דפי אלטבב
 | |
| לידה | 25 במרץ 1976 (בת 48) |
|---|---|
| תחום יצירה | מחול, מוזיקה וניהול אמנותי |
| בן זוג | ניני (ניצן) משה |
| https://www.dafidancecompany.com/ | |
  | |
דפי אלטבב (נולדה ב-25 במרץ 1976) היא כוריאוגרפית, מנהלת אמנותית של להקת מחול דפי אלטבב, מוזיקאית ורקדנית ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלטבב נולדה ברמת גן ולמדה בבית הספר התיכון "בליך" בעיר. בילדותה רקדה בלהקת הפולקלור של עירה בניהולו האומנותי של אילן מילוא, וניגנה בתזמורת המפוחיות של העיר, בניצוחו של שמואל גוגול.
את תחילת הקריירה שלה ככוריאוגרפית החלה בשנת 1991 בשבט צופי רמת גן בפסטיבל שבועות שנערך פעם בשנה בעיר. בו יצרה מספר יצירות מחול אשר זכו בתחרות זו במקום הראשון.
בין השנים 1994–1996 שירתה בצה"ל.
קריירה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1997–2001 אלטבב למדה לתואר ראשון B.Ed בבית הספר לאמנויות המחול של מכללת סמינר הקיבוצים, ולימודי הוראה בהתמחות קומפוזיציה וכתב תנועה.
היא השתתפה כרקדנית ביצירותיהן של רונית זיו (2001) ומיכל הרמן (אינטימדאנס 2005). משנת 2005 היא יוצרת מחול עצמאית. עם סיום לימודיה השתלמה אלטבב בשתי השתלמויות בקומפוזיציה מתקדמת אצל ד"ר רינה בדש. במסגרת זו יצרה את עבודתה הראשונה לבמה "זמן אויר", אשר הופיעה בבכורה ב"מחול אחר" בסוזן דלל בשנת 2005 ובמסגרת "על חבל דק" בניהולו האומנותי של נמרוד פריד.
יצירתה השלישית, "לגרד את הקצוות", עלתה בבכורה בפסטביל אינטימדאנס בשנת 2007.[1] יצירה זו המשיכה להציג בישראל ובעולם, וגם זכתה בפרס היצירה הטובה ביותר בתחרות הכוריאוגרפים הבינלאומית באלמדה, פורטוגל בשנת 2008. בשנת 2009 הצטרפת כחברה לעמותת הכוריאוגרפים. באותה השנה יצרה את "מתחת לשטיח" שעלתה בבכורה בפסטיבל הרמת מסך. במהלך הקריירה האמנותית שלה יצרה אלטבב עבודות מחול בינתחומיות, בישראל ובעולם, שהציגו על במות ופסטיבלים מרכזיים בשדה המחול. כמו כן, היא זכתה בפרסים שונים, בין היתר: פרס שרת התרבות ליוצר צעיר במחול (בשנים 2012, 2013, 2016), פרס רוזנבלום ליוצרת מבטיחה לשנת 2014, מלגות נסיעה ושהות אמן, ועוד.
בשנת 2012 הוזמנה אלטבב על ידי מנהל בית האופרה בנאפולי ליצור עבודה לשישה רקדנים ישראלים לצלילי אופרות איטלקיות.[2] היצירה עלתה בבכורה באתר ארכאולוגי בנאפולי כחלק מפסטיבל המחול והתיאטרון בעיר באותה השנה.[3]
בשנת 2013 בתמיכת קרן ביסטריצקי ועמותת הכוריאוגרפים, יצרה יחד עם בן זוגה ניני משה, אירוע רב תחומי שנפרס על פני שלושה ימים במחסן 2, שביפו. באירוע הופיעו מספר רב של יצירות שלה ובנוסף התארחו אמנים מתחומים שונים והציגו בו את יצירותיהם. בשנת 2015, הוזמנה לרסידנסי בבריסל שבבלגיה, ב-BRIGITTINES, במטרה ליצור את עבודתה החדשה "it couldn't have happened before".[4][5]
בשנים 2016 ו-2018 הוזמנה אלטבב ליצור שתי יצירות מקוריות בפסטיבל המחול American Dance Festival בצפון קרוליינה, שבארצות הברית. אלה נקראו "ITS NOW. ITS NEVER"[6] ו-"FIGHT OR FLIGHT".[7] בשנת 2018 היצירה "ITS NOW. ITS NEVER" בגרסתה המלאה, בביצוע רקדנים ישראלים, זכתה בפרס שרת התרבות לביצוע.[8]
בשנת 2019 הוזמנה מטעם ה-ISRAELI INSTITUTE ללמד סמסטר באוניברסיטת EMORY באטלנטה, שבארצות הברית וליצור עבודה עבור החוג למחול.
בשנת 2021, הוזמנה אלטבב ליצור עבודה נוספת עבור פסטיבל המחול American Dance Festival. מכיוון שבאותה עת פרצה מגפת הקורונה, ולא היה ניתן לטוס ליצור את היצירה בפסטיבל בארצות הברית, יצרה אלטבב סרט מחול ביחד עם בן זוגה הקולנוען ניני משה, שנקרא "When R U Coming Back Home", והוקרן בפסטיבל.
במקביל, במהלך מגפת הקורונה פתחה אלטבב קבוצה בהשתתפות נשים מכל העולם, שנפגשה פעמיים בשבוע לפעילות בתנועה, כתיבה, ציור ושיתוף בפלטפורמת הזום. השתתפו בקבוצה באופן רציף נשים מארצות הברית, ישראל גרמניה ודנמרק. במהלך השנתיים הללו, נפגשו הנשים כל שבוע, חלקו, שיתפו, רקדו ושימשו כעוגן זו לזו בתקופה שלא ניתן היה להיפגש.[9][10][11] בנוסף, באותה תקופה הופיעה להקת המחול של דפי אלטבב בבתי אבות ברחבי הארץ, כחלק מתפיסה חברתית ובמטרה לייצר קרבה ולהפיג את הבדידות של בני הגיל השלישי במוסדות.
בשנת 2022 הוזמנה להעלות את עבודתה "תכף נעשה המון אהבה" בגרסה מחודשת עבור התיאטרון בגרמניה Theater Der Jungen Welt.[12]
רשימת יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
it all comes down to me - מרכז סוזן דלל (2022). יצירה זו נוצרת כאוטוביוגרפיה, בה אלטבב מדברת על הפרט בתוך הזוגיות וכיצד אלו מזינים זה את זה, מתנגשים זה בזה ומחפשים מענה זה לזה. העבודה הוצגה ב-Theater der jungen בלייפציג, גרמניה.[13][14][15][16]
when r u coming back home - סרט מחול לארבעה רקדנים, בהזמנת פסטיבל המחול הבינלאומי American Dance Festival, ארצות הברית (2021). הסרט בוים ונערך על ידי ניני משה, בן זוגה של אלטבב, בשיתוף עמה. היא גם יצרה את הכוריאוגרפיה. עבודה זו נוצרה בזמן שהבית הפך להיות ה"מקדש" ומרכז החיים הפיזיים, הרוחניים והממשיים למשך שנתיים בעת מגפת הקורונה, נשכח לעיתים מקומו של הבית האישי-גופני, אותו מקום שמכיל בתוכו הכל. הסרט הזה הזמין את הצופים להצצה לביתם האבסטרקטי והמוחשי של ארבעה רקדנים מארבע מדינות שונות בארצות הברית.
ping-pong – שיתוף פעולה עם הרקדן דייגו דה לה רוסה, בכורה מקוונת, ישראל-גרמניה (2021).[17]
It's not a pipe - בכורה אמריקאית ל-8 רקדנים, אוניברסיטת EMORY, אטלנטה, ארצות הברית (2019). לעיתים על מנת להגדיר משהו, אנחנו מגדירים קודם את מה שהוא "לא".[18]
תכף נעשה המון אהבה - סוזן דלל, תל אביב (2019). העבודה עוסקת במקום שתופס הרעיון של "תכף" בחיים: מה נעשה יותר מאוחר, מחר או בעוד כמה שנים - כל אותם "תכפים", ועוד דברים רבים אחרים שאנחנו אומרים לעצמנו, כדי שנוכל לשרוד את ההווה. כדי שנוכל להישען על הבטחות לעצמנו לעתיד.[12]
Fight or Flight - בכורה אמריקאית ל-13 רקדנים בהזמנת פסטיבל המחול הבין לאומי ADF, ארצות הברית (2018).[19]
It’s Now. It’s Never – בכורה ישראלית לשמונה רקדנים סוזן דלל, תל אביב (2017).[6] היצירה עלתה בגרסה קצרה יותר בהזמנת פסטיבל המחול הבינלאומי ADF בשנת 2016 וזכתה בפרס שרת התרבות עבור ביצוע לשנת 2018. העבודה הופיעה גם בבריסל-בלגיה.[20]
It Couldn’t Have Happened Before - בכורה ישראלית (2016).[4][5] תהליך היצירה התקיים במסגרת רסידנסי בתיאטרון Le Brigittine שבבריסל. העבודה הופיעה בישראל, בסיביר-רוסיה ובהודו.[21]
In-Dependent - קו-פרודוקציה בלגיה-ישראל (2014).[22] יצירה לשלושה רקדנים בשיתוף פעולה עם המוזיקאי הבלגי ניקו הפקנשייד, עלתה בטרום בכורה בוילנוס, לטביה ובמוזיאון אררטא בסנט פטרסבורג.[23]
ואף על פי כן - עלתה בבכורה במסגרת פסטיבל "הרמת מסך", סוזן דלל, תל אביב (2012).[24][25][26][27] אחרי הבכורה הופיעה היצירה בבריסל, גרמניה, רוסיה, ארצות הברית (ADF וסיאטל) ליטא, סלובקיה וקוריאה הדרומית. המבקרת דנה שלו כתבה על היצירה: "דואט עשיר ומרובד, עבודה מזוקקת המבוצעת במיומנות ורגישות יוצאות דופן [...] מחול השדים של הזוג מורכב מאינספור רגעים קטנים, קיצוניים יותר או פחות, שמטלטלים את הדמויות בין מגוון רחב של רגשות, פעולות ותגובות." (ינואר, 2013).
רגישות לחום – יצירה באורך מלא לשישה רקדנים (2012).[28] העבודה הוזמנה על ידי פסטיבל המחול והתיאטרון בנאפולי לבכורה עולמית. היצירה עלתה בבכורה בנאפולי וברבלו, הופיעה בארץ פעמים רבות וברחבי בקוריאה הדרומית.[29]
ציפיות גבוהות - עלתה בבכורה במסגרת פסטיבל "אינטימדאנס", תיאטרון תמונע, תל אביב (2011). היצירה הופיעה בצרפת, קוריאה ונלמדה על ידי מספר מגמות מחול בארץ.
עזרת נשים - עלתה במסגרת פסטיבל "מחול ברוח" של בית אבי חי ועמותת הכוריאוגרפים, ירושלים (2011).[30][31]
מתוך בחירה שניה – סולו. היצירה השתתפה בפסטיבל האישה הבינלאומי בחולון (2011).[32][33]
חור בגרוש - עלתה במסגרת ערב "סברס" בהפקת עמותת הכוריאוגרפים, פסטיבל "האביב" בראשון לציון (2010).
מתחת לשטיח - הועלתה בבכורה במסגרת פסטיבל "הרמת מסך", סוזל דלל, תל אביב (2009). העבודה הופיעה ברחבי סין וברזיל.[34][35][36][37][33]
מטריצה - עבודה ל-5 רקדנים ואקורדיוניסט.[38] עלה במסגרת פסטיבל "מחולוהט", סוזן דלל, תל אביב (2009).[39]
קו אווירי - עלתה במסגרת פסטיבל "גוונים במחול", סוזן דלל, תל אביב (2009).[40][41][42]
שטח סטרילי - עלתה בבכורה בפסטיבל "זירת מחול", ירושלים (2008).
לגרד את הקצוות - עלתה בבכורה במסגרת פסטיבל "אינטימדאנס", תיאטרון תמונע, תל אביב (2007).[43] השתתפה בתחרויות בגרמניה וזכתה בפרס היצירה הטובה בתחרות הכוריאוגרפים הבינלאומית בפורטוגל אלמדה 2007.
Cold Feet - עלתה בבכורה בפסטיבל "זירת מחול", ירושלים (2006).[44]
זמן אויר - עלתה במסגרת פסטיבל "מחולאחר", סוזן דלל, תל אביב (2005).
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זוכת פרס שרת התרבות ליוצר צעיר במחול לשנים 2012,[45] 2013,[46] 2016[47][48]
- זוכת פרס ביצוע ליצירה ITS NOW.ITS NEVER לשנת 2018[8]
- זוכת פרס רוזנבלום לשנת 2014 ליוצרת מבטיחה[49]
- קבלה מלגת נסיעה לחו"ל מקרן התרבות אמריקה ישראל בשנת 2007
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דפי אלטבב- דפי אלטבב - עמוד באתר עמותת הכוריאוגרפים
דפי אלטבב, ברשת החברתית פייסבוק
דפי אלטבב, ברשת החברתית אינסטגרם- ערוץ היוטיוב של אלטבב
- ראיון עם דפי אלטבב ל-CultureBuzz
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תוכניית הפסטיבל
- ^ ברושור על היצירה
- ^ תוכניית הפסטיבל בנאפולי
- ^ 1 2 וידאו מתוך היצירה בפייסבוק של סוזן דלל
- ^ 1 2 רותי זוארץ, לרקוד היא אמרה: דפי אלטבב לא מחזיקה מעצמה סיפור הצלחה, באתר מעריב, 5 בנובמבר 2015
- ^ 1 2 דפי אלטבב - Its Now. Its Never, באתר הבמה
- ^ מידע על ההזמנה, באתר של דפי אלטבב
- ^ 1 2 הוכרזו הזוכים בפרסי שרת התרבות והספורט במחול אמנותי לשנת 2018, באתר משרד התרבות והספורט, 31 בדצמבר 2018
- ^ מתוך אחד ממפגשי הקבוצה, ומופע מקוון
- ^ מתוך סדנת זום עם הקבוצה
- ^ קטע מתוך סדנה מקוונת לאוהבי מחול מגיל 50 ומעלה
- ^ 1 2 SOON WE'LL MAKE LOTS OF LOVE (Interview-Trailer), youtube
- ^ טריילר היצירה, באתר vimeo
- ^ ענת זכריה, בסופו של דבר, זה אני, באתר הבמה, 31 ביולי 2022
- ^ נירה פרי, ״It all comes down to me"-דפי אלטבב, באתר סלונה, 14 בספטמבר 2023
- ^ נירה פרי, 'בסופו של דבר, זה אני'-מופע חדש של להקת דפי אלטבב, באתר סלונה, 27 ביולי 2022
- ^ טריילר היצירה, באתר vimeo
- ^ אליזבת גריין, Emory Dance Company Features Provoking, Vulnerable New Works, the emory wheel, 3 בדצמבר 2019
- ^ טריילר היצירה, באתר vimeo
- ^ עמוד היצירה It's Now. It's Never, באתר Dafi Altabeb Choreographer
- ^ The Dafi Dance Group Tours India, שגרירות ישראל בהודו, 27 במרץ 2017
- ^ חגית פלג רותם, דפי קופצת מהגג: כוריאוגרפית אופטימית בימים פסימיים במיוחד, באתר גלובס, 31 ביולי 2014
- ^ עמוד היצירה In-Dependent, באתר Dafi Altabeb Choreographer
- ^ טריילר היצירה, באתר vimeo
- ^ גבי אלדור, הרמת מסך 2012, באתר יומני מחול רות אשל
- ^ מרב יודילוביץ', "הרמת מסך": 11 בכורות חדשות, באתר ynet, 17 באוקטובר 2012
- ^ חגית פלג-רותם, מחוללים תרבות: כוריאוגרפים צעירים יציגו את יצירותיהם במופע "הרמת מסך", באתר גלובס, 13 בנובמבר 2012
- ^ טריילר היצירה, באתר youtube
- ^ עמוד היצירה Sensitivity To Heat, באתר Dafi Altabeb Choreographer
- ^ וידאו של היצירה עזרת נשים, באתר youtube
- ^ עזרת נשים - דפי אלטבב, באתר הבמה
- ^ מתוך בחירה שנייה מאת דפי אלטבב, באתר ערוץ ה-youtube של עמותת הכוריאוגרפים
- ^ 1 2 דפי אלטבב להופעות בסין, באתר הבמה, 26 באפריל 2010
- ^ מתוך מתחת לשטיח מאת דפי אלטבב, באתר ערוץ ה-youtube של עמותת הכוריאוגרפים
- ^ אלעד סמורזיק, "מתחת לשטיח" של דפי אלטבב: דירה להכיר, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2010
- ^ 20 שנה לפרויקט "הרמת מסך", באתר ynet, 13 באוקטובר 2009
- ^ חגיגות 20 שנה לפסטיבל "הרמת מסך", באתר מקור ראשון nrg, 13 באוקטובר 2009
- ^ ענבל דרור, מציאות שורטת: דפי אלטבב מציגה את "מטריצה", באתר מקור ראשון ב-nrg, 20 באוגוסט 2009
- ^ מטריצה מאת דפי אלטבב, באתר ערוץ ה-youtube של עמותת הכוריאוגרפים
- ^ הניה רוטנברג, גוונים במחול 2009, מחול עכשיו 16, דצמבר 2009, עמ' 35-57
- ^ גוונים במחול 2009, באתר הבמה, 18 בפברואר 2009
- ^ גוונים במחול 2009 - גוונים 3, באתר ריקוד
- ^ לגרד את הקצוות מאת דפי אלטבב, באתר ערוץ ה-youtube של עמותת הכוריאוגרפים
- ^ טריילר היצירה, באתר youtube
- ^ פורסמו שמות הזוכים בפרסי שרת התרבות והספורט במחול אמנותי לשנת 2012, באתר ערב רב, 28 לינואר 2013
- ^ פרס שרת התרבות ליוצרים צעירים, באתר הבמה, 4 בפברואר 2013
- ^ הוכרזו זוכי פרסי שרת התרבות למחול, באתר הבמה, 9 בנובמבר 2016
- ^ יאיר אשכנזי, אוהד נהרין, ענבל פינטו ואבשלום פולק בין זוכי פרסי שרת התרבות למחול, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2016
- ^ הוכרזו זוכי פרס רוזנבלום 2014, באתר הבמה, 9 ביוני 2014