דסוקסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דסוקסין
Methamphetamine-2D-skeletal-.svg
Dextromethamphetamine
נתונים כימיים
כתיב כימי C9H15N
בטיחות
מעמד חוקי ניתן באישור רופא
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
מספר CAS 51-64-9
PubChem 5826
ChemSpider 5621
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גלולת הדסוקסין היא צורה תרופתית של הכימיקאל מתאמפטמין הידרוכלורי - מלח חומצי של המתאמפטמין (שידוע גם בשמו המדעי - אלפא-דימתילבנזניתנאמין ומכאן שמו של התרופה, דסוקסין). גלולת הדסוקסין משמשת לטיפול בהיפראקטיביות (ADD/ADHD), נרקולפסיה (נרדמות) והשמנה. הדסוקסין הוא חבר בסדרת האמפטמינים - סדרת סמים ממריצים. בגלל היותו מיוצר ממתאמפטמין, הדסוקסין נחשב לחוקי, אך ורק כאשר ישנו אישור רופא להחזקת הגלולות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הפעם הראשונה שפותחה התרופה בארצות הברית של שנת 1942, הדסוקסין יוצר והוכנס לשוק על ידי חברת "מעבדות אבוט" כגלולה הפועלת על מנגנון שחרור מיידי. מאוחר יותר, הוכנסה לשימוש גלולה בעלת מנגנון שחרור מושהה.

בשנת 2002, חברת אבוט מכרה את זכויותיהם על גלולת הדסוקסין לחברת "אוביישין", אשר לקחה לעצמה לייצר ולשווק את הגלולה (למרות שבתחילה, אבוט המשיכה את הפקת הגלולה במפעלה). חברת "מעבדות אייבל" פיתחה תרופה גינרית של מתאפמפטמין הידרוכלורי במחירים נמוכים מגלולת הדסוקסין, עד אשר החברה פשטה רגל.

שימוש וסבילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היות שהחומר מתאמפטמין הידרוכלורי, החומר הפעיל בגלולת הדסוקסין, מדווח להיות אפקטיבי במשך יותר זמן וביעילות גדולה יותר ב-50% למנה מאשר החומר אמפטמין לדוגמה, מרשמים לתרופת הדסוקסין גדלים ככל שהטיפול בהיפראקטיביות מתמשך והמשתמשים מפתחים סבילות לתרופה וגם לסמים ממריצים אחרים המשמשים לטיפול בהיפראקטיביות.

המרשם ההתחלתי השכיח ביותר הוא מנה של 5 מיליגרם (המינון הכי קטן המוצע לגלולה יחידה), המינון עולה על בסיס שבועי ואחרי מספר שבועות נקבע המימון האפקטיבי ביותר למטופל.

השוואה עם תרופות ממריצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי, השימוש בדסוקסין לטיפול הוא דומה לשימוש בתרופות ממריצות מסדרת האמפטמינים, כגון אדרל (תערובת רצמית של אמפטמין ודקסאמפטמין), דקסדרין (דקסאמפטמין), או מתילפנידייט (ריטלין). בגלל הסכנה להופעה פוטנציאלית של תופעות לוואי קשות יותר בשימוש בדסוקסין לעומת תרופות דומות אחרות, הדסוקסין משמש כתרופת אין ברירה כאשר התרופות האחרות (רוב התרופות שבדר"כ נרשמות) אינן משפיעות או אינן משיגות את התוצאה הרצויה.

בנוסף, משום שתופעות הלוואי של מתפאמטמין הידרוכלורי הם פחותות בממריצים האחרים מסדרת האמפטמינים, והיות שההשפעה המרכזית של הדסוקסין היא גבוהה יותר (קרי, הדסוקסין הכי יעיל בהעלאת ריכוז התרופה עם יצירת הכמות הקטנה ביותר של תופעות לוואי), הדסוקסין יכול להיות שימושי למטופלים אשר מוצאים שתרופות אחרות אינן משפעיות עליהם יתר על המידה ובשביל אלו שכמות תופעות הלוואי של השימוש בממריצים אחרים היא גדולה.

מאמינים שההשפעה המרכזית הגדולה שנגרמת מהשימוש בדסוקסין נגרמת בגלל קבוצת המתיל הנוספת של המתאמפטמין הידרוכלורי אשר חסרה במולקולת האמפטמין, דבר הגורם להגברת מסיסותו של המתאמפטמין הידרוכלורי בליפידים (וכך, החומר נספג יותר עמוק וביסודיות על תוך הרקמות השומניות במוח).

בדומה לתרופות ממריצות אחרות, השימוש בדסוקסין איננו מומלץ למטופלים בעלי בעיות עם מחזור הדם, או מטופלים אשר צרכו תרופת MAOI (נוגדי דיכאון) בשבועיים האחרונים לפני בליעת הדסוקסין. בנוסף, השימוש בדסוקסין איננו מומלץ למטופלים אשר להם היסטוריה של חווית אפיסודות פסיכולוגיות, מכיוון שהממריצים עלולים להגביר את נטייתו של המטופל להתנהגות פסיכוזית נוספת.

פרמקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דסוקסין (טבליות מתאמפטמין הידרוכלורי) שידוע בשמו המדעי n,אלפא-דימתילבנזניתנאמין הידרוכלורי, הוא חבר בקבוצת האמפטמינים של אמינים סימפטומימטים.

מערכת העצבים המרכזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזומר יד ימין של המתאמפטמין הידרוכלורי הוא סם אשר השפעתו העיקרית על הגוף היא המרצה של מערכת העצבים המרכזית בפוטנציאל, דבר זה משפיע על פעילותם של נוירוכימיקאלים כגון דופמין. הנוירוכימיקאלים אשר מושפעים מהמתאמפטמין הם אלו שאחראים על ויסות קצב הלב, טמפרטורת הגוף, לחץ הדם, תיאבון, וקשב.

בשל כך, תרופת הדסוקסין משמשת לטיפול בהשמנה, משום שהמתאמפטמין גורם לאיבוד התיאבון והפחתת האכילה.

שימוש בעייתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כגרסה תרופתית למתאמפטמין, חומר אשר רכש מוניטין של שימוש פלילי ובעייתי, הדסוקסין נהיה שנוי במחלוקת בקרב משתמשיו בגלל דאגות לבעיות העלולות להיגרם כתוצאה מהשימוש בו. למרות רווחים פוטנציאליים שיש לדסוקסין לעומת סמים ממריצים אחרים בטיפול בהיפראקטיביות או נרקולפסיה, נקשרה סטיגמה גדולה לדסוקסין. בגלל סיבה זו, הרבה רופאים אינם ממהרים לרשום את התרופה הזו במרשם וגם מספר רב של מטופלים לא מוכנים לצרוך את התרופה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דסוקסין בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.