דנה פוגץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דנה פוגץ'
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 בספטמבר 1964 (בת 59)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דנה פוגץ' (נולדה ב-18 בספטמבר 1964) היא פרופסור חבר [1] למשפטים, חברת סגל בכירה בפקולטה למשפטים, קריה האקדמית אונו. מייסדת ומנהלת שותפה של האגודה הישראלית לויקטימולוגיה, מאז שנת 2019. שותפה מייסדת במשרד עו"ד פוגץ' קידר-ברוך, המתמחה בייצוג נפגעי עבירה, וכן ארגונים ומוסדות בתיקי הטרדה מינית, גנבה בידי עובד ועוד. מנהלת שותפה באגודה הישראלית לוויקטימולוגיה. חברת פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.

ביוגרפיה וקריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנה פוגץ' נולדה וגדלה בתל אביב. אביה היה בעלים של מפעל לתעשייה הידראולית ואמה עבדה כמרצה לתולדות האמנות והאופנה במכללת שנקר. סיימה את התואר הראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב וקיבלה רישיון לעריכת הדין בשנת 1990. חייתה בלונדון שם סיימה את התארים השני והשלישי ב-King's College, London. את הדוקטורט עשתה בנושא מוסר ומגדר במשפט הפלילי - זנות ואונס בנישואין, בהנחיית פרופסור אנדרו אשוורת' (Andrew Ashworth); תחום המעסיק אותה כחוקרת ובעבר כראש "נגה"- המרכז לזכויות נפגעי פשיעה. התמחתה במשפט פלילי בפרקליטות מחוז תל אביב.

כיום היא פרופסור חברה בקריה האקדמית אונו ומרצה בדיני עונשין, דיני ראיות וזכויות נפגעי עבירה. מחוץ לאקדמיה היא מייצגת ומייעצת לנפגעי עבירות וכן עוסקת בקידום מדיניות בתחום זכויות נפגעי העבירות ובמחקר משפט-ויקטימולוגי בתחום זכויות נפגעי העבירה. בעבר הייתה מרצה לדיני עונשין עבירות צווארון לבן, עבירות טכנולוגיות וכלכליות במרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת תל אביב. בעבר נתנה חוות דעת לסנגורים בעבירות צווארון לבן.

פרופ' פוגץ' היא מייסדת ומנהלת שותפה של האגודה הישראלית לוויקטימולוגיה (2019), גוף המאגד חוקרים מתחומי מחקר שונים, העוסקים בצדדיה השונים של הויקטימולוגיה - תורת הקורבנות - לרבות בתחומי המשפט, הקרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, חינוך ועוד.

פעילויות בתחום הציבורי-משפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנה פוגץ' היא ממקימי "מרכז נגה" המרכז לזכויות נפגעי פשיעה, (מיסודה של הקריה האקדמית אונו) ומי שעמדה בראשו עד סגירתו בשנת 2016. במסגרת מרכז נגה יוצגו, לראשונה בישראל, נפגעי עבירה חמורות בתיקים תקדימיים, נערכו מחקרים, קודמו יוזמות חקיקה, נערכו הכשרות לאנשי מקצוע והתנהלה קליניקה בה היו פעילים סטודנטים למשפטים מהקריה האקדמית אונו.

בחודש אפריל 2011 נפתח גם 'מוקד נגה' בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, פרויקט תקדימי אשר הציע סיוע משפטי ראשוני לכלל נפגעי העבירות, ללא הגדרת דרגת חומרתן. הסיוע ניתן על ידי עורכי דין וסטודנטים למשפטים מהקריה האקדמית אונו. המוקד נפתח בסיוע הנהלת בתי המשפט והקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי.

כיום קיבלה מדינת ישראל את ההנחה אותה קידמה פרופ' פוגץ' שנפגעי עבירות זקוקים לסיוע משפטי וחובת המדינה להעניק זאת, ומשפחות נפגעי עבירות המתה ונפגעי עבירות מין מסוימים מקבלים סיוע משפטי מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. עקב כך נסגרו מרכז נגה ומוקד נגה. זוכת "אות האישה" לשנת 2009 מטעם לשכת עורכי הדין על פעילותה המשפטית הכוללת, לרבות קידום זכויותיהם של נפגעי עבירה.

דנה פוגץ' היא מיוזמי חוק איסור אלימות בספורט התשס"ח-2008 וממנסחיו. מקורה של יוזמת החוק בסדרה של אירועים אלימים במגרשי הספורט בהם זריקת חזיז באצטדיון מלחה בעת משחק כדורסל שפגעה קשות בידו של מאבטח במקום. דנה פוגץ', יחד עם צוות המשפטנים בהתאחדות הישראלית לכדורגל, ניסחה את מסמך היסוד שהיווה את הבסיס לחוק. החוק הנ"ל מתיר למשטרה ולסדרנים אכיפה מוגברת של כללי הבטיחות במגרשי הספורט, מורה על הגברת הענישה על העבירות הקבועות בו, דוגמת איסור התבטאות גזענית או הכנסת חפץ אסור. החוק גם קובע עונש ייחודי: צווי הרחקה או הגבלה מהמגרשים, שהוכרו באנגליה כיעילים במיוחד בנושא. בשנת 2004 התבקשה פוגץ' לייעץ לוועדה הפרלמנטרית למניעת אלימות בספורט, בראשות חבר הכנסת אבשלום וילן. לעניין הטיפול המשפטי במדינות שונות בתופעה זו. בהמשך נפגשה עם גורמים שונים האחראים על מניעת האלימות בספורט באנגליה וההצלחה שם היא שהובילה למודל שעוגן בחוק הישראלי, אותו יזמה וקידמה (בתפקידה כנציגת ציבור ויו"ר ועדת תקנון בהתאחדות) עם עו"ד משה אביבי ועו"ד רותם קמר, מהתאחדות הכדורגל הישראלית. כיהנה כחברת מזכירות והנהלה בהתאחדות הישראלית לכדורגל וראש ועדת תקנון, ומאוחר יותר כיהנה במועצה הציבורית לקידום נשים בספורט.

פוגץ' הייתה גם חברה בתת-הוועדה הבין משרדית לסיוע לנפגעי עבירות המתה (ועדה שהובילה להחלטת ממשלה תקדימית להעניק סלי סיוע למשפחות נרצחים, בחדש ספטמבר 2009). החל משנת 2004 ועד שנת 2011 כיהנה פוגץ' כחברת מזכירות והנהלה (נציגת ציבור) ועמדה בראש ועדת התקנון של הוועדה המשפטית בהתאחדות לכדורגל. בין התיקונים החשובים בשנה האחרונה: ענישת חובה לקבוצות בגין התנהגות אוהדיהן, כולל קריאות גזעניות.

פוגץ' השתתפה בוועדת רוטלוי, בתת-הוועדה לעניין מעמד הילד בהליך הפלילי.[2] בשנת 2007, בעקבות פעילותה בתת-הוועדה, הוזמנה להשתתף בוועדת מומחים של האו"ם לניסוח מודל חוק לדוגמה לטיפול בילדים נפגעי עבירות אשר פורסם במרץ 2009. מטרתו של המסמך להעניק מסגרת חוקית רצויה לזכויותיהם של ילדים נפגעי עבירות ועדים בהליכים פליליים, ולהדריך את המדינות החברות באו"ם כיצד לשלב בחוקיהן מתן הגנה וסיוע לילדים נפגעי עבירות ועדים. כעת נדרשת גם ישראל להתאים את המודל לחקיקה המדינתית. ועדת המומחים, שמנתה 12 נציגים ממדינות החברות באו"ם, פעלה במסגרת סוכנות האו"ם לסמים ופשע (UNDOC), הקרן למען ילדים (UNICEF) והמשרד הבינלאומי לזכויות הילד. פוגץ' הייתה שותפה לניסוח קובצי ההכשרה על מנת להטמיע את עקרונות המודל במדינות העולם השונות, בעיקר בקרב אנשי מקצוע מתחומי המשפטים, העבודה הסוציאלית, הפסיכולוגיה והרפואה.

בין השנים 2008–2010 הייתה פוגץ' חברה בתת-הוועדה הבין משרדית לסיוע לנפגעי עבירות המתה, הדנה במכלול שירותי הסיוע הצריכים להינתן למשפחות נרצחים והרוגים, כולל סיוע נפשי, כלכלי ומשפטי. כמו כן, פוגץ' מייצגת מוסדות בתיקי הטרדה מינית במסגרת הדין המשמעתי ומשמשת כיועצת להיבטים שונים של הטרדה מינית.

כיום מתנדבת פוגץ' לכהן כחברת וועדת החוק והאתיקה של מועצת העובדים הסוציאליים.

פוגץ' חברה בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד שינויי המשטר שהוצעו במערכת המשפט בשנת 2023.[3] במסגרתו כתבה ניירות עמדה בנושאי עיסוקה, לעניין יוזמות חקיקה, לרבות בנושא הצעות לתיקון פקודת המשטרה, השלכת ההפיכה המשטרית על המשפט הפלילי ונייר עמדה בנושא ההצעות להקמת משמר לאומי.[4]

פעילות מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיסוקה המחקרי של פרופ' פוגץ' משקף את העניין הרב שלה בזכויות נפגעי עבירות בכלל, ושל נפגעים ילדים ונשים - בפרט. במאמרה "מהפכת הקורבנות - היום שאחרי לקראת מודל המכיר בשיקולי ענישה פרטיים?", שצוטט בפסקי דין רבים, היא טוענת לנחיצות שיתוף הקורבנות בשלב גזר הדין במשפט הפלילי, כפי שנהוג במדינות מערביות רבות, ומציעה דרכים לשיתוף זה, בהתבסס על השוואה בינלאומית. במאמר שחיברה עם הדר דנציג-רוזנברג, בשם "כשאהבה כואבת", היא עוסקת בחשיבות שהיא מייחסת לשמיעת נפגע העבירה במקרים של קורבנות של אלימות בידי בן זוג. במאמר גם טוענת פוגץ' שיש לבצע תסקירי נפגע גם בעבירות אלימות ולא בעבירות מין בלבד, ומעלה נימוקים מדוע אפשרות זו חיונית, לשיטתה, לגזירת דין ראויה.

פוגץ' היא אחת מעורכות הספר "עיונים במשפט, מגדר ופמיניזם", שיצא בהוצאת נבו בשנת 2007, וכולל אסופת מאמרים בהיבטים שונים ורבים של מגדר ומשפט.

במאמרים נוספים פיתחה פוגץ' מודלים תאורטיים ומעשיים לשיתוף נפגעים בהליך הפלילי ולשמירה על זכויותיהם והרחיבה את הדיון המשפטי והציבורי בזכויות נפגעי עבירה. כדי לקדם זכויות נפגעי עבירה גם בפן הציבורי, פוגץ' כותבת מאמרי דעה, משתתפת בפאנלים ומעבירה הרצאות לגורמים רבים ושונים.

פסקי דין נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אישורי הדרגות בתחום מדעי החברה, ניהול ומשפטים, באתר המל"ג (פרופ' חבר מקצועי במסלול המקביל)
  2. ^ הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, דו"ח ועדת המשנה בנושא הקטין בהליך הפלילי, בראשות השופטת סביונה רוטלוי, פברואר 2003, אתר משרד המשפטים
  3. ^ "מי אנחנו", פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.
  4. ^ ניירות עמדה, פורום המרצים והמרצות למשפטים למען הדמוקרטיה.