דוד טברסקי (סקווירא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי דוד מסקווירה

רבי דָּוִד טְבֶרְסְקִי (כונה גם: ר' דוד'ל; י"ד בניסן תר"ח, 1848 – ט"ו בכסלו תר"פ, 1920). היה אדמו"ר חסידי, בדור השני בשושלת סקווירא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי יצחק טברסקי מסקווירא ולחנה סימא[1] בת רבי צבי מסקווירא[2]. היה חתנו של רבי שלמה מסאווראן ובזיווג שני חתנו של רב אליקים געץ מאוסטרהא[3].

לאחר פטירת אביו, מילא יחד עם אחיו הגדולים רבי אברהם יהושע העשיל ורבי ישראל. לאחר פטירת רבי אברהם יהושע העשיל בג' בכסליו תרמ"ז (1887) מינו החסידים את בנו רבי משה דן לממלא מקומו, ואילו רבי דוד פתח חצר עצמאי בסקווירא. היה נערץ על כל חוגי החסידים ורוב חסידי סקווירא באירופה נסעו אליו.

כאביו המשיך במסורת השתיקה של אביו ומיוחסת לו האמירה: "צריכים לשתוק... ולשתוק... ולשתוק... ואם מתייגעים מרוב שתיקה – עושים אתנחתא מתוך שתיקה וממשיכים להחריש"[4].

בשנת תרע"ט בעקבות המהפכה הבולשביקית עזב רבי דוד את סקווירא לקייב, שם נפטר עקב המגפות שהשתוללו בעיר בט"ו בכסליו ה'תר"פ.

אגרותיו הופיעו בקובץ "אגרות קודש" (ניו יורק תשס"ה, 2006).

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבעת בניו של רבי דוד שימשו כאדמו"רים, המפורסם שבהם הוא בנו הצעיר רבי יעקב יוסף שניצל ממלחמת העולם השנייה והקים מחדש את החסידות בארצות הברית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זיווגו השלישי של רבי יצחק
  2. ^ בן רבי אהרן מטיטיוב
  3. ^ בן רבי יעקב יוסף מאוסטראה (השני).
  4. ^ לפי מאמר זה בעלון דברי תורה לפרשת השבוע י"ב כסליו תשע"ד
  5. ^ בן רבי יהושע רוקח מבעלזא.
  6. ^ בנו רבי אלעזר מילא את מקומו כאדמו"ר בפלטיצ'ן וייסד את חסידות זו.
  7. ^ מילא מקום חמיו במחנובקא ובארצות הברית, כונה האדמו"ר מסקווירא-מחנובקא.