די לינקה

די לינקה
Die Linke

מדינה
מייסד	אוסקר לפונטיין
מנהיגים	אינס שוורדטנר, יאן ואן אקן, זורן פלמן והיידי רייכינק
תקופת הפעילות	16 ביוני 2007 – הווה (19 שנים)
אידאולוגיות	סוציאליזם דמוקרטי, פופוליזם שמאלני
נוצרה מתוך	מפלגת הסוציאליזם הדמוקרטי
מטה	ברלין
מיקום במפה הפוליטית	שמאל
ארגונים בינלאומיים	מפלגת השמאל האירופאי השמאל האירופי המאוחד/השמאל הנורדי הירוק
צבעים רשמיים	ארגמן
נציגויות בפרלמנטים
בונדסטאג	64 / 630
הפרלמנט האירופי	3 / 720 (96 מושבים מוקצים לגרמניה)
בונדסראט	4 / 69
לנדטאגים של מדינות גרמניה	92 / 1,889
ראשי ממשלה פדרליים בגרמניה	1 / 16
http://www.die-linke.de

די לינקה (מגרמנית: Die Linke – השמאל) היא מפלגה שמאל דמו-סוציאליסטית בגרמניה הנמצאת, מבחינת עמדותיה, משמאל למפלגה הסוציאל-דמוקרטית, והיא הסיעה השמאלית ביותר בבונדסטאג.

בראשות המפלגה מכהנים אינס שוורדטנר ויאן ואן אקן, וכראשי הסיעה בפרלמנט מכהנים זורן פלמן והיידי רייכינק.

בעקבות הבחירות הכלליות בגרמניה 2021, מהווה דה לינקה את המפלגה הקטנה ביותר בבונדסטאג, ולה 28 חברים היושבים באופוזיציה. ברמה המחוזית, מיוצגת המפלגה בפרלמנטים של 10 מדינות משנה של גרמניה, ויושבת בקואליציה הממשלתית של 4 מהן: מקלנבורג-מערב פומרניה, ברמן, ברלין; ובתורינגיה, בה היא מובילה את הקואליציה ונציגה בודו ראמלו משמש כראש הממשלה.

היסטוריה

המפלגה נוסדה ב-16 ביוני 2007 כאיחוד של מפלגת הסוציאליזם הדמוקרטי (PDS), יורשתה ההיסטורית של מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה ששלטה במזרח גרמניה עד לשנת 1989 ומפלגת עבודה וצדק חברתי - האלטרנטיבה האלקטורלית בראשות אוסקר לפונטיין שפרשה מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית ב-2005 על רקע נטיותיו הנאו-ליברליות של גרהרד שרדר, הקנצלר הסוציאל-דמוקרטי דאז.

לאחר הבחירות ב-2005 הייתה המפלגה למפלגה הרביעית בגודלה בבונדסטג ולה 53 מושבים מתוך 612 (8.7%). על פי נתוני המפלגה, בדצמבר 2012 היו בה 63,761 חברים רשומים. בבחירות שנערכו ב-2009 התחזקה המפלגה וזכתה ל-12 אחוזים מן הקולות. בבחירות ב-2013 הפכה המפלגה לסיעה השלישית בגודלה עם 64 מקומות, זאת אף על פי שזכתה לפחות קולות מהבחירות הקודמות (8.6%) ועמדה בראש האופוזיציה מול ממשלת האחדות בראשות אנגלה מרקל. בין חברי הסיעה הייתה אגנס אלפרס שעקב מצב בריאותה עזבה את הבונדסטג לאחר חצי שנה.

עמדות המפלגה

המפלגה תומכת בקו שמאלי מוצק מבחינה כלכלית, אך גם במשנה שמאלית בנוגע ליחסי החוץ של גרמניה. המפלגה דוגלת בזכויות העובד, האזרח והמהגר, בהנהגת שכר מינימום של 10 אירו לשעה (עם פרספקטיבה ל-12 אירו לשעה עד סוף הקדנציה 2013–2017), בקידום מעמד האישה (כ-47% מחברי המפלגה נשים, יותר מבכל מפלגה אחרת בגרמניה), בזכויות להט"ב, ובהגברת הצעדים לשמירת איכות הסביבה ושילובם עם אג'נדה חברתית. המפלגה מתנגדת בתוקף להנהגת שכר לימוד באוניברסיטאות, בהתערבות של גרמניה בסכסוכים "לא לה", כגון המלחמה בעיראק ובשימוש באנרגיה אטומית. זו המפלגה הגדולה היחידה שיצאה בפומבי כנגד מעורבותה של גרמניה במלחמת אפגניסטן, וקראה להשבת החיילים הגרמנים ממדינה זו.

החל מפרוץ המשבר הכלכלי באירופה, עומדת המפלגה לצד מפלגות השמאל במדינות כגון יוון וספרד ומתנגדת לצעדים שמובילה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. המפלגה קוראת לסולידריות בינלאומית, מתנגדת לכך שהמעמדות התחתונים ומעמד הביניים נושאים בעול החובות שגרמו למשבר בזמן שהמעמדות העליונים והסקטור הבנקאי, שעל פי השקפת המפלגה שיחקו תפקיד מרכזי בהיווצרות המשבר והרוויחו עד כה מהמהלכים שננקטו לייצוב הכלכלה, משוחררים מכל אחריות.^{[דרושה הבהרה]}

"בית קרל ליבקנכט", מטה מפלגת די לינקה בברלין, הקרוי על שם קרל ליבקנכט, סוציאליסט גרמני

ביקורת

מתנגדי המפלגה מרבים להצביע על נטיותיהם הקומוניסטיות, לכאורה, של העומדים בראשה, ובעבר הועלו האשמות וחשדות בדבר חברותם של כמה מראשי המפלגה בשירותים החשאיים של גרמניה המזרחית לשעבר. לאחר הבחירות ב-2005 ו-2009 הצהירו שתי המפלגות הגדולות שלא יצטרפו לקואליציה עם מפלגת השמאל, זאת כיוון שחלקים שמפלגה זו נתפשת בעיני רבים כדוגלת בעקרונות קומוניסטיים, עם השנים התרככה עמדה זו. כיום משתתפת המפלגה בקואליציה של 3 מדינות מחוז בגרמניה: ברמן, ברלין ובתורינגיה בה היא המפלגה הגדולה בפרלמנט וראש ממשלת תורינגיה הוא מ"די לינקה".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא די לינקה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של די לינקה (בגרמנית)

• די לינקה, ברשת החברתית פייסבוק
• די לינקה, ברשת החברתית X (טוויטר)
• די לינקה, ביישום טלגרם
• די לינקה, ברשת החברתית אינסטגרם
• די לינקה, ברשת החברתית טיקטוק
• די לינקה, סרטונים בערוץ היוטיוב
• די לינקה, באתר פליקר
• די לינקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• האתר הרשמי של המפלגה
• האתר הרשמי בשפה האנגלית (אורכב 12.08.2013 בארכיון Wayback Machine)