דרוהיצ'ין (בלארוס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דרוהיצ'ין
Драгічын
Coat of Arms of Drahičyn, Belarus.png
סמל דרוהיצ'ין
Flag of Drahičyn.png
דגל דרוהיצ'ין
Drahučynvykankam.JPG
בניין עיריית דרוהיצ'ין
מדינה בלארוסבלארוס  בלארוס
וובלסט ברסט (מחוז)ברסט (מחוז)  ברסט
ראיון דרוהיצ'ין
שטח 11 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 14,800 (נכון ל־2015)
קואורדינטות 52°11′N 25°09′E / 52.183°N 25.150°E / 52.183; 25.150
אזור זמן UTC+3

דרוהיצ'יןבלארוסית: Драгічын, דרהיצ'ין; בפולנית: Drohiczyn; ביידיש: דראהיטשין) היא עיר קטנה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

דרוהיצ'ין החלה ככפר בנסיכות פינסק, ובסוף המאה ה-14 עברה לנסיכות ליטא. בראשית המאה ה-17 הוענקו ליישוב זכויות עיר. עם סיפוח העיר לפולין לאחר מלחמת העולם הראשונה, נקבעה כעיר נפה.

יהודי דרוהיצ'ין[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד הראשון לקיום קהילה יהודית עצמאית בדרוהיצ'ין הוא מאמצע המאה ה-17. במהלך המאה ה-18 נמנו בעיר כ-100 משפחות יהודיות, ובמאה ה-19 גדל היישוב היהודי בעיר, והשתלב בתעשיות השונות שהתפתחו במקום. ב-1 באוקטובר 1882 נערך ביהודי העיר פוגרום. בשנת 1905 מנעה קבוצת הגנה עצמית יהודית שארגן הבונד פוגרום נוסף בעיר.

במהלך מלחמת העולם הראשונה עזבו את העיר רבים מיהודיה בשל הקרבות שנערכו בסביבתה, ורבים מבתיהם נבזזו ונשרפו. בעת הכיבוש הגרמני של העיר, רבים מתושביה נלקחו לעבודות כפייה, והיו נתונים למעשי התעללות. במהלך המלחמה הפולנית סובייטית, ערכו חיילים פולנים מעשי התעללות נוספים ביהודי העיר, תוך רצח 17 יהודים באחוזה הסמוכה לעיר.

לאחר המלחמות, השתקמה הקהילה היהודית בעיר בסיוע הג'וינט ויוצאי העיר בארצות הברית. בין מלחמות העולם התגברה בעיר הפעילות הציונית, ופעל בה בית ספר עברי מרשת תרבות, וכן תלמוד תורה. בתקופה זו נמנו בעיר 1,521 יהודים, קרוב ל-80% מתושביה.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 בספטמבר 1939 נכנס לעיר הצבא האדום. בתקופה זו המוסדות היהודיים בעיר נסגרו, ומספר יהודים הוגלו לעומק ברית המועצות. ב-25 ביוני 1941 נכנסו לעיר הגרמנים, והחלו בביצוע מעשי שוד בקרב יהודי המקום. זמן קצר לאחר מכן צוו יהודי העיר לשאת אות זיהוי, ואל העיר הועברו יהודים רבים שגורשו מכפרי הסביבה, כאשר באחד הכפרים, וייטלה (Wietly), ערכו בלארוסים מקומיים פוגרום בו רצחו את רוב יהודי המקום. בתקופה זו נרצחו מעת לעת יהודים בעיר.

בתחילת אוגוסט 1941 הוקם בעיר יודנרט, אשר נצטווה לספק לגרמנים סכומי כופר גבוהים בפרקי זמן קצרים, תוך לקיחה של בכירי הקהילה כבני ערובה. בפסח תש"ב, 1942, הוקמו בעיר שני גטאות, האחד ליהודים "יעילים", והשני ל"בלתי יעילים". בגטאות אלו התקיימה צפיפות רבה, וכ-15 איש שוכנו בכל חדר, תוך הקצבת מזון זעומה.

ב-26 ביולי 1942, לפנות בוקר, כותר הגטו של ה"בלתי יעילים" בעיר בידי שוטרים גרמנים ובלארוסים, ויושביו, כמו גם כמאה יהודים מגטו ה"יעילים", נלקחו לתחנת הרכבת המקומית. משם הוסעו לאתר הרצח ההמוני ברונה גורה, שם נרצחו כולם. יהודים שהסתתרו בגטו, נורו במקום.

ב-15 באוקטובר 1942, לאחר מספר מעשי רצח נוספים של יהודים בעיר, כותר גטו ה"יעילים" בעיר בידי חיילים גרמנים ושוטרים אוקראינים ולטבים, וכ-1,500 יהודים הובלו לבורות בהם נרצחו. היהודים שהסתתרו בגטו, נרצחו במקום.

כ-120 יהודים מהעיר שהוחזקו במחנה עבודה ברדסטוב נרצחו ברובם בתחילת נובמבר 1942. במחנה פטרוביץ' (Piotrowicze), בו שהו מאות צעירים יהודים, רבים מהם מדרוהוצ'ין, הייתה התמרדות ובריחה המונית. כ-40 יהודים שהצליחו להימלט, ולהצטרף לקבוצה פרטיזנית סובייטית, נרצחו מאוחר יותר.

מדרוהוצ'ין ומכפרי הסביבה שלה שרדו את השואה כ-85 יהודים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרוהיצ'ין בוויקישיתוף