דוד סיטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד סיטון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

דוד סיטון (8 בינואר 19091989) היה עיתונאי וסופר עברי, פעיל ציוני ואיש ציבור ספרדי בימי היישוב ולאחר קום המדינה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד סיטון (במקור: סתהון) נולד בירושלים בשנת 1909. מצד אביו היה בן למשפחה סורית-דמשקאית שמוצאה בחלב שעלתה לארץ ישראל במחצית המאה ה-19, והייתה ממייסדי שכונת נחלת ציון בירושלים. מצד אמו היה בן למשפחה ספרדית-ירושלמית ותיקה שמוצאה מאזור הבלקן. משפחתו הייתה דוברת ספניולית.

סיטון גדל והתחנך בירושלים, ובנעוריו למד בגימנסיה הריאלית (בית הספר התיכוני למסחר) בעיר. בנוסף השתלם בשפה הערבית. בשנת 1924, בעודו בן 15, הקים את סניף הנוער "ניצן" של אגודת "צעירי המזרח", אגודת ציונית-עברית שפעלה למען רווחת בני עדות המזרח בירושלים.

הקריירה העיתונאית של סיטון החלה עם מאמרו הראשון לעיתון העברי דואר היום בשנת 1926. בהמשך כתב לשורה של עיתונים, כולל חזית העם, הבוקר, הירדן, העם, חדשות אחרונות ועוד. סיטון היה חבר המועצה המנהלת של דואר היום ושימש כעורך המהדורה הערבית שלו (בריד אל-יום) ושל המהדורה הערבית של עיתון הבוקר. לאחר קום המדינה שימש בתור עורך של העיתון הד-המזרח (לצד אליהו אלישר), ובהמשך היה המייסד והעורך של כתב העת שבט ועם וכתב העת במערכה, שניהם שימשו כבמה ייחודית במינה עבור פרסומים בנושאי יהדות ספרד והמזרח וסוגיות אקטואליות הקשורות להם. לאורך חייו פרסם אלפי מאמרים וכתבות בעיתונים שונים. תחומי עיסוקו העיקריים היו יהדות המזרח, פוליטיקה של היישוב ולאחר מכן מדינת ישראל, הסכסוך הישראלי-ערבי ושאלות הנוגעות לעולם הערבי ככלל. הוא כתב מאמרים גם ל-Palestine Tribune, וכמה ממאמריו בנושא השאלה הערבית אף תורגמו לעיתונות היידיש.

מלבד כתיבתו העיתונאית שימש למשך שנים מספר כפרשן מדיני בקול ישראל.

סיטון היה פעיל באצ"ל ובלח"י בתקופת היישוב ואף נכלא מספר פעמים על ידי רשויות המנדט באשמת פעילות מחתרתית במהלך שנות ה-40. לימים פרסם את ספרו "באור ובסתר : דפים מיומנו של עציר" על רשמיו מימי הפעילות המחתרתית והשהות בכלא הבריטי.

בתחילת שנות ה-40 עסק גם בחינוך והדרכה, והקים בשנת 1943 סמינריון להכשרת צעירים ספרדים לשליחות בקרב תפוצות יהודי ארצות המזרח. הוא שימש כחבר במוסדות השונים של העדה הספרדית בארץ ישראל, ולאחר קום המדינה כיהן לתקופה כיו"ר ועד העדה הספרדית.

סיטון חיבר ופרסם במהלך חייו סיפורים קצרים ופרקי רומן, העוסקים בהווי החיים של יהודי ארצות המזרח. בשנת 1974 פרסם את ספרו " קהלות יהודי ספרד והמזרח בעולם בימינו", שנתן תמונת מצב לגבי הקהילות הספרדיות בעולם. כעבור שמונה שנים פרסם ספר מעודכן על אותו נושא. בשנת 1975 פרסם ספר בערבית על "ירושלים בתולדות עם ישראל". בשנת 1977 פרסם את הספר "סיפורה של שכונה: סיפורים וציורים ירושלמיים".

על שמו ככר במרכז רחוב עזה בירושלים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קהלות יהודי ספרד והמזרח בעולם בימינו , הוצאת במערכה, 1974.
  • داود سيتون, القدس فى التاريخ اليهودى, مجلة بماعارخا, 1975.
  • סיפורה של שכונה: סיפורים וציורים ירושלמיים, ועד עדת הספרדים בירושלים, 1977.
  • באור ובסתר: דפים מיומנו של עציר, הוצאת במערכה, 1978.
  • הקהילות הספרדיות בזמננו, ועד עדת הספרדים, 1982.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו וסיפוריו בעיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]