דייזה גרגיי
.jpg) | |
| לידה |
20 בפברואר 1877 Heľpa, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
4 בינואר 1945 (בגיל 67) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Ungár Győző |
| מדינה |
ממלכת הונגריה |
| צאצאים |
István Gergely |
  | |
דייזה גרגיי (במקור אונגאר עד 1903, בהונגרית: Gergely Győző;[1] הלפה, 20 בפברואר 1877 – בודפשט, 4 בינואר 1905) היה סופר יהודי-הונגרי, עיתונאי, מתרגם ספרותי, מבקר תיאטרון, עמית מערכת ראשי ועורך הלילה של היומון החשוב נפסבה. בשל יהדותו וכתיבתו הבקורתית על המשטר הוא נכלל במלחמת העולם השנייה בצו הממשלתי של סופרים אסורים שיצירותיהם נאסרו להדפסה, להפצה ולקריאה, לאיסור החזקתם אפילו בספריות ציבוריות ודינם היה גריסתם (בדומה לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית).
"...עורך הלילה של נפסבה הלבן-שלג בשערותיו וורוד בעור פניו - ג'ורג' פאלודי"
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דייזה אונגאר נולד במשפחה יהודית כבנם של יונאש (יונה) אונגאר ושל רֶשִי גרינמן. הוא היה חבר מערכת של
- ידיעות בודפשט (Budapesti Hírlap)
- לאחר מכן ידיעות הונגריה (Magyar Hírlap)
- משנת 1918 הוא היה חבר מערכת של נפסבה
ב-22 בנובמבר 1904, בבודפשט, נישא לדיאנה קאופמן, בתם של יעקב קאופמן ושל זינה הרץ.[2] כתביו, שפורסמו לאחר נפילת רפובליקת הסובייטית ההונגרית - תוך ביקורת חלקית על משטר מיקלוש הורטי - פורסמו בעיתונות המהגרים מחוץ לממלכת הונגריה. בשל כך הוא נעצר ונשלח לכלא. הוא היה העורך של כתב עת סוציאליסטי במשך שנתיים עד שהוא נאסר. במהלך מלחמת העולם השנייה השתתף בתנועת ההתנגדות וערך את טור מדיניות החוץ של נפסבה. ג'ורג' פאלודי כתב על מותו ביצירתו "ימי הכיף שלי בגיהנום" :
"שני סוציאל-דמוקרטים שהפכו לבריוני מפלגת צלב החץ זיהו אותו וירו בו [...] לתוך הדנובה."
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבודפשט ברובע 13. רחוב נושא את שמו[3] עם לוח לזכרו.
כתביו (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לילה (ספר סיפורים קצרים, Bp., 1902)
- חייו של אדם גדול (המאבק של אמיל ונדרוולדה לסוציאליזם ואנושיות, בודפשט, 1939)
ביקורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- A három sárkány: Bemutató a Vígszínházban (Hunyady Sándor darabjáról, 1935)
- A nagy hotel: Vicki Braun színművének bemutatója szombat este a Vígszínházban (1931)
- Aranyifjú: Bemutató a Vígszínházban (Hunyady Sándor darabjáról, 1933)
- Aranyszárnyak: Herczeg Ferenc színművének bemutatója a Vígszínházban (1944)
- Az atyai kéz: Remenyik Zsigmond színdarabjának bemutatója a Vígszínházban (1943)
- Bodnár Lujza: Szomory Dezső színművének bemutatója szombat este a Vígszínházban (1936)
- Bors István: Hunyady Sándor színjátékának bemutatója a Vígszínházban (1938)
- Budai Nagy Antal: Kós Károly színjátékának bemutatója a Vígszínházban (1937)
- Egy fillér: Heltai Jenő színdarabjának bemutatója a Vígszínházban (1940)
- Csoda a hegyek közt: Molnár Ferenc legendájának bemutató előadása a Vígszínház jubileumi ünnepe keretében (1936)
- Christian: Ivan Noé vígjátékának bemutatója a Vígszínházban (1942)
- Takáts Alice: Szomory Dezső háromfelvonásos színművének bemutatója péntek este a Vígszínházban (1930)
- A tábornok: Zilahy Lajos darabjának felújítása a Vígszínházban (1942)
- A vadkan (Móricz Zsigmond drámájáról, 1924)
- Evelyne: Lengyel Menyhért színművének bemutatója szombat este a Vígszínházban (1931)
- Ez a kislány nem eladó: Armont és Gerbidou vígjátéka (1933)
- Uz Bence (Nyirő József regényének filmváltozatáról, 1938)
- Tündöklő Jeromos: Tamási Áron színdarabjának bemutatója a Nemzeti Színházban (1939)
- A tésasszony: Zilahy Lajos vígjátékának bemutatója szombat este a Vígszínházban (1930)
- A tizedik kérő (Hunyady Sándor és Harsányi Zsolt vígjátékáról, 1941)
- Feketeszárú cseresznye: Hunyady Sándor színjátékának bemutatója csütörtök este a Vígszínházban (1930)
- Grófkisasszony: Harsányi Zsolt vígjátékának bemutatója a Vígszínházban (1939)
- Háromlevelű lóhere: Szép Ernő vígjátékának bemutatója a Vígszínházban (1937)
- Hat szerep keres egy szerzőt: Pirandello színjátékának felújítása a Vígszínházban (1943)
- Szilveszteri kabaré a Vígszínházban (Hunyady Sándor: Bakaruhában és Tersánszky Józsi Jenő: Képeskönyv című művekről, 1932)
- Süt a nap (Zilahy Lajos darabjának filmváltozata, 1939)
- II. József császár (Szomory Dezső darabjáról, 1933)
- Lovagias ügy: A Vígszínház bemutatója a Pesti Színházban (Hunyady Sándor művéről, 1935)
- Havasi napsütés: Hunyady Sándor színjátékának bemutatója a Vígszínházban (1939)
- Az ismeretlen lány: Molnár Ferenc drámájának bemutatója szombat este a Vígszínházban (1934)
- A jó tündér: Molnár Ferenc vígjátékának bemutatója szombat este a Vígszínházban (1930)
- Jó üzlet: Bemutató a Vígszínházban (Heltai Jenő darabjáról, 1935)
- A Júliusi éjszaka új előadása (Hunyady Sándor darabjáról, 1935)
- Kártyázó asszonyok: Hunyady Sándor színművének bemutatója szerdán este a Vígszínházban (1939)
- A két fogoly (Zilahy Lajos regényének filmváltozatának kritikája, 1938)
- Két könyv: A hitlerizmusról és a hozzá hasonlókról (az egyik Ignotus Pál: A horogkeresztes hadjárat című munkája, 1933)
- A költő és magánélete (Schöpflin Aladár Ady Endre monográfiájáról, 1935)
- Könyv a párizsi kommünről (Németh Andor művéről, 1932)
- A megszólalt néma hegedű (Bálint György, Kassák Lajos, Szép Ernő, Zsolt Béla, Fodor József műveit tartalmazó antológiáról, 1940)
- Az üvegcipő (Molnár Ferenc művének bemutatásáról a Vígszínházban, 1925)
- Négy apának egy leánya: Móra és Hunyady vígjátékának bemutatója a Vígszínházban (1942)
- Nyári zápor: Hunyady Sándor vígjátékának bemutatója a Vígszínházban (1941)
תרגומיו הספרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פיוטר אלכסייביץ' קרופוטקין : זיכרונותיו של מהפכן רוסי (רוואי, בודפשט, 1912)
- איליה איליץ' מצ'ניקוב : השקפת עולם אופטימית (כותרת משנה: מחלה, זקנה, מוות, עם הקדמה מאת יוז'ף פוגאן, בודפשט, ראוואי, 1919)
- אמיל זולא: אהבה (הוצאת גוטנברג, בודפשט, 1929)
- וילהלם פון קולבאך : הצל (רומן בלשי, בודפשט, ספרות עולמית; 193?)
- אלכסנדר דיומא האב : הרוזנת צ'רני (עם טיבדאר לאנדור והוגו גלרט, בודפשט: גוטנברג, 192? )
- ראלף אורבן: שני סודות מתים (רומן, בודפשט, לגראדי, 1938)
- קלוד טיליה: הדוד בנימין (בודפשט, נפסאבה, 193? )
- אמיל זולא: כיריים משפחתיים, בודפשט, גוטנברג, בסביבות 1926)
- אמיל זולא: הווידוי של קלוד (בודפשט, אנונימוס, בסביבות 1920)
- אמיל זולא: אמת (בודפשט, גוטנברג, 1931)
- אמיל זולא: יצירת המופת (עם אנדור נמט, בודפשט, גוטנברג, 1931)
- אמיל זולא: ננה (בודפשט, נפסאווה, 1923)
- אוקטב מירבו : גן הצער (רומן, עם דז'ה שנר, בודפשט, נפסבה, 1921)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Blaha Lujza emlékalbum. Szerk. Porzsolt Kálmán. Bp., Blaha Lujza Emlékbizottság, 1927.
- Színészeti lexikon. Szerk. Németh Antal. Bp., Győző Andor, 1930.
- Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.
- Gergely István: Emlékezés apámra G. Gy.-re (Szivárvány, 1946. 25. sz.)
- Horák Magda: A magyar értelmiség veszteségei az 1940-es években
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "Gergely Győző". Petőfi Irodalmi Múzeum. נבדק ב-2015-05-11. (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- Holokauszt Emlékközpont (מרכז הזיכרון לשואה)
- Munkásmozgalom-történeti lexikon. Szerkesztette Vass Henrik – Bassa Endre – Kabos Ernő. Budapest: Kossuth Könyvkiadó. 1976. 195. o. ISBN 963 09 0412 8 (לקסיקון תולדות תנועת הפועלים)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A Belügyminisztérium 1903. évi 129943. sz. rendelete. MNL-OL 30794. mikrofilm 271. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1903. év 57. oldal 28. sor.
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest IX. ker. polgári akv. 1082/1904. folyószám alatt.
- ^ "Gergely Győző utca". utcakereso.hu. נבדק ב-2015-05-11.