דיתי אלמוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיתי אלמוג
אין תמונה חופשית
לידה 1960 (בת 62 בערך)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב (1986) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דיתי אלמוג (נולדה ב-1960) היא ציירת ישראלית. כלת "פרס ביאטריס קולינר" של מוזיאון ישראל, "פרס ישראכרט" של מוזיאון תל אביב וזוכת מענק "קרן פולוק-קרסנר" מניו יורק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיתי אלמוג נולדה ב-1960 בחיפה. בגיל 6, עברה עם משפחתה לרמת השרון. בגיל 25 החלה ללמוד בבצלאל, יחד עם יעקב מישורי. בין מוריה היו נחום טבת וצבי גולדשטיין.

את תערוכת היחיד הראשונה שלה הציגה אלמוג ב-1987 בגלריה בוגרשוב בתל אביב, בהזמנתו ואוצרותו של האמן יאיר גרבוז. התערוכה קיבלה ביקורת אוהדת מאת רפי לביא.

על פי הצעת יגאל צלמונה, אוצר במוזיאון ישראל, הציגה תערוכת יחיד נוספת. התערוכה זכתה בביקורת מאת גדעון עפרת שהאשים אותה בכך שהיא לא עושה אמנות ישראלית וכינה את התערוכה "D.T Bionic".

ביחד עם האוצר סרג'יו אדלשטיין, הציגה בגלריה ארטיפקט בבית האדום בתל אביב ארבע תערוכות.

אלמוג עזבה את ישראל כשנתיים לאחר סיום לימודיה בבצלאל, ומתגוררת מאז בניו יורק. אלמוג התייחסה לצעד, בדבריה: "לא נסעתי משום שהייתי מאוהבת בניו יורק, להפך, זו הייתה החלטה פרקטית. כבר כילדה היה לי ברור שלא אחיה פה. יכול להיות שפשוט הרגשתי שאני צריכה להיות רחוק מהבית. יש משהו שחוסם לי את הראש פה, גם מבחינה ויזואלית. אמנם יש מקומות מאוד יפים אך אני לא מצליחה לראות למרחק. גם החיבוק חנק אותי". היא שכרה לעצמה לופט באזור טרייבקה במנהטן. לאחר כחמש שנים, הציגה תערוכת יחיד לראשונה בגלריה מריאן בולסטיין בניו יורק, ואחריהן הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות נוספות. ב-2012 החלה לעבוד עם גלריה בסטוקהולם.

אופי עבודתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוג עבדה מתחילת דרכה על לוחות בלזה (דיקט קל ורך) שאת מסגרותיהם בנתה בעצמה. בעבודותיה יש כמה מאפיינים שהפכו לסימן היכר שלה. הבולט בהם הוא קו האופק, המופיע לעיתים בחלק הקדמי של הציור, ולעיתים הוא מבצבץ מהחוץ, ממוסגר בחלון.

במקביל לגישה האקספרסיוניסטית ששלטה בשנות ה-80, פעלה אלמוג, יחד עם אמנים נוספים בגישה יותר פורמליסטית. אלמוג הציגה ציורים גדולים בהם מופיעים מוטיבים של טקסטיל, כגון כפתורים, אריגי חולצות ועוד. העבודות צוירו בסגנון מופשט ודקורטיבי. הפער בין הטיפול הפורמליסטי (הצורני) והמחושב, לבין הנושא היומיומי, הצביע על הגישה הפמיניסטית העולה מהן.

עבודותיה של אלמוג נתפשו כפרובוקטיביות בסוף שנות ה-80, גם משום שהיו שונות מסגנון "דלות החומר" ששלט ביד רמה באמנות המקומית, וגם מפני שהיא עצמה הייתה דמות מגונדרת שמשכה תשומת לב.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קובייה לבנה - צבע טרי 5, תל אביב - 15 מאי, 2012 - 19 מאי, 2012[1]

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התערוכה Locus - Contemporary Art from Israel - Fisher Gallery, University of Southern California, Los Angeles - 1 ינואר, 1993 - 31 דצמבר, 1993
  • ארטיפקט ביבנה - גלריה, הסדנה לאמנות, יבנה - 6 ספטמבר, 1993 - 20 אוקטובר, 1993
  • ארט פוקוס - עולמות נפרדים, מבחר עבודות - מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב - 6 אוקטובר, 1994 - 22 אוקטובר, 1994
  • כתמים - מאוסף המוזיאון - מוזיאון ישראל, ירושלים - 15 נובמבר, 1998
  • אהבה ממבט ראשון: אמנות ישראלית מאוסף ורה, סילוויה וארטורו שוורץ - מוזיאון ישראל, ירושלים - 3 פברואר, 2001 - 6 ינואר, 2001 וגם 2 מרץ, 2001 - 23 יוני, 2001
  • אפליה מתקנת - מאוסף המוזיאון ושאילות - מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב - 31 יולי, 2003 -
  • מרוץ שליחות, ארבעה עשורים של פמיניזם באמנות ישראלית - מוזיאוני חיפה, חיפה - 2 יוני, 2007 -
  • צ'ק-פוסט, שנות השמונים באמנות ישראל - מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה - 12 יולי, 2008 - 25 אוקטובר, 2008[2]
  • חד, יותר חד, פחות חד - בצלאל, אקדמיה לאומנות ועיצוב, ירושלים - 28 ינואר, 2010 - 6 מרץ, 2010
  • אוצרות היומיום - המדרשה - בית הספר לאמנות, מכללת בית ברל, כפר סבא - 3 מרץ, 2010 - 24 מרץ, 2010
  • המוזיאון מציג את עצמו: אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון - מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב - 2 נובמבר, 2011 - 30 דצמבר, 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על דיתי אלמוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]