דון זאגייר
.JPG) | |
| לידה |
29 ביוני 1951 (בן 72) היידלברג, גרמניה המערבית  |
|---|---|
| ענף מדעי |
תורת המספרים, מתמטיקה |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
פרידריך הירצברוך |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
מקסים קונטסביץ', Anton Mellit, Gerd Mersmann, Yoshiki Hayashi, Najib Ouled Azaiez, Christian Weiß, Paloma Bengoechea, Soumya Bhattacharya, Karl-Heinz Fricke, Khosro Monsef Shokri, Federico Zerbini, Tobias Mühlenbruch, David Philip Kramer, סבטלנה קטוק, Sander P. Zwegers, Winfried Kohnen, Robert Sczech, מריאנה ויזובסקה, Nils-Peter Skoruppa, Martin Raum, Herbert Gangl, Georgia Triantafillou, Elba Garcia Failde |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
דון ברנרד זאגייר (בגרמנית: Don Bernard Zagier; נולד ב-29 ביוני 1951) הוא מתמטיקאי גרמני-אמריקאי שתחום עבודתו העיקרי הוא תורת המספרים. הוא אחד המנהלים של מכון מקס פלנק למתמטיקה בבון שבגרמניה. מאז אוקטובר 2014 הוא גם עמית במרכז הבינלאומי לפיזיקה תאורטית (ICTP).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דון זאגייר נולד ב-1951 בהיידלברג שבגרמניה המערבית. אמו הייתה פסיכיאטרית, ואביו היה דיקן ההוראה בקולג' האמריקאי של שווייץ. אביו החזיק בחמש אזרחויות, והוא בילה את נעוריו במדינות רבות. לאחר שסיים את התיכון (בגיל 13) ולמד במכללת וינצ'סטר (אנ') במשך שנה, הוא למד שלוש שנים ב-MIT, השלים את התואר הראשון והשני שלו וזכה בתואר עמית פטנאם ב-1967.[1] לאחר מכן כתב עבודת דוקטורט על מחלקות אופייניות (Characteristic class) בהנחיית פרידריך הירצברוך (אנ'), וקיבל תואר דוקטור בגיל 20. הוא קיבל את ההביליטציה שלו בשנת 1975.[2]
בשנים 1971–1984 היה חבר סגל במחלקה למתמטיקה של אוניברסיטת בון, ובשנת 1976 מונה לפרופסור שם.[2] בשנים 1979–1990 היה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת מרילנד. בשנים 1990–1991 ו-1992–1993 היה פרופסור באוניברסיטת קיושו בפוקואוקה שביפן. בשנים 1990–2001 היה פרופסור באוניברסיטת אוטרכט שבהולנד. משנת 1984 נמנה עם סגל מכון מקס פלנק למתמטיקה ובשנים 1995–2019 היה מנהל המכון. בשנים 2006–2014 היה פרופסור בקולז' דה פראנס בפריז.[2] מאז אוקטובר 2014 הוא גם עמית במרכז הבינלאומי לפיזיקה תאורטית (ICTP).[3]
תחומי מחקרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
זאגייר שיתף פעולה עם הירצברוך בעבודה על משטחי הילברט מודולריים (אנ'). הם חיברו יחד את המאמר "Intersection numbers of curves on Hilbert modular surfaces and modular forms of Nebentypus".[4]
עבודה משותפת שלו עם בנדיקט גרוס הניבה את נוסחת גרוס-זאגייר, המקשרת את הנגזרת הראשונה של פונקציית L של עקום אליפטי ב-1 לגובה של נקודת היגנר (אנ') מסוימת. למשפט זה יש כמה יישומים, כולל מקרים מסוימים של השערת ברץ' וסווינרטון-דייר, יחד עם היותו מרכיב בפתרון של דוריאן גולדפלד לבעיה מסוימת (Class number problem).
זגייר שיתף פעולה עם ג'ון הרר בתחום של עקומים אלגבריים, והקשר שלהם לערכים מיוחדים של פונקציית זטא של רימן.[5]
זאגייר מצא נוסחה לערך של פונקציית זטא של דדקינד.[6]
מצא הוכחה קצרה ואלמנטרית למשפט שני הריבועים של פרמה[7]
הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס קול בתורת המספרים בשנת 1987.[8]
- פרס שובן בשנת 2000.
- פרס פון-שטאודט בשנת 2001.[9]
- הרצאת גאוס של האגודה הגרמנית למתמטיקה בשנת 2007.
- חבר זר באקדמיה המלכותית לאמנויות ומדעים של הולנד משנת 1997.[10]
- חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית משנת 2017.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דון זאגייר- דון זאגייר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- דון זאגייר, באתר dblp
- דון זאגייר, באתר ResearchGate
- דון זאגייר, באתר Semantic Scholar
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ William Lowell Putnam Mathematical Competition, MAA
- ^ 1 2 3 Don Zagier, Max Planck Institute for Mathematics
- ^ An International Mathematician for ICTP, ICTP, October 28, 2014
- ^ Hirzebruch, Friedrich; Zagier, Don (1976). "Intersection numbers of curves on Hilbert modular surfaces and modular forms of Nebentypus". Inventiones Mathematicae. 36: 57–113. Bibcode:1976InMat..36...57H. doi:10.1007/BF01390005. hdl:21.11116/0000-0004-399B-E. S2CID 56568473.
- ^ Harer, J.; Zagier, D. (1986). "The Euler characteristic of the moduli space of curves" (PDF). Inventiones Mathematicae. 85 (3): 457–485. Bibcode:1986InMat..85..457H. doi:10.1007/BF01390325. S2CID 17634229.
- ^ Zagier, Don (1986). "Hyperbolic manifolds and special values of Dedekind zeta-functions" (PDF). Inventiones Mathematicae. 83 (2): 285–301. Bibcode:1986InMat..83..285Z. doi:10.1007/BF01388964. S2CID 67757648.
- ^ Snapper, Ernst (1990). "Inverse Functions and their Derivatives". The American Mathematical Monthly. 97 (2): 144–147. doi:10.1080/00029890.1990.11995566.
D. Zagier, One-Sentence Proof That Every Prime p congruent to 1 modulo 4 Is a Sum of Two Squares, American Mathematical Monthly, Vol. 97, No. 2, February 1990, p. 144, in JSTOR - ^ Frank Nelson Cole Prize in Number Theory, American Mathematical Society
- ^ Zagier Receives Von Staudt Prize. Notices of the American Mathematical Society, vol. 48 (2001), no. 8, pp. 830-831
- ^ "D.B. Zagier". Royal Netherlands Academy of Arts and Sciences. אורכב מ-המקור ב-14 בפברואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)