חסידות סקווירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית המדרש של חסידות סקווירא באוקראינה

חסידות סקווירא (נהגה: סְקְוֱר) היא חצר חסידית שמקורה בעיר האוקראינית סקווירא (Skvira) והיא משתייכת לשושלת טשרנוביל שהעמידה עשרות אדמו"רים. כיום מנהיג את החסידות הרב דוד טוורסקי, היושב בניו סקוויר, ניו יורק. מחסידות סקווירא הסתעפו חסידויות מחנובקא, שפיקוב ופאלטישאן.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר הראשון של החסידות היה רבי יצחק טברסקי. נולד בשנת תקע"ב לרבי מרדכי טברסקי. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי דן יונגרלייב מראדוויל בנו של רבי יצחק (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב) וחתנו של רבי אברהם יהושע השיל מאפטא. לאחר פטירת אשתו נישא לבתו של רבי ישראל מרוז'ין אך זו נפטרה בלא שהיו להם ילדים. לאחר פטירת אשתו השנייה נישא לבתו של רבי נפתלי צבי (בנו של רבי אהרן מטיטיוב נכד הבעל שם טוב) רבה של העיירה סקווירא ועבר להתגורר לידו. לאחר פטירת חמיו בשנת תר"ח, מונה לכהן במקומו כרב העיירה ואז החל לשמש באדמו"רות (שלא כשבעת אחיו שהחלו לשמש באדמו"רות אחר פטירת אביהם בשנת תקצ"ז). בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות,[דרוש מקור] וכך נהגו גם ממשיכיו. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רבי יצחק בלימוד פילוסופיה יהודית.[דרוש מקור] נפטר בי"ז בניסן תרמ"ה.

רבי דוד מסקווירה
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת רבי יצחק כיהנו כאדמו"רים במקומו שלושה מבניו:

שלושת האחים הנהיגו במקביל. לאחר פטירת רבי אברהם יהושע העשיל מינו חסידיו את בנו השני רבי משה דן למלא את מקומו, ושני אחיו נפרדו מבית מדרשו והקימו חצר משלהם.

בנו השני של רבי יצחק (מזיווגו הראשון), רבי מנחם נחום, כיהן בחיי אביו כאדמו"ר בשפיקוב וממנו יצאה שושלת שפיקוב.

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני רבי אברהם יהושע העשיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הגדול של רבי אברהם יהושע העשיל, רבי יוסף מאיר כיהן כאדמו"ר במחנובקא. בנו השני היה רבי משה דן שכיהן כאדמו"ר בסקווירא על מקום אביו וסבו ולאחר מכן בקייב (לשם ברח עם דודו רבי דוד). היה חתנו של קרוב משפחתו, רבי חיים יהודה מאיר מחודורוב (חתנו של רבי דוד טברסקי מטאלנא). נפטר בי"ג בשבט תר"פ. בנו השלישי היה רבי יעקב מליניץ, סבל מייסורים כל ימיו ונדד ממקום למקום. היה חתנו של בן דודו של אביו, רבי מרדכי מקוריסטשוב. נפטר בשנת תר"פ. בנו הרביעי (מזיווגו השני) היה רבי דוד יהודה לייב, חתן אחיו רבי יוסף מאיר ממחנובקא. כיהן כאדמו"ר בקנטין. בניגוד לאבותיו היה אומר דברי תורה בשולחנותיו. נורה על ידי בולשביקים ונפטר מפצעיו בי"ב בשבט תר"פ. חתניו של רבי אברהם יהושע העשיל היו אחיינו רבי מרדכי (בן אחיו רבי דוד) מסקווירא ורבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטיפולי. מזיווג שני היה חתנו רבי דוד טברסקי (הראשון) מרחמסטריווקא.

בניו של רבי משה דן מסקווירא היו רבי דוד (-תר"פ) חתן (בן דודו של אביו) רבי מרדכי בן רבי דוד מסקווירא, רבי יצחק מסקווירא-תל אביב (בשנת תרפ"ו היגר לארצות הברית. התגורר בברונקס ובסוף ימיו בתל אביב), חתנו של קרוב משפחתו רבי אברהם מצ'ודנוב ובזיווג שני חתן רבי מרדכי מקונסטנטין ורבי אברהם יהושע העשיל חתן רבי אריה לייב מקאריטה.

בני רבי דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבעת בניו של רבי דוד שימשו כאדמו"רים, המפורסם שבהם הוא בנו הצעיר רבי יעקב יוסף שניצל ממלחמת העולם השנייה והקים מחדש את החסידות בארצות הברית. בנו הגדול היה רבי מרדכי חתן דודו רבי אברהם יהושע העשיל מסקווירא, נפטר מעט אחרי אביו. בנו השני רבי משה חתן קרוב משפחתו רבי יעקב אריה מטריסק, נפטר אף הוא בשנת תר"פ ולא השאיר ילדים. בנו השלישי רבי אהרן חתן רבי יצחק מבוהוש. בנו החמישי רבי מנחם נחום חתנו של בן דודו רבי יוסף מאיר ממחנובקא, כיהן כאדמו"ר במחנובקא אחרי פטירת חמיו, ברח לקייב ומשם לקישינב ומשם לארצות הברית שם פתח בית מדרש ונתכנה האדמ"ור מסקווירא-מחנובקא. התחתן בשנית עם בתו של רבי פנחס ספרד מקוניב נפטר בי"ט בסיוון תש"ו. בנו השישי רבי יצחק חתנו של קרובו רבי שמואל שלמה מצ'רנוביל הצליח להמלט לקישינב יחד עם אמו שם כיהן כאדמו"ר לציבור גדול. נרצח בשואה בטרנסניסטריה.

בנו הרביעי רבי שלמה חתן רבי אריה לייב ממגרוב בנו של רבי יהושע רוקח מבעלזא, חזר לאחר פטירת אביו לסקווירא ושם מילא את מקומו ושימש כאדמו"ר מסקוירה, נפטר בז' אדר א' שנת תרפ"א, ונקבר סמוך לאביו בקייב, ונבנה אוהל מיוחד על קברו. בנו רבי אלעזר מילא את מקומו ושימש כאדמו"ר מסקווירא בפלטיצ'ן וייסד את חסידות זו (ראו להלן).

לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השביעי של רבי דוד, רבי יעקב יוסף, נולד בשנת תר"ס בסקווירא. בשנת תר"פ ברח עם אחיו ואמו לקישינב שם נישא לבתו של רבי פנחס מאוסטילא חתנו של רבי ישכר דב מבעלזא וישב בעיר קאלארש שבבסרביה. ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית והתגורר בויליאמסבורג, אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש, ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים ולכן ייסד עיירה חסידית (הראשונה בארצות הברית; מעין שטעטל) במחוז רוקלנד שבמדינת ניו יורק וקרא לה ניו סקוור ("סקווירא החדשה"). חתניו של רבי יעקב יוסף הם רבי מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי ורבי חי יצחק טברסקי מרחמסטריווקה ארצות הברית.

לאחר פטירתו של רבי יעקב יוסף טוורסקי ירש את מקומו בנו רבי דוד טוורסקי. הרב דוד טוורסקי נולד ביאס ב-1940 ונישא לחנה חיה בתו של רבי משה יהושע הגר האדמו"ר בויז'ניץ.

כיום מונה חסידות סקווירא קרוב ל-3,000 משפחות, כשלפחות מחציתן מתגוררות בניו סקוור. לחסידות קהילות גם במונסי, בורו פארק, לייקווד, ויליאמסבורג, מונטריאול, אנטוורפן ולונדון. משנות ה-90 מתפתחות קהילות גם בישראל ולחסידות בתי כנסת בירושלים, בני ברק, ביתר עילית ובית שמש. בירושלים נפתחו גם תלמוד תורה וישיבה קטנה.

מאפייני ומנהגי החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידות סקווירא נחשבת לחצר שמרנית. היא שואפת לשמר את דרכו של רבי יעקב יוסף מסקווירא. מלבד מנהגי צ'רנוביל הנהוגים באדיקות בסקווירא, אימץ רבי יעקב יוסף מנהגים רבים מחותנו של חותנו, רבי ישכר דב מבלז.

התפילות והשולחנות נערכים באווירה רצינית ללא גילויי עליצות וחריגות מהסדר.

החסידים לובשים באמצע השבוע חליפות חלקות ללא דוגמה ובשבת קפוטה חלקה. לבישת גרטל היא חובה בכל היום (גם מראהו וצורת הלבישה ייחודיים לחסידות סקווירא). רוב החסידים מרכיבים משקפי פלסטיק שחורות. בשבת (והאדמו"ר וצאצאיו גם באמצע השבוע) ונועלים מגפיים (נוהג ייחודי שאינו קיים באף חסידות אחרת)[1]. חסידי סקווירא לא מקצצים את פאותיהם, אך מסלסלים אותן שלא ייגעו בזקן, וזאת על פי דברי האר"י.

החל משנת תשנ"ג יוצא עלון שבועי בשם "בחצר הקודש" המפרט את השיחות, הפגישות והאירועים של האדמו"ר.

סקווירא בורו פארק-פלטבוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק, בנו של רבי מרדכי בנו הגדול של רבי דוד מסקווירא, היגר לארצות הברית בשנת תרפ"ג. בהתחלה עסק במסחר אך בהמשך הקים חצר בבורו פארק בניו יורק. היה חתנו של רבי פנחס מקנטיקזובה. נפטר בג' באב ה'תש"א ואת מקומו מילא בנו רבי דוד טוורסקי (תרפ"ב-תשס"א), חתנו של רבי יחיאל מיכל מטורקא שהקים רשת מוסדות. במקומו מכהן כיום בנו, רבי יחיאל מיכל טוורסקי, חתנו של רבי מנחם נחום בן רבי יוחנן מרחמסטריווקא.

בנו השני של רבי יצחק, רבי מרדכי כיהן כאדמו"ר מסקווירא בפלטבוש. היה חתנו של רבי שמואל דייטש האדמו"ר מבוקרשט. כיום מכהן בנו רבי יצחק.

פאלטישאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חסידות פאלטישאן

רבי אלעזר, בנו של רבי שלמה מסקווירא בנו של רבי דוד מסקווירא, כיהן כאדמו"ר מסקווירא בפלטישאן ולאחר המלחמה הקים את חסידות פאלטישאן בברוקלין. נכדיו מכהנים כיום באדמו"רות פאלטישאן.

גזע שפיקוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חסידות שפיקוב

חסידות נוספת שיצאה מחסידות סקווירא הייתה חסידות שפיקוב שהוקמה על ידי רבי מנחם נחום טברסקי, בנו של רבי יצחק האדמו"ר הראשון מסקווירא. החסידות נכחדה בשואה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי תורת החסידות, מוסד הרב קוק, 2006 כרך א'
  • יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 64–71.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסידות סקווירה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על נוהג זה יש האומרים שהוכנס כשמרנות, בגלל מזג האוויר הסוער במזרח אירופה. יש הטוענים שנעשה על ידי רבי יעקב יוסף מכיוון שלא רצה לשנות את מלבוש אבותיו שלבשו מכנסיים ארוכים אך גם לא רצה לשנות מהנהוג בבעלזא שם לבשו מכנסיים קצרים.