דלילה חתואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דלילה חטואל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דלילה חתואל
הסייפת דלילה חטואל.jpg
דלילה חתואל, 2016
מידע כללי
לאום ישראלישראל  ישראל
תאריך לידה 15 בנובמבר 1980 (בת 35)
מקום לידה עכו, ישראל
ספורט
ענף ספורט סיף
תת-ענף רומח
מועדון הפועל עכו
מאמן חיים חטואל
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל  ישראל
סיף
המכביה
זהב המכביה השמונה-עשרה 2009 רומח אישי

דלילה (חיה) חתואל (נולדה ב-15 בנובמבר 1980) היא סייפת ישראלית המתחרה בענף הרומח, אשר ייצגה את ישראל באולימפיאדת בייג'ינג (2008).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתואל (במקור, "חטואל") נולדה וגדלה בעכו למשפחה בעלת הישגים רבים בתחום הסיף. בין בני משפחתה שזכו להצלחה בתחום זה – יצחק חטואל (דודה) ולידיה חטואל (דודתה). היא מתאמנת מגיל שש במועדון הסיף של הפועל עכו בהדרכת אביה, חיים חטואל[1]עשור השני של שנות האלפיים, "המרכז האולימפי לסיוף עכו").

בראיון לעיתון סיפרה חתואל כי בשלב מסוים חשה תסכול מכך שהאימונים תבעו את מירב זמנה ולא אפשרו לה לנהל חיים רגילים ולכלכל את עצמה. אי לכך היא עזבה את האימונים והחלה לעבוד בעבודות משרדיות שונות. אולם כעבור תקופה מסוימת הרגישה תחושה של החמצה משום שלא עסקה במה שלדבריה נועדה לעשות. לאחר שלוש שנות הפסקה שבה לאימונים כשהיא מודעת ומוכנה יותר להקרבה הכרוכה בכך.

חתואל הגיעה ליכולת שיא בשנים 2008-2007. ביולי 2008 ניצחה באליפות אירופה את האלופה האולימפית ואלופת העולם האיטלקיה ולנטינה וצאלי, באותה העת בעלת ארבע מדליות זהב אולימפיות (2 מדליות זהב אישיות) ותשע מדליות זהב באליפויות עולם (5 מדליות זהב אישיות). עם זאת, באותו קרב נפצעה חתואל בברכה, ובשל כך נאלצה לפרוש כליל מן התחרות כבר במהלך הקרב הבא[2].

אולימפיאדת בייג'ינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבדיקת MRI שנערכה לחתואל כמה ימים לאחר אליפות אירופה 2008 הסתבר כי הפגיעה גרמה לקרע במניסקוס וקרע ברצועה הצולבת, והתעורר חשש כי לא תוכל להתחרות באולימפיאדת בייג'ינג. שבוע לאחר הפציעה עברה חתואל ניתוח ולאחריו עברה תהליך שיקום אינטנסיבי במכון וינגייט, שנועד לאפשר את השתתפותה במשחקים האולימפיים. ב-29 ביולי עברה בהצלחה מבחן כשירות, ולבסוף נסעה למשחקים האולימפיים[3].

תחרות הנשים בענף הרומח נערכה ב-11 באוגוסט, ועל פי הגרלה נקבע כי הקרב הראשון של חתואל ייערך מול ויקטוריה ניקישינה מרוסיה[3]. הקרב החל עם יתרון 1-0 לחתואל. בתוך זמן קצר סובבה את הברך והקרב נעצר לשם מתן טיפול. בתום השליש הראשון הייתה התוצאה 2:2. בתום השליש השני הובילה ניקישינה 6:4. 20 שניות לסיום השליש השלישי השוותה חתואל את התוצאה ל-9:9, אולם הפסידה בהארכה 10:9 והודחה מן המשחקים האולימפיים[4]. לדבריה, הפסידה בקרב בשל מתח ולא מחמת הפציעה.

תחרויות לאחר האולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אירופה שהתקיימה בחודש יולי 2009 בבולגריה, הודחה חתואל כבר בסיבוב השני. בראיון שנתנה לאחר מכן הביעה אכזבה ומרירות על ההפסד ועל יחס איגוד הסייף הישראלי כלפיה, שלדבריה לא נתן תמיכה כספית עבור הכנה מספקת לאליפות[5]. בחודש ספטמבר השתתפה חתואל באליפות העולם בטורקיה והגיעה למקום ה-18[6].

בשנת 2011 עברה חתואל ניתוח לטיפול בפציעה שעברה לפני האולימפיאדה בבייג'ינג[7].

בשנת 2015 ייצגה את ישראל במשחקים האירופיים שהתקיימו בבאקו והפסידה בשמינית הגמר.

תחרויות לקראת אולימפיאדת ריו 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות המיון האחרונה לקריטריון הבינלאומי שנערכה ב-16 באפריל 2016 בצ'כיה, הצליחה חתואל להתברג בין 4 הבכירות ובכך להבטיח את הקריטריון הבינלאומי למשחקים האולימפיים בריו. כדי להבטיח את הקריטריון הישראלי למשחקים, היה עליה להגיע לגמר בתחרות הגראנד-פרי בסין או בגביע העולם בגרמניה או להתברג בין 16 הבכירות באליפות אירופה שנערכה לקראת סוף יוני בפולין. באליפות אירופה היא לא דורגה ב-16 המקומות הראשונים ובכך לא עמדה בקריטריון הישראלי. כתוצאה מכך לא נכללה במשלחת לאולימפיאדה[8][9]. חתואל ערערה לבית הדין לבוררות בספורט כנגד החלטת הוועד האולימפי, אך הערעור נדחה[10].

חתואל היא אם לבת, אותה ילדה באוקטובר 2013. מתגוררת בקרית ביאליק[11].

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניר כהן וערן קמינסקי, אמא, אבא, סיף - דלילה חתואל מתכוננת לאולימפיאדה, באתר ynet, 20 באפריל 2008
  2. ^ 2.0 2.1 ניר שועלי, סיוף: דלילה חטואל ניצחה איטלקייה שזכתה פעמיים באולימפיאדה, באתר nrg‏, 6 ביולי 2008
  3. ^ 3.0 3.1 דני בורשבסקי‏, חטואל: "אם הייתי יודעת שזה ככה, הייתי באה מזמן", באתר וואלה! NEWS‏, 7 באוגוסט 2008
  4. ^ ניר שועלי, בייג'ינג, דלילה חטואל הפסידה בסיבוב השני, באתר nrg‏, 11 באוגוסט 2008
    דני בורשבסקי‏, דלילה חתואל הודחה מהאולימפיאדה, באתר וואלה! NEWS‏, 11 באוגוסט 2008
    סייף: דלילה חטואל הפצועה הפסידה והודחה מהתחרות, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2008
  5. ^ אורן אהרוני, חתואל: "האיגוד צריך לתת הכל לספורטאי הצמרת", באתר ynet, 15 ביולי 2009
  6. ^ דני בורשבסקי‏, סייף: דלילה חתואל סיימה במקום ה-18 באליפות אירופה, באתר וואלה! NEWS‏, 14 ביולי 2009
  7. ^ דלילה חטואל עברה ניתוח לשחזור הרצועה בברך, באתר ONE‏, 4 באוגוסט 2011
  8. ^ "החיים נגמרים בגיל 35? לא נותנים לי לייצג את המדינה", באתר ערוץ הספורט, ‏24 ביוני 2016
  9. ^ סופית: דלילה חטואל לא תתחרה באולימפיאדת ריו, באתר nrg‏, 6 ביולי 2016
  10. ^ CAS דחה את העתירה של דלילה חטואל, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2016
  11. ^ הלוחמות בלינקר
  12. ^ אורן בוקשטיין, חטואל עשתה צעד משמעותי בדרך להשתתפות בבייג'ינג, במקור, מאתר ערוץ הספורט, 17 בפברואר 2008; מתוך ארכיון האינטרנט "archive.is"
  13. ^ בעז גורן, ‏הספורטאים הישראלים באולימפיאדה, באתר ONE‏, 6 ביולי 2008
    יזהר קישון, ‏דלילה חתואל: אני לא נוסעת כדי לסמן וי על בייג'ין, באתר ONE‏, 16 במרץ 2008