דניאל קווין
 | |
| לידה |
11 באוקטובר 1935 אומהה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
17 בפברואר 2018 (בגיל 82) יוסטון, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום לימודים |
Creighton Preparatory School |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| פרסים והוקרה |
Turner Tomorrow Fellowship Award (1991) |
|
www | |
  | |
דניאל קווין (אנגלית: Daniel Quinn; 11 באוקטובר 1935 - 17 בפברואר 2018) היה סופר אמריקאי. קווין זכה להכרה בזכות ספרו רב-המכר "ישמעאל", שזכה ב"פרס טרנר" (Turner Tomorrow Fellowship Award) בשנת 1991, ויצא לאור שנה לאחר מכן.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דניאל קווין נולד באומהה, נברסקה. הוא מספר כי בשנת 1941, בגיל 6, חלם חלום אשר מאוחר יותר התברר לו שהיה חלק מעצב ביותר בסיפור של "ישמעאל". בחלום מתגלה לו חיפושית על גזע נפול באמצע הרחוב, שמזמינה אותו למסע של גילויים.
ילדותו של קווין לא הייתה קלה. אביו היה מעורב בהימורים ובעסקים בלתי חוקיים ואמו הייתה מנקה אובססיבית ומכורה לאלכוהול. מריבות תכופות גרמו לכך שקווין הפעוט יחיה בצל הפחד של האפשרות שהוריו יתגרשו, הוא מעיד על עצמו שגדל להיות ילד רגיש ועדין שקשוב לרגשות הזולת. תכונות אלו לא התקבלו יפה מהסובבים אותו, ואף אביו הציגו לעיתים כהומוסקסואל.
היחס המזלזל למושגי דת ולאלוהים במשפחתו, הביא את קווין הצעיר דווקא לתוך חיק הדת הקתולית. כבר בשנתו השלישית בתיכון הוכר כנוצרי אדוק. בגיל 16 קווין החל להימשך לחיי הנזירות, שנתפסו בעיניו כחיים בחזית המלחמה כנגד השטן. כבר אז הראה אובססיביות לגבי הצלת העולם (בדומה לדמויות הראשיות בספריו), גם אם המשמעות הייתה אז שונה לגמרי מבחינתו.
לאחר בית הספר הלך ללמוד כתיבה באוניברסיטה של סיינט לואיס, באמצעות מלגה מלאה. בספרו האוטוביוגרפי "ההשגחה" הוא מתאר זאת כבזבוז זמן. לאחר שנתיים של לימודים החליט לממש את שחלם עליו בהיותו נער מתבגר – להיות נזיר שתקן – והצטרף למנזר "גת שמנים". במנזר מצא קבלה ואחווה, שלא היה רגיל אליהם, מצד הנזירים. אך עם זאת, הוא נתקל בחוסר דאגה תמוהה. אף שעבר התנסויות וחוויות מלמדות והחליט שזהו ייעודו, הוחלט שעליו לעזוב, לאחר שהות של מספר שבועות בלבד, בטענה שעליו עוד להתבגר. קווין הרגיש שנדחה בידי אלוהים עצמו, ובעקבות כך נכנס לדיכאון עמוק.
קווין חזר לשיקגו, חזר לכתיבה והחל להשלים את שהפסיד בלימודים בזמן שהותו במנזר. במקביל, החל לעבור טיפול פסיכואנליטי. לאחר זמן מה התחתן כנגד עצת הפסיכולוג, ולאחר ארבעה ילדים וחיי נישואים כושלים, אשתו יזמה גירושים ועזבה אותו לטובת גבר אחר. קווין עזב את הבית וראה כיצד עולמו קורס בפעם השנייה, אך בזכות ידידים ויועצים סימפתיים, חזר לתפקד בחיי היום-יום ושיחה משמעותית שניהל עם כומר גרמה לו להפנות עורף לאלוהי הנצרות אחת ולתמיד.
שלוש שנים לאחר שסיים את הקולג' התמנה לראש מחלקה לביוגרפיות ואומנויות יפות של APE (American people Encyclopedia). החלום להיות סופר החל לאבד מקסמו כשנגלתה בפניו הקריירה במו"לות. לאחר שנתיים נמכרה החברה וקווין עבר למחלקה המתמטית באיגוד המחקר המדעי, שהפכה למובילה בתעשיית המו"לות. לאחר חמש שנים בפרסום ספרי לימוד, קווין החליט להתמסר למשימת מיגורה של מערכת החינוך. על פי הבנתו הדת והמדע הם לא העתיד, אלא החינוך הוא העתיד.
קווין מגדיר את עצמו כחלק מדור הדממה. דור שגדל תחת אימת המלחמה הקרה והפחד מהפצצה האטומית. דור שחיפש את החיים הפשוטים והבטוחים. הופעתם של ילדי הפרחים בשנות ה-60 הפילה אותו בתדהמה. הפחד מהפצצה לא רדף אותם, הם חיו בהווה ולא חיפשו את הביטחון.
המהפכה המינית חרצה את גורל נישואיו השניים שנכשלו מאותן סיבות שנכשלו נישואיו הראשונים. לאחר 15 שנה ושני נישואים כושלים, קווין לבסוף היה מוכן לגשת לפסיכותרפיה. קווין מצא תרפיסטית יהודייה שהצליחה להתחמק מצ'כיה קצת לפני הפתרון הסופי ויחד איתה הצליח להגיע להבנות עצמיות ולהתעצם מבחינה אישית. הוא נשא לאישה אישה שלישית, שאיתה הוא חי כיום והמשיך לפתח את הכיוון החינוכי אותו גיבש לאורך השנים.
במשך שלוש שנים שימש כמנהל אגודה המפיקה סרטונים תומכים עבור מערכת החינוך, ולאחר חלופי תפקידים בחברה החליט להתפטר ולפתוח יחד עם אשתו חברה משלו העוסקת בחומרים חינוכיים. באביב 1977, עם הרעיונות והשאיפות שפיתח לאורך השנים, ישב קווין לראשונה לכתוב את הספר שהתגלגל להיות ישמעאל.
ספריו ודעותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דניאל קווין הציע את ספרו "ישמעאל" לחבר השופטים של פרס טרנר שכלל את ריי בראדבורי (פרנהייט 451), נאדין גורדימר (זוכת פרס נובל לספרות), וולאס סטגנר, ויליאם סטיירון (בחירתה של סופי) ופיטר מאטיסון. מטרתו של פרס טרנר הייתה לקדם עבודות סיפורת שמציעות "פתרונות חיוביים ויצירתיים לבעיות כוללניות". ישמעאל נבחר מבין 2,500 כותרים מכל העולם ודניאל קווין קיבל לידיו 500,000 דולרים.
הספר "ישמעאל" וממשיכיו בטרילוגיה "סיפורו של B" ו-"ישמעאל שלי", שלושתם תורגמו לעברית וזכו לאהדה רבה בקרב קוראים רבים, ובקרב קבוצות של שוחרי איכות הסביבה, קבוצות של תודעה אקולוגית ואקולוגיה מעמיקה, ובקרב הזרמים האנרכיסטים: האנרכו-פרימיטיביזם והאקו-אנרכיזם.
ביקורת רבה הופנתה כלפי קווין על כך שהוא מתיר רעב במדינות עניות, כאשר כתב שמשום שגידול אוכלוסין הוא פונקציה של כמות מזון נתון, חלוקת מזון לארצות עניות לא פותרת את בעיית הרעב בהן, אלא מעודדת אותם להגביר ילודה וכך להמשך הרעב.
קווין הראה פרדוקס, כי בעוד שייצור ופיתוח המזון במדינות המפותחות אינו משפיע על גידול האוכלוסין בהן (במדינות אלו שיעור הילודה נמוך), הוא משפיע דווקא על גידול האוכלוסין במדינות העולם השלישי, שכלל לא נהנות מהמזון. בכך הוא יצר גרסה חדשה, התואמת יותר את המציאות, לתורתו של תומאס מלתוס.
ברחבי העולם קמו תנועות רבות המאמינות ופועלות על פי רעיונותיו של דניאל קווין[דרושה הבהרה][דרוש מקור].
רשימת ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- (1988) Dreamer
- ישמעאל (1992)
- סיפורו של B
- ישמעאל שלי (1997)
- ההשגחה (1996)
- (2000) Beyond Civilization
- (2001) The Man Who Grew Young (graphic novel)
- (2001) After Dachau
- (2002) The Holy
- (2005) Tales of Adam
- (2006) Work, Work, Work
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דניאל קווין
דניאל קווין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דניאל קווין, ברשת החברתית Goodreads
