דן שביט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דן שביט

דן שביט (יליד 1944) הוא סופר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שביט נולד בקיבוץ כפר סאלד למשפחה מראשוני הקיבוץ. הוא נכדו של חוקר האמנות גרשם קורט פרייער. שביט למד ספרות ואנגלית באוניברסיטת חיפה, ובמשך שנים אחדות עסק בהוראה בבית הספר האזורי הר וגיא.

בשנות השבעים ערך את "בקיבוץ", בטאון הקיבוץ המאוחד, והשתתף במערכת כתב העת "שדמות". ספרו הראשון, קובץ סיפורים בשם "באוטובוס האחרון", יצא לאור בשנת 1972. מאז הוציא לאור שבעה ספרים נוספים, בהם רומנים ונובלות, וכן קובץ שיחות עם יצחק בן אהרן. מלבד הכתיבה עוסק שביט גם בציור ורישום והציג בכמה תערוכות.

שביט זכה פעמיים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים: בשנת 1986 ובשנת 2003.

דן שביט מתגורר בכפר סאלד ועובד כעורך בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

שביט הוצב במקום ה-102 ברשימת מרצ בבחירות לכנסת התשע עשרה ב-2013 ובמקום ה-110 בבחירות לכנסת העשרים ב-2015.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באוטובוס האחרון - סיפורים. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1972
  • אווה ואברהם. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978
  • מסע לשבעה קולות. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983
  • שיחות עם בן אהרן. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984
  • אנה ואני. הוצאת עם עובד, 1986
  • משורר מתכוון להתאבד. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989
  • בכל פעם שהוא מתאהב. הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, 1996
  • כמו לילה אחרון. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001
  • פתאום ראיתי אותו. הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2004
  • ימי עלמה ותום. הוצאת הקיבוץ המאוחד,2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.