דלילה חתואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דלילה חטואל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דלילה חתואל
הסייפת דלילה חטואל.jpg
דלילה חתואל, 2016
מידע כללי
לאום ישראלFlag of Israel.svg  ישראל
תאריך לידה 15 בנובמבר 1980 (בת 35)
מקום לידה עכו, ישראל
ספורט
ענף ספורט סיף
תת-ענף רומח
מועדון הפועל עכו
מאמן חיים חטואל
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלFlag of Israel.svg  ישראל
סיף
המכביה
זהב המכביה השמונה-עשרה 2009 רומח אישי

דלילה (חיה) חתואל (נולדה ב-15 בנובמבר 1980) היא סייפת ישראלית המתחרה בענף הרומח, אשר ייצגה את ישראל באולימפיאדת בייג'ינג (2008).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתואל נולדה וגדלה בעכו למשפחה בעלת הישגים רבים בתחום הסיף. בין בני משפחתה שזכו להצלחה בתחום זה – יצחק חטואל (דודה) ולידיה חטואל (דודתה). היא מתאמנת מגיל שש במועדון הסיף של הפועל עכו בהדרכת אביה חיים חטואל[1]‏‏[2] (כיום המרכז האולימפי לסיוף עכו).‏‏[3]

בראיון לעיתון סיפרה חתואל כי בשלב מסוים חשה תסכול מכך שהאימונים תבעו את מירב זמנה ולא אפשרו לה לנהל חיים רגילים ולכלכל את עצמה. אי לכך היא עזבה את האימונים והחלה לעבוד בעבודות משרדיות שונות. אולם כעבור תקופה מסוימת הרגישה תחושה של החמצה משום שלא עסקה במה שלדבריה נועדה לעשות. לאחר שלוש שנות הפסקה שבה לאימונים כשהיא מודעת ומוכנה יותר להקרבה הכרוכה בכך.‏‏[4]

חתואל הגיעה ליכולת שיא בשנים 2008-2007. ביולי 2008 ניצחה באליפות אירופה את האלופה האולימפית ואלופת העולם האיטלקיה ולנטינה וצאלי, באותה העת בעלת ארבע מדליות זהב אולימפיות (2 מדליות זהב אישיות) ותשע מדליות זהב באליפויות עולם (5 מדליות זהב אישיות). עם זאת, באותו קרב נפצעה חתואל בברכה, ובשל כך נאלצה לפרוש כליל מן התחרות כבר במהלך הקרב הבא.‏‏[5]

אולימפיאדת בייג'ינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבדיקת MRI שנערכה לחתואל כמה ימים לאחר אליפות אירופה 2008 הסתבר כי הפגיעה גרמה לקרע במניסקוס וקרע ברצועה הצולבת, והתעורר חשש כי לא תוכל להתחרות באולימפיאדת בייג'ינג. שבוע לאחר הפציעה עברה חתואל ניתוח ולאחריו עברה תהליך שיקום אינטנסיבי במכון וינגייט, שנועד לאפשר את השתתפותה במשחקים האולימפיים. ב-29 ביולי עברה בהצלחה מבחן כשירות, ולבסוף נסעה למשחקים האולימפיים.‏‏[6]

תחרות הנשים בענף הרומח נערכה ב-11 באוגוסט, ועל פי הגרלה נקבע כי הקרב הראשון של חתואל ייערך מול ויקטוריה ניקישינה מרוסיה.‏‏[6] הקרב החל עם יתרון 1-0 לחתואל. בתוך זמן קצר סובבה את הברך והקרב נעצר לשם מתן טיפול. בתום השליש הראשון הייתה התוצאה 2:2. בתום השליש השני הובילה ניקישינה 6:4. 20 שניות לסיום השליש השלישי השוותה חתואל את התוצאה ל-9:9, אולם הפסידה בהארכה 10:9 והודחה מן המשחקים האולימפיים.‏‏[7] לדבריה, הפסידה בקרב בשל מתח ולא מחמת הפציעה.

תחרויות לאחר האולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אירופה שהתקיימה בחודש יולי 2009 בבולגריה, הודחה חתואל כבר בסיבוב השני. בראיון שנתנה לאחר מכן הביעה אכזבה ומרירות על ההפסד ועל יחס איגוד הסייף הישראלי כלפיה, שלדבריה לא נתן תמיכה כספית עבור הכנה מספקת לאליפות.[8] בחודש ספטמבר השתתפה חתואל באליפות העולם בטורקיה והגיעה למקום ה-18[9].

בשנת 2011 עברה חתואל ניתוח לטיפול בפציעה שעברה לפני האולימפיאדה בבייג'ינג.[10] וב2014 נדחתה תביעה שלה מחברת הביטוח הראל ומועדון הפועל עכו לתשלום פיצויים על פציעה זו.

בשנת 2015 ייצגה את ישראל במשחקים האירופיים שהתקיימו בבאקו והפסידה בשמינית הגמר.

 

תחרויות לקראת אולימפיאדת ריו 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות המיון האחרונה לקריטריון הבינלאומי שנערכה ב-16 באפריל 2016 בצ'כיה, הצליחה חתואל להתברג בין 4 הבכירות ובכך להבטיח את הקריטריון הבינלאומי למשחקים האולימפיים בריו. כדי להבטיח את הקריטריון הישראלי למשחקים, עליה להגיע לגמר בתחרות הגראנד-פרי בסין או בגביע העולם בגרמניה או להתברג בין 16 הבכירות באליפות אירופה שתיערך לקראת סוף יוני בפולין.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005: מקום 24 באליפות העולם
  • 2006: מקום 44 באליפות העולם
  • 2007: מקום 15 באליפות העולם, מקום 6 באליפות אירופה
  • 2008: מקום 6 בגביע העולם בזלצבורג שבאוסטריה,[11] מקום 7 באליפות אירופה בקייב,[5] מדליית ארד בגראנד פרי בפולין‏‏[12]‏‏

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2013 נולדה לה בת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניר כהן וערן קמינסקי, אמא, אבא, סיף - דלילה חטואל מתכוננת לאולימפיאדה, ynet,‏ 20.4.2008
  2. ^ מועדון הסייף של הפועל עכו זכה השבוע במקום ראשון באליפות ישראל לנשים וגברים, כרמיאל בכיכר, יולי 2008
  3. ^ אתר הבית של המרכז האולימפי לסיוף עכו
  4. ^ מיכל בן דוד, החומרים מהם עשויות ווינריות, בנות, 27.9.2007
  5. ^ 5.0 5.1 ניר שועלי, סיוף: דלילה חטואל ניצחה איטלקייה שזכתה פעמיים באולימפיאדה, nrg, ‏ 6.7.2008
  6. ^ 6.0 6.1 ‏דני בורשבסקי‏, חטואל: "אם הייתי יודעת שזה ככה, הייתי באה מזמן", באתר וואלה! NEWS‏, 7 באוגוסט 2008‏
  7. ^ ‏ניר שועלי, דלילה חטואל הפסידה בסיבוב השני, nrg, ‏ 11.8.2008‏; דני בורשבסקי, הפציעה לא השפיעה עלי, וואלה, 11.8.2008 (כולל קטעים מתוך הקרב)‏; רוני בראון, דלילה חטואל הודחה מהאולימפיאדה, nfc, ‏ 11.8.2008‏; שירות הארץ, סייף: דלילה חטואל הפסידה והודחה מהתחרות, הארץ, 11.8.2008
  8. ^ אורן אהרוני, חתואל: האיגוד צריך לתת הכול לספורטאי צמרת, 15 ביולי 2009, אתר ynet
  9. ^ דני בורשבסקי‏, סייף: דלילה חתואל סיימה במקום ה-18 באליפות אירופה, באתר וואלה! NEWS‏, 14 ביולי 2009
  10. ^ דלילה חטואל עברה ניתוח לשחזור הרצועה בברך, באתר ONE‏, 4 באוגוסט 2011
  11. ^ אורן בוקשטיין, חטואל עשתה צעד משמעותי בדרך להשתתפות בבייג'ינג, אתר ערוץ הספורט, 17.2.2008
  12. ^ מדליית ארד לסייפת דלילה חטואל בגראנד פרי בפולין, אתר הוועד האולימפי בישראל, 1.3.2008