דורית פלג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דורית פלג
לידה 1953 (בת 71 בערך)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דורית פלג (נולדה ב-1953) היא סופרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בחיפה. הוריה, אליעזר ורחל (לילי) פלג, עלו ארצה אחרי השואה מצ'כוסלובקיה. בגיל אחת עשרה נסעה עם משפחתה לאתיופיה לארבע שנים והתחנכה, בהיעדר סִפרייה עברית, על ברכי הספרות האירופית, בפרט האנגלית והצרפתית.

עם שובה לישראל סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר הריאלי בחיפה, ושירתה באגף המודיעין ביחידה 8200. ב-1977 סיימה בהצטיינות את הפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

בתחילת 1978 יצאה למסע ארוך בדרום אמריקה ובספרד. לאחר שובה ראו אור סיפוריה הראשונים בכתבי העת 'סימן קריאה' ו'עכשיו' (1983), וב-1985 התפרסם ספרה הראשון, קובץ הסיפורים "קווים לבנים"[1].

במקביל לעבודתה כמהנדסת למדה פלג בחוג לקולנוע וטלוויזיה, באוניברסיטת תל אביב, וב-1984 הוענק לה על סרטה פרס ההצטיינות של הפקולטה. שנה אחר כך זכתה במלגות שהות ליצירה (Fellowships) במושבות האמנים יאדו ומיליי בארצות הברית, שם המשיכה לעבוד על הרומן הראשון שלה, אונה, שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-1988.[2]

בלב 'אונה' עומדת השואה, המתגלמת במאבק בין שתי דמויות – אשה צעירה החיה את חייה הנוחים במנהטן, וילדה נודדת המנסה לשרוד בכל מחיר באירופה הקרועה במלחמה.

ב-1988 עזבה פלג את תחום הנדסת התוכנה, ומאז היא מנחה סדנאות כתיבה וקורסים בין-תחומיים בתחומי האמנויות, בין השאר במכללה האקדמית אורנים, בלסלי קולג', באקדמיה לאמנות בצלאל, ובבית הספר הגבוה לאמנות קלישר. כמו כן עבדה שנים רבות בהנחיית סדנאות כתיבה לילדים ונוער בעיירות פיתוח במסגרת 'אמנות לעם'. בד בבד, עבדה כלקטורית לספרות חו"ל של הוצאת 'הספריה החדשה', הוצאת הקיבוץ המאוחד.

ב-1992 ראה אור ב'ספריה לעם' של הוצאת עם עובד הרומן קולה של הגברת פאני. הרומן מתבונן בדור שעלה ארצה אחרי המלחמה, המתמודד עם תביעותיהם של שני עולמות סותרים – חברת המהגרים של העולם הישן, וחברת-הצרכנות-שבדרך של עולמם הנוכחי. פאני, שהתחנכה בברלין שלפני-המלחמה כזמרת קלאסית ומוצאת עצמה פקידה אפרורית בחברת ייבוא בתל אביב, ממאנת לאחיזת-הצבת הכפולה הזאת. היא מנערת מעליה את שני העולמות כאחד; ומצליחה להוציא מן הכוח אל הפועל את קולה, קונקרטית ומטפורית, דווקא במועדון לילה יפואי זול בישראל של שנות השישים. הרומן זכה ככתב-יד ב-1988 במענק היצירה של קרן תל אביב לספרות ולאמנות לשנת 1988, וב-1993 בפרס עיריית חולון לספרות יפה. יצא לאור בתרגום אנגלי בבריטניה בשנת 2000 בהוצאת ג'ונתן קייפ, ושנה לאחר מכן ראתה אור מהדורה נוספת בהוצאת וינטייג'.

ב-1994 הוענק לפלג פרס היצירה לסופרים ומשוררים.

ב-1997 ראתה אור (ב'ספריה החדשה', הוצאת הקיבוץ המאוחד) האסופה רישום סיני, הכוללת נובלה אחת ('ערפל') ושני מחזורי שירה. הספר נכתב בעקבות שהות של שנה בסין (1990–1991), שם הנחתה פלג סדנה לכתיבת פרוזה במחלקה לשפות זרות באוניברסיטה למורים של דרום-מערב סצ'ואן.

ב-1998 יצאה בהוצאת אבן חושן האסופה "שתי אגדות",[3] ספר משותף עם הציירת מאיה כהן לוי, שזכה למענק היצירה של קרן תל אביב לספרות ואמנות. סביב 'הילדה אטי' מתנהל עולם ססגוני ועשיר, אך היא ספונה בביתה של סבתהּ, שלו שלושים וששה חדרים ותיבת תפירה אחת. הוריה שייכים זה-כבר לעולם הצללים, עולם הבין-לבין; אפשר אמנם להגיע אליו דרך המדור המתאים בתיבת התפירה של סבתא, אך מרגע שנכנסת, שוב איך לך חזרה. 'הפיל והדג', לעומתה, במהלך נגדי, זונחים מדף מאובק בחנות צעצועים ויוצאים לרבגוניותו וחיוניותו של העולם הגדול.

בשנת 2001 פורסם בסדרת 'הספריה החדשה' של הוצאת הקיבוץ המאוחד קובץ הסיפורים האם היה זה ביתם. בַּקובץ סיפורים קצרים שנכתבו על פני חמש-עשרה שנים במגוון סוגות[4].

בשנת 2002 זכתה פלג בשנית בפרס היצירה של ראש הממשלה לספרות יפה[5].

בשנת 2006 ראה אור בהוצאת זמורה-ביתן (סדרת 'עמודים לספרות עברית') הרומן השלישי פרי עטה, 'פני המקום',[6] שהחלה לכתוב ב-1995 במסגרת Hebrew Writer Fellowship של המרכז אוקספורד ללימודי עברית ויהדות באוניברסיטת אוקספורד[7]. הרומן, הבוחן את סוגיית ההשגחה הפרטית – מורשת המסורת היהודית-המונותיאיסטית – כנגד מושג האחריות האישית, כמו גם את האפשרות לתחושת בית בעולם, זכה להתייחסויות מרובות בתקשורת, בביקורת הכתובה והאינטרנטית, נבחר כספר השנה של המבקר ד"ר עמרי הרצוג ב-ynet, ונכלל ברשימת הספרים הטובים של השנה על ידי המבקר אריק גלסנר ב'מעריב' ובבלוג 'מבקר חופשי'.

בשנת 2010 הוציאה המחברת מהדורה חדשה (בכריכה חדשה) של 'פני המקום', בה הכניסה שינויים – היא כתבה מחדש את אקורד הסיום של הספר, והוסיפה פרק קצר לקראת סופו[8].

בשנת 2016 יצא לאור בהוצאת זמורה-ביתן ספרה 'אמנות ההכרחי'[9]. הספר זכה במקום הראשון לפרוזה בפרס י.ל. גולדברג לספרות עברית.

כחלק מפעילותה כיוצרת מנחה פלג במכללת אורנים, החל מ-2003, רצף של קורסים בין-תחומיים בתחומי האמנות, תחת הכותרת 'הזיקה בין האמנויות'. הנחת העבודה של רצף זה היא שעל אף השוני בשפת-המדיה של תחומי אמנות שונים, קיים דמיון יסודי – אולי אף זהות – בתהליכי החיפוש וההתפתחות של האמן, בתהליכי היצירה, ובאופני העיבוד של יצירות אמנות בכל התחומים.

חיים אישייים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלג חיה בתל אביב, והיא אם לשני בנים.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים פרי עטה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]