קריבי ריה
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 דניפרופטרובסק | ||
| ראש העיר | Yurii Vilkul | ||
| רשות מחוקקת |
עיריית קריבי ריה  | ||
| תאריך ייסוד | 1775 | ||
| שטח | 410 קמ"ר | ||
| גובה | 80 - 100 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 603,904 (1 בפברואר 2022) | ||
| ‑ צפיפות | 1,606 נפש לקמ"ר (2010) | ||
| קואורדינטות | 47°55′N 33°23′E / 47.91°N 33.39°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://www.kryvyirih.dp.ua | |||
  | |||
קריבי ריהּ (באוקראינית: Кривий Ріг) או קריבוי רוג (ברוסית: Кривой Рог) היא עיר במחוז דניפרופטרובסק באוקראינה. בעיר חיים כ-603,000 אלף תושבים (נכון לשנת 2022) והיא המרכז הגדול ביותר של תעשיית הפלדה במזרח אירופה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נמצאת במרכז החלק הדרומי של רמת הדנייפר במפגש הנהרות סקסהאן (Саксагань) ואינהולץ (Ингулец) והיא העיר השנייה בגודלה במחוז דניפרופטרובסק. כיום העיר ארוכה בצורה יוצאת דופן: כ-44 ק"מ לאורך ו-14 ק"מ לרוחב.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפירוש המילולי של השם הרוסי, קריבוי רוג, הוא "קרן עקומה" או "רוי העקום". על פי האגדות, מקים העיר היה קוזק בשם רוי, שנפצע במלחמה עם העות'מאנים ואיבד את רגלו את ידו ומאז שנעשה נכה, "רוי העקום". על פי אותן האגדות, רוי פתח פונדק בדיוק בשפך הנהר, והפונדק נקרא על שמו. לימים קמה העיר מסביב לפונדק.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נוסדה במאה ה-17 על ידי הקוזאקים של זפוריז'יה.
כבר מתחילה מתיישביה גילו בה מחצבים חשובים, ביניהם שיסט. בשנת 1781 נמצאו באזור מחצבים נוספים: כסף, שיש ובעיקר ברזל. הדבר דווח פעמים רבות לשלטונות האימפריה הרוסית, אך רק בשנת 1881 החלה חציבה תעשייתית. בשנים שאחרי זה הוקמו בעיר מחצבות ומפעלי פלדה רבים, חלקם בהשקעה של תעשיינים מצרפת והעיר צמחה מאד.
למרות זאת, בשנת 1890 ההתלהבות מהפיתוח פחתה. הדבר אף כונה "הבהלה לברזל" על משקל הבהלה לזהב של קליפורניה. רק מעט מהמחצבות שהוקמו באמת נתנו תפוקה תעשייתית משתלמת. למרות זאת באזור נחנכת מסילת ברזל מקומית, שמחוברת לאחר מכן לרשת מסילות הברזל של רוסיה.
באוקטובר של שנת 1905 נערך בעיר פוגרום. חיילים רוסים התקשו להרגיע את הפורעים, ונאלצו לפתוח באש. כתוצאה מהפוגרום נהרגו 20 יהודים ו-27 פורעים.
במרץ של שנת 1917 הוקם בעיר הסובייט הראשון, ובספטמבר 1918 הוכרז בעיר באופן רשמי השלטון הסובייטי. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה השליטה בעיר עברה בין כוחות שונים, ביניהם צבא אוסטריה, אשר סייע לצבא הלבן, והכוחות של אנטון דניקין ונסטור מאכנו. בתחילת 1920 התקבע השלטון הסובייטי סופית בעיר.
בעקבות כך בוצע ארגון מחדש של כל תעשיית הפלדה, וכל החברות הפרטיות והזרות הולאמו, ושמותיהן שונו לשמות ברוח הקומוניזם הסובייטי.
משנת 1991 קריבי ריה היא עיר באוקראינה העצמאית.
ב-14 בספטמבר 2022, במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה, הצבא הרוסי פתח ב-8 התקפות טילים על העיר, חלק מהטילים פגעו בסכר במאגר המים קרצ'ונובסקי ובתחנת השאיבה במקום. בעקבות הפגיעה, מפלס המים בנהר האינגולט עלה, מה שגרם להצפות של אזורים סמוכים.
ב-13 ביוני 2023, בהתקפת טילים על העיר נהרגו 11 תושבי העיר ונפצעו כמה עשרות.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה לערים אחרות בברית המועצות לשעבר בעיר פועלים אוטובוסים, אוטובוסים חשמליים (троллейбус) ומוניות שירות. בנוסף אליהם פועלת בעיר מערכת תחבורה ייחודית - רכבת קלה (טראמוואי) משולבת ברכבת תחתית (מטרו); המערכת המשולבת נקראת מטרו-טראם. הקרונות של מטרו-טראם הם קרונות חשמלית, אך 7 מתוך 18 הקילומטרים של המסילה נסללו מתחת לאדמה ונבנו 4 תחנות בסגנון של רכבות תחתיות.
יהודי העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1860, כאשר היישוב קיבל מעמד של עיירה, רוב תושביה היו יהודים. לפי המשוער לפני מלחמת העולם השנייה כ-10% מתושבי העיר היו יהודים. עם הכיבוש הנאצי נספו רובם ובעיר הוקמה מצבה לזכרם. כיום יש בעיר 12,000 יהודים. קיים בית חב"ד. בשנת 2010 נחנך בית הכנסת החדש של העיר. רבה של העיר ומנהל בית חב"ד בה הוא הרב לירון אדרי. אחד היהודים המפורסמים שנולדו בעיר הוא וולודימיר זלנסקי, מיסד ה"הרובע 95", קומיקאי ונשיא אוקראינה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קריבי ריה (באוקראינית)- ההיסטוריה של העיר, רוסית
- המטרו-טראם של קריבי ריה, אנגלית
- קריבוי רוג במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- קריבי ריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קריבי ריה (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 קייב | |||||||||
| 1 | קייב | קייב | 2,952,301 | 11 | מריופול | דונצק | 425,681 |  אודסה  דניפרו | |
| 2 | חרקוב | חרקוב | 1,421,125 | 12 | לוהנסק | לוהנסק | 397,677 | ||
| 3 | אודסה | אודסה | 1,010,537 | 13 | ויניצה | ויניצה | 369,739 | ||
| 4 | דניפרו | דניפרופטרובסק | 968,502 | 14 | סימפרופול | ה הפדרלי של קרים | 340,540 | ||
| 5 | דונצק | דונצק | 901,645 | 15 | מקייבקה | דונצק | 338,968 | ||
| 6 | לבוב | לבוב | 717,273 | 16 | צ'רניהיב | צ'רניהיב | 282,747 | ||
| 7 | זפוריז'יה | זפוריז'יה | 710,052 | 17 | פולטבה | פולטבה | 279,593 | ||
| 8 | קריבי ריה | דניפרופטרובסק | 603,904 | 18 | חרסון | חרסון | 279,131 | ||
| 9 | סבסטופול | סבסטופול | 485,386 | 19 | חמלניצקי | חמלניצקי | 274,452 | ||
| 10 | מיקולאייב | מיקולאייב | 470,011 | 20 | צ'רקאסי | צ'רקאסי | 269,836 | ||