דולפין וילסון

דולפין וילסון
השוואה בין גודלו של דולפין וילסון לגודלו של אדם ממוצע
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	לווייתנאים
תת־סדרה:	לווייתני שיניים
משפחה:	דולפיניים
סוג:	דולפין בקבוקי
מין:	דולפין וילסון
שם מדעי
Lagenorhynchus cruciger ‏קוי וגיימר, 1824
תחום תפוצה

תמונה נדירה של בדיקת דולפין וילסון, הראשון שהתגלה בחופי ניו זילנד מזה 150 שנה

דולפין וילסון (שם מדעי: Lagenorhynchus cruciger) הוא מין קטן של דולפין מהסוג דולפין בקבוקי. נפוץ בעיקר בקוטב הדרומי ואנטארקטיקה, אך נצפה על ידי האדם לעיתים נדירות. השם "העברי" נגזר ככל הנראה מאחד הסינונימים האחרונים: Lagenorhynchus wilsoni.

תולדות המחקר אודותיו

דולפין וילסון סווג לראשונה ב-1824 על ידי Qouy ו-Galmard, על סמך איור שבוצע בדרום האוקיינוס השקט ב-1820. זהו הליוויתנאי היחיד שסווג על סמך עדות ראייה בלבד, ותיאורו התקבל באופן רחב בקהילה המדעית. עד 1960, למרות שנים רבות של ציד לווייתנים, זוהה ונבדק מין זה רק שלוש פעמים. עד 2010 נבדקו באופן מלא רק שישה פרטים ממין זה, ו-14 פרטים נבדקו באופן חלקי. מידע נוסף אודות המין נאסף באמצעות ארבע עמדות או סירות, שהוצבו בקוטב הדרומי בחיפוש אחר הדולפין, באזורים אליהם ספינה לא יכולה להגיע.

למרות שדולפין וילסון מסווג לסוג Lagenorhynchus, בדיקות מולקולריות שנערכו לאחרונה מצביעות על כך שייתכן כי הוא קרוב יותר אל הסוג Cephalorhynchus.

מאפיינים פיזיים

צבעו של דולפין וילסון הוא שחור ולבן; לכן הוא כונה בקרב ציידי לווייתנים בשם "פרת הים". בכל צד בגופו קיים כתם לבן מלפנים, לאורך המקור והעין ועד הסנפיר, וכתם נוסף קיים בפלג גופו האחורי. כתמים אלו מחוברים באמצעות פס לבן דק, כך שנוצרת מעין צורת שעון חול (באנגלית: Hourglass), שבגללה ניתן לדולפין זה כינויו באנגלית - Hourglass dolphin. משמעות השם המדעי הלטיני של הדולפין, cruciger, היא "נושא הצלב" (cross-carrier); כינוי זה מתייחס לצורתם של החלקים השחורים בגוף הדולפין, שבמבט מלמעלה דומים לצורת צלב מלטה או צלב פאטה.

אורכו של דולפין וילסון נע בין 1.6 ל-1.8 מטרים, ומשקלו בין 90 ל-120 ק"ג. הזכרים קטנים מעט מהנקבות בגודלם, אם כי קשה להסיק זאת בהתבסס על מיעוט הפרטים שנמצאו ונבדקו על ידי בני אדם לאורך השנים.

תפוצה

הדולפין נפוץ באזור הקוטב הדרומי, מאנטארקטיקה ועד קו הרוחב 45 דרום. המקומות הצפוניים ביותר בהם הוא נצפה היו קו הרוחב 36 בדרום האוקיינוס האטלנטי, וקו הרוחב 33 בדרום האוקיינוס השקט, ליד העיר ולפראיסו שבצ'ילה. הוא נצפה בעבר בעיקר בדרום ניו זילנד, ליד איי שטלנד הדרומיים וליד ארץ האש בדרום ארגנטינה.

התנהגות

דולפיני וילסון נוטים לנוע בלהקות של 5–10 פרטים. באחד המחקרים דווח על קבוצה אחת של כ-60 פרטים שנעה יחדיו. הם חולקים באזורי האכילה עם יונקים ימיים אחרים, דוגמת גלובי שחור ולווייתן מינקי. הם מסתובבים לעיתים קרובות בחברת לווייתנים מצויים; ציידי לווייתנים מצויים אף נהגו להיעזר בנוכחותם של דולפיני וילסון כסימן להימצאות לווייתנים אלו בסביבה הקרובה.

בדיקות שנערכו לתכולת קיבתם של דולפיני וילסון, העלו כי הם ניזונים מדיונונים ומדגים קטנים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דולפין וילסון בוויקישיתוף

• דולפין וילסון, באתר ITIS (באנגלית)
• דולפין וילסון, באתר NCBI (באנגלית)
• דולפין וילסון, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• דולפין וילסון, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• דולפין וילסון, באתר GBIF (באנגלית)
• Lagenorhynchus cruciger, באתר IUCN Red List