהר גברא קדישא, הרב הגאון הצדיק האמיתי המפורסים ... ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא"."

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חידושיו נדפסו בסוף שאלות ותשובות הגאונים בתראי, פראג תקע"ו
  • אהל דוד, חידושים על מסכתות פסחים וביצה, וינה 1819. השמטות מח"א וחידושים על מסכתות סוכה וחגיגה, שם תק"פ. על מסכתות שונות, שם תקפ"ב. על מסכת יבמות, שם תקפ"ה. על מסכתות שבועות ויבמות, פרעסבורג תקצ"ה. על מסכתות שונות, אונגוואר תרכ"ז.
  • חידושיו יצאו לאור גם בספר חומת אש מאת הרב מנחם אייזנשטט, פאקש תרס"ו, וכן בספר זוכר הברית, מאת הרב אשר גרינוולד, אוזהאראד תרצ"א.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו רבי מנחם, רב בוורבובה.
  • בנו רבי יחזקאל.
  • בנו רבי יהודה לייב.
  • בתו רייזל, נישאה לרב יוסף פוכס מנובומסטא.
  • חתנו רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר מח"ס שו"ת אמרי אש ועוד.
  • חתנו רבי וואלף שרטר דיין בנובומסטא.
  • חתנו רבי פנחס דייטש.
  • בתו אסתר יוטל. נשאה בזיווג ראשון לרב מיכאל זלצר מסרדהלי, ובזיווג שני לרב דובער רוזנר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שו"ת חתם סופר יו"ד סי' קכא.
  2. ^ שו"ת חתם סופר או"ח סי' קכד. זהו ביטוי מקובל לשבח קושיה טובה וחזקה, על פי תלמוד בבלי מנחות דף צה עמוד ב ותוספות שם דיבור המתחיל "שהוא קשה כברזל".
  3. ^ אברהם יששכר אנגל, ספר זיכרון לקהילת דונאסרדאהלי, בהוצאת ועד יוצאי קהילת דונאסרדאהלי בישראל, תשל"ה עמ' 78 (באתר ספרית ניו-יורק)
  4. ^ תולדות אנשי ש"ם.